אני מעריץ של אפל מאז שקניתי את ה- Macintosh IIsi הראשון שלי -- שלם עם צג CRT צבעוני! -- יד שנייה מחבר בקולג' ב-1993.

בעקבות ה-Powerbook הצבעוני הראשון שלי ב-1996, ה-iMac הסגול והמדליק שלי מפלסטיק ב-1998, ה-Powerbook G4 שלי משנת 2003 (האלומיניום הראשון, שסטיב ג'ובס הציג עם המשוואה הבלתי נשכחת "כוח + מין = ?") ולפחות חצי תריסר מחשבי Powerbook, Macbook, iMacs ו-Macbook Pros אחרים.

כשכל אחד מהמוצרים האלה נחשף, החזקתי את הכלל אחד, שנראה בלתי ניתן להפרה, לגבי עולם הטכנולוגיה: לא משנה מה גודלם היחסי, אפל תמיד הייתה חברה חדשנית יותר ממיקרוסופט. לעזאזל, מיקרוסופט כמעט ואי פעם הייתה במשחק של עיצוב חומרה, בעוד ש-Windows תמיד שיחקה ב-Mac OS.

אבל תחת הנהגתה של Satya Nadella, מיקרוסופט פתחה את דרכה לרלוונטיות במהירות מפתיעה. לאחר צפייה באירועי חומרה גב אל גב -- מיקרוסופט ביימה את זה בחוכמהSurface Studio ו- Surface Dialלחשוף יום לפני הכרזת ה-Macbook של אפל -- מצאתי את עצמי כותב את המשפט הזה דרך שיניים חריקות:

ייתכן שהציוץ נמחק

האם ה-Macbook החדש הוא מחשב נייד ראוי? בטח, זה דק יותר ופחות חם בחיקך מאי פעם. העובדה שאתה יכול להפעיל אותו או לחבר כל דבר מכל אחת מארבע יציאות ה-USB-C שלו היא מסודרת, למרות שאפל מסתכנת כעת להיקרא "חברת הדונגל" עבור כל המחברים שהיציאות הללו ידרשו.

על ה-Touch Bar הזה. זו מקלדת אימוג'י ממש מסודרת שיש לך שם, אפל! אבל ברצינות, בואו לא נמכור אותו בחסר. בתור רשימה ארוכה מדי של מפתחים שהדגימה על הבמה בקופרטינו ביום חמישי, אתה יכול גם להשתמש ברצועה הדקה הזו של מסך OLED כדי לגרד באפליקציית DJ, וכדי להפוך את המברשות שלך לקשות או רכות יותר בפוטושופ.

כוח + מין = ?

אבל תראה מה מיקרוסופט הראתה לנו עכשיו בסיאטל. ה-Surface Studio הוא המכונה הראשונה שמריצה את חלונות שחשקתי בה מאז - ובכן, כנראה מאז ה-Sony Vaio החדישה אז בשנת 2003. (המחשב הנייד הזה היה מה שג'ובס תיאר כ"סקס" ב- שמשוואת "כוח + מין =?"

ה-Studio, המוצר הראשון של מיקרוסופט למחשב שולחני, הוא מה שה-iMac אמור להיות עד עכשיו - מסך מגע חדשני באמת, דק במיוחד, בגודל 28 אינץ'. אתה יכול להטות אותו למגוון זוויות נוחות ולהישען עליו, להתרחק עם חרט על בד דיגיטלי מסיבי בקנה מידה 1:1.

ה-Touch Bar הוא מסך דק מתחת למסך, גרסה חידוש של מקשי פונקציותלא ממש אכפת מארגונומיה. כפי שראינו באירוע של אפל, אתה צריך לרכון על ה-Macbook שלך כדי להשתמש בו.

ל-Surface Studio אכפת מארגונומיה, והוא נראה מדהים, כמו iMac מהעתיד. (ב-3,000 דולר, זה צריך לעזאזל.)

העובדה שה-iMac החדש שלפי השמועות לא צץ באירוע של יום חמישי רק הדגישה את ההבדל בין שתי החברות. זו צריכה להיות הטריטוריה של אפל, ומיקרוסופט פשוט כבשה אותה.

ואז יש את ה-Surface Dial - עוד מהלך אמיץ ומסוכן של מיקרוסופט שנראה, בהתחלה, השתלם. הדביקו את פאק ההוקי הקטן והחלק הזה על מסך Surface Studio ותוכלו להשתמש בו כחוגה בכל מספר יישומים.

אתה לא צריך להצביע על אחד מהחידושים של אפל מהבית הספר הישנה, ​​גלגל העקיבה, כדי להבין כמה חוגה יכולה להיות אינטואיטיבית ושימושית - יותר ממסך OLED דק במיוחד.

ייתכן שהציוץ נמחק

אם מיקרוסופט הייתה חושבת לקדם תוכנת DJ באירוע ה-Surface, למשל, גירוד בלוח הזה היה מנגב את הרצפה עם הדגמת גירוד של אפל דרך ה-Touch Bar באפליקציית Algoriddim Djay. (ואני אומר את זה בתור מאהב ותיק של Djay ב-Mac.)

האירוע של מיקרוסופט יכול היה לקבל את הכותרת, "בואו נראה כמה אנחנו יכולים להביך את אפל". לא מעט בגלל שהחברה הציגה את החידושים האחרונים ב-HoloLens, תשובת המציאות המוגברת שלה לכל אותן אוזניות VR. ראינו אנשים שמשתמשים ב-Microsoft Paint כדי לבנות אובייקטים תלת מימדיים מגניבים במה שהם ראו כחלל אמיתי.

מנכ"ל אפל, טים קוק, אמר לאחרונה כיצד AR עדיפה על VR. ברור שהוא מאמין שנשתמש במשהו כמו HoloLens בעתיד הקרוב. רק שזה מתחיל להיראות כאילו מיקרוסופט צועדת, ואפל רק מדברת.

כנראה השימוש החדשני ביותר ב-Touch Bar, התחום שבו לאפל יש יתרון על יריבתה, הוא Apple Pay. לקנות דברים במחשב מאוחר בלילה באמצעות טביעת האגודל שלך -- זה נשמע כמו רעיון מגניב, עד שתתחיל לחשוב על התוצאה האמיתית.

ייתכן שהציוץ נמחק

לפעמים, הטרחה של הצורך למצוא את כרטיס האשראי שלך ולהזין את הקוד הסודי שלו היא לא דבר כל כך רע.

זה גם מזעזע לראות את מיקרוסופט מובילה גם בסגנון מצגת. הזמן היה שבו לאפל היה את הבחור שנראה שחתך את השטויות הטכנולוגיות בזמן שהוא דיבר, שגרם לך להתאוות לגאדג'טים מעוצבים להפליא גם אם לא היית צריך אותם.

בשני האירועים הללו, המגיש היחיד שעשה זאת היה Panos Panay, סגן נשיא החברה של מיקרוסופט האחראי על מכשירי Surface. פאנאי היה כנה בצורה מרעננת בשנה שעברה כשאמר שכןעשה טעות באופן שבו Surface הוצג במקורלציבור. נראה שהוא עבד קשה כדי לתקן את השגיאה הזו.

בינתיים, המנהלים בעלי המעמד של אפל מבלים את זמנם על הבמה ונראים בדיוק כמו המנהיגים המתוכנתים ביותר של מיקרוסופט. טים קוק עדיין מטומטם, פיל שילר עדיין נשמע כמו מוכר מכוניות, וקרייג פדריגי עדיין מלא בבונהומיה מזויפת.

כמו כן, בכל הנוגע לשיווק, אפל שכחה את אחד הכללים העיקריים של שואו ביזנס: תשאיר אותם תמיד לרצות עוד. אני בספק אם מישהו יכול היה לרצות לראות יותר את ה-Touch Bar לאחר השורה הארוכה של מפתחים שהדגימו את נפלאותיו באירוע של יום חמישי.

ככל שראיתי יותר הדגמות, כך השתכנעתי שה-Touch Bar הוא פריט חידוש יחסית לא מעניין שנשתמש בו הרבה פחות ממה שאפל מציעה.

האסטרטגיה הטכנולוגית הפנימית של החברה אפילו לא נראית הגיונית יותר. אם הוצאת שקע האוזניות מהאייפון 7 הוא "גְבוּרָה"אם כביכול כולנו עוברים לאוזניות אלחוטיות בטווח הארוך, מה זה אומר שעדיין יש שקע אוזניות ב-Macbook Pro?

זו נראית כמו שאלה שאפשר היה להתייחס אליה מהבמה. אחרת אתה מספר לנו עד כמה שקע ה-aux חסר משמעות באירוע אחד, מאלץ אותנו להשתמש בדונגל כדי לחבר את האוזניות שלנו למכשיר אחד, ואז להודות שהשקע חשוב מספיק כדי לכלול ללא דונגל באירוע הבא.

הגישה הזו עשויה לדבר על כוח - לפחות, הכוח לעשות מה שהם לעזאזל טוב בבקשה, להרוג כל שקעים ויציאות שהם אוהבים (RIP, Magsafe) ופשוט לצפות מהמעריצים שלהם לחקות את זה. אבל זה בהחלט לא מדבר על המקבילה של עולם הטכנולוגיה לסקס.

על פי העדויות של היומיים האחרונים, אפילו סטיב ג'ובס יצטרך להודות שהסקס נמצא כרגע בסיאטל. למיקרוסופט יש אומץ טכנולוגי אמיתי - האומץ לנסות למכור דברים חדשים, להסתכן בכישלון בשוק, ללמוד מהטעויות שלה, להציג חזון קוהרנטי.

אני לא אומר שאני הולך להשליך את ה-iMac שלי ולהרים Surface בזמן הקרוב (אם כי העובדה שנאלצתי לחכות שבועות לאחר יציאת המחשב שלו כדי לשחקציוויליזציה VIב-Mac שלי גם נתן לי הפסקה). יש יותר מדי דרך בתוכנה מדור קודם - וכשזה מגיע לפונקציונליות, Mac OS X Sierra מנצח את Windows 10.

אבל בפעם הראשונה מזה שני עשורים, אני מקדיש לזה מחשבה רצינית.

בונוס: זה מה שקורה כשמוזגים גומי נוזלי על אייפון 7