לפני מספר שנים, שרה שופ-סאליבן הבחינה במשהו מוזר בזמן שגוללהפייסבוק: רבות מחברותיה השתמשו בתמונה של הילד שלהן כתמונת פרופיל אישית. אפילו שופ-סאליבן ביצע את המעבר מבלי להבין את ההשלכות.

"זה פשוט התחוור לי בשלב מסוים, 'היי זו הזהות שלך, זו אמירה ממש עמוקה'", אמרה.ניתן למעוך."זה אומר, 'זה מי שאני כרגע'".

כמובן, הרבה אמהות טריות רואות בפייסבוק פשוט דרך לשתף עדכונים משמחים הקשורים לתינוקות עם בני משפחה וחברים.

שופ-סאליבן, לעומת זאת, חשבה שאולי קורה משהו מסובך יותר, במיוחד כשאמהות ניסו לנווט בשטח הקשה של איזון הזהות החדשה שלהן עם זהותן הישנה.

כפרופסור למדעי האדם ופסיכולוגיה באוניברסיטת אוהיו סטייט, היא התכוונה להבין אם ומתי נשים מחפשות אימות בפייסבוק לתפקידיהן כאמהות, והאם הן נמצאות בסיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון כשהן עושות זאת. היא כבר העריכה הורות חדשה במחקר ארוך טווח והחליטה לחקור את השאלות החדשות הללו במחקר המתמשך שלה.

"הרבה אמהות עשויות להרגיש לחוץ להציג את הדימוי המאוד חיובי הזה של אמהות."

התוצאות, פורסם בשבוע שעבר בתפקידי מין, עשוי לגרום לאמהות טריות לשקול מחדש מדוע הן משתמשות בפייסבוק כדי לפרסם על ילדיהן. בעוד שפלטפורמת המדיה החברתית יכולה להציע הדרכה ותמיכה מקהילה גדולה, פרסום תכוף עבור חלק מהמשתמשים יכול גם להגביר את החרדה שלהם מהאימהות.

שופ-סאליבן ושותפיה ניתחו נתונים מ-127 משתתפים ומצאו שכאשר נשים חשו יותר לחץ חברתי להיות אמהות מושלמות וראו באימהות מרכזית בזהותן, סביר יותר היה להן לשתף עדכונים ותמונות הקשורות לילדים. רוב האמהות במחקר אכן השתמשו בתמונת התינוק שלהן כתמונת פרופיל בשלב מסוים.

האמהות ששאפו לשלמות כהורים וחיפשו אישור חיצוני לתפקיד האימהי שלהן הביעו גם תגובות רגשיות חזקות יותר - חיוביות ושליליות כאחד - לתדירות ולאופי של הלייקים וההערות של חבריהן.

ייתכן שהקשר הזה עם פייסבוק גבה מחיר. תשעה חודשים לאחר הלידה, אותן אמהות דיווחו על תסמינים דיכאוניים יותר כמו תיאבון ירוד, חוסר יכולת להתנער מהבלוז וחווית שינה חסרת מנוחה.

המחקר לא הצליח להצביע על דינמיקה של סיבה ותוצאה בין הרצון של אמא טרייה לאימות, השימוש המוגבר שלה בפייסבוק וסיכון גדול יותר לתסמינים של דיכאון, אבל שופ-סאליבן מאמינה שיכול להיות קשר ישיר.

"הרבה אמהות עשויות להרגיש לחוצות להציג את הדימוי המאוד חיובי הזה של אמהות, ואם מבפנים את לא מרגישה כל כך טוב, אני חושבת שזה עלול להזיק", אמרה.

למחקר יש כמה מגבלות חשובות. שופ-סאליבן סקר נשים משכילות ומועסקות שרובן היו לבנות, מה שאומר שהתוצאות אינן מייצגות ארצית. המשתתפים גם דיווחו בעצמם על השימוש שלהם במדיה החברתית, מה שיכול להיות דרך אמינה להסביר את ההרגלים שלהם, אבל היא לא בהכרח השיטה המדויקת ביותר.

"זו דרך מתפתחת לייצג את הזהות שלך ואת המשפחה שלך ואת מה שחשוב לך".

שופ-סאליבן ושותפיה אכן שלטו במספר גורמים, כולל גיל האם, השכלה ותכונות אישיות שעלולות לגרום למשתתפים להיות נוטים יותר לחוות דיכאון. רק אחת מחמש תכונות מפתח - נוירוטיות - הייתה קשורה לתגובה רגשית עזה יותר של אמא אם וכיצד אנשים הגיבו לפוסטים שלה בפייסבוק. החוקרים גם שלטו בתסמיני דיכאון בשלושה חודשים לאחר הלידה.

בעוד שחלקם עשויים למהר להשתמש בממצאי המחקר כהצדקה לשפוט אמהות טריות שמפרסמות ללא הרף תמונות של היילוד שלהן, זו לא הנקודה ששופ-סאליבן מנסה להעלות.

כמו בכל פוסט אישי במדיה חברתית, משתמשים מנסים לעצב בזהירות את זהותם. אמהות טריות, במיוחד, נתקלות בציפיות בלתי מתפשרות לגבי איך עליהן להתנהג, שיכולות להרגיש מוגדלות בפלטפורמה כמו פייסבוק.

הם עשויים להרגיש לחץ לדבוק בסטנדרטים גבוהים עד בלתי אפשריים של הורות, אמרה שופ-סאליבן, ולפנות לפייסבוק גם כדי לקבל תמיכה בעמידה בציפיות הללו וגם לאמת שהם ממלאים תפקיד אימהי סטריאוטיפי.

"זו דרך מתפתחת לייצג את הזהות שלך ואת המשפחה שלך ואת מה שחשוב לך", אמרה.

הנשים העובדות במחקר, היא הוסיפה, אולי רצו להתריס נגד סטריאוטיפים לגבי אמהות שיש להן קריירה ולהוכיח לחברים ובני משפחה שהמסירות לילד שלהן היא במקום הראשון.

חלק מהאמהות שמפרסמות עדכונים תכופים ותמונות של ילדן עשויות לחוש באף אחד מהלחצים הללו ולא אכפת להם מהאימות. אבל למי ששם לב שפוסטים תכופים בפייסבוק כרוכים בלחץ וחרדה, לשופ-סאליבן הייתה עצה פשוטה: קחו הפסקה.

המשמעות יכולה להיות כיבוי הודעות, פרסום בתדירות נמוכה יותר ומציאת דרכים אחרות להפיץ תמונות לבני משפחה וחברים להוטים לראות אותן.

"יש דרכים לנהל את זה", אמרה שופ-סאליבן, "אז אתה לא בהכרח נשאב לתוך זה".

יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.