העולם המקושר שלנו מגיע עם אינספור סיכונים. וירוסים, תולעים, תוכנות ריגול, תוכנות כופר, דלתות אחוריות, סוסים טרויאנים: שפת אבטחת הסייבר היא חדשה יחסית, אבל מהר מאוד הפכנו לשוטפים. השימוש לרעה בטכנולוגיה הפך לסכנה האפלה ביותר בעידן הדיגיטלי. שחקנים רעים, מחוזקים מחוסר היכולת שלנו לאבטח כראוי מערכות ורשתות חיוניות, משיקים התקפות מתוחכמות יותר ויותר. אף מערכת לא בטוחה.
אבל בהתחלה - ממש ממש בהתחלה - מחשבים היוו השראה לחזונות אוטופיים של עתיד טוב יותר, עולם שבו כולנו היינו מחוברים דיגיטלית זה לזה וחיים בהרמוניה.
ואז הגיעה תולעת המוריס.
מהירות אור ניתנת לריסוק
במרכז המחקר Palo Alto של Xerox, מתכנתים פיתחו רשתות מהירות ואת האמצעים שבאמצעותם מחשבים יכלו לתקשר זה עם זה. זו הייתה הולדתו של האינטרנט, והשאיפות של המתכנתים דחפו את גבולות הדמיון. אבל אף אחד בפאלו אלטו לא יכול היה לדמיין איך חיבור מחשבים יאפשר לשחקן רע אחד לקרוע את המערכת.
ראה גם: הסיפורים הלא סופרים מאחורי מתקפות הסייבר הגרועות בעולם
בפרק הבכורה הזה של Kernel Panic, Mashable ו-PCMag מחזירים את הצופים לרגע בו הכל השתנה: 1988, כאשר תוכנות זדוניות פורצות דרך הידועות בשם Morris Worm התפשטו ברשתות גלובליות, וגרמו להפסקות משמעותיות ולבהלה עולמית. תולעת המוריס פתחה את עיני העולם לפגיעות בלתי צפויות, ונטעה זרעים של חוסר אמון ציבורי שצמח בהתמדה במשך עשרות שנים, והיום, פורחים.