מאז הופעת הבכורה שלו ב-2020, מינדי קלינגאף פעם לא אי פעם הגדילה קבוצה קבועה של מעריצים, הרייטינג נסק והגדילה את העניין בחייו ובתעלוליו של דווי וישוואקומאר אחת (מאיטריי רמאקרישנן). כעת הגיעה העונה הרביעית והאחרונה של התוכנית, ולמרבה המזל פוגעת בכל התווים הרגשיים ורגעי הצחוק הנכונים כדי להסיט את המסך על קומדיית הנעורים האהובה.

עונה 3סיכם בכך שדווי דפק על דלתו של האויב שהפך למאהב-חבר בן גרוס (ג'רן לואיסון), אוחז בפתק שמסר לה פעם כפארסה בתחפושת, שמציע"בונק אחד בחינם."לא היה הרבה ספק, בדיוק אז, שדווי עומדת לאבד את בתוליה לבן. אבל הפרק הראשון שלעונה 4פותחת עם שניהם במיטה, פעורות עיניים ומביכות.

מאותו רגע, האירועים נעים בצורה חלקה כשהתוכנית סוחפת את הצופים חזרה אל הנסיעה הפרועה של להיות סטודנט ב-Serman Oaks High. זו תחילת השנה האחרונה, מה שאומר שדווי וחברותיה הטובות ביותר אלינור וונג (רמונה יאנג) ופביולה טורס (לי רודריגז) מתכוננות להתחיל את שארית חייהם. החרדות והסיכויים להגיש מועמדות לאוניברסיטה (ובמקרה של אלינור, "קונסרבטוריונים הפועלים") מדגישים הרבה מהעונה הזו.

עבור דווי, החלום שלה ללכת לפרינסטון מעולם לא היה רלוונטי יותר. היא מתפללת לאלים ההינדואים שהחלום הזה יתגשם, כפי שעשתה בעונה 1, פרק 1, בסצנה בולטת עם כמה שערים הרבה יותר מסוכנים. אבל בתוך שאיפותיה הממתינות לקולג', לדווי יש דברים אחרים להתמודד איתם בבית הספר. לבן יש חברה חדשה, מרגוט (ויקטוריה מורולס); תלמיד חדש איתן (תוספת חדשה ומהנה בגילומו שלאהבה, ויקטורשל מייקל צ'ימינו) מושך את תשומת הלב של דווי ואלינור כאחד. ואז יש את פקסטון (דארן בארנט), שחזרתו לבית הספר הישן שלו בפן ההוראה אחרי הקולג' היא לא מה שהוא חשב שתהיה.

אף פעם לא אי פעםמאפשר לדמויות שלו למצוא צמיחה, לחוות שינוי ולבצע התאמות הכרחיות ככל שהחיים נמשכים. יש פחות רגעים של דרמה אינטנסיבית העונה, כאשר העלילה מתמקדת במקום זאת בהכנת הדמויות לעתיד שלהן. פקסטון, למשל, מתמודד עם אתגר חדש כחבר סגל במקום הג'וק הפופולרי שהיה פעם. ג'יג'י חדיד חוזרת כמספרת לפרק מיוחד במרכז פקסטון, שחזק בקשירת קצוות רופפים בקו העלילה שלו ולדחוף את הדמות להתבגר.

ג'ון מקנרו ממשיך בקריינות הנפלאה שלו בשאר הפרקים, תומך בקשת התוכנית ומסיים את חלקו רב השנים בסיפורו של דווי. יש הרבה דברים, בין הקבלה למכללה (שגורמת לכמה בחירות מפוקפקות ביותר מצד דווי) לבין שינויים בבית. נשות משפחת וישוואקומאר תמיד היו מוקד נכבד וכוח שלאחר מכן של המופע.

הפעם, לסבתה של דווי פאטי (רנג'יטה צ'קרווארטי) יש מושא אהבה חדש, לן (ג'ף גרלין). קו העלילה הזה נראה מיותר לפעמים, והוא בסך הכל כלי לעטוף עלילות אחרות. החשדנות של קמאלה (ריצ'ה מורג'אני) כלפי לן מהווה חלק ניכר מקו העלילה שלה העונה, וחבל שכן יש עוד הרבה מה לחקור מהדמות שלה. עם זאת, התזמון הקומי וההגשה הטבעית של מורג'אני מוערכים. אותו דבר לגבי אמה של דווי, נאליני (פורנה ג'אגנתן) שגם לה יש סיכוי רומנטי חדש, וג'גנתן מביאה עומק לקו העלילה שלה מעבר למה שמוצע על פני השטח.

עם כל הנחת יסוד והרפתקה חדשה, צוות השחקנים נשאר מדהים. האישיות הייחודית שלהם התפתחה. הכימיה בין כל זיווג לא פחתה, בין אם זה בין שלישיית הבנות, דווי ופקסטון, או אלינור וטרנט (בנג'מין נוריס, שלמרבה המזלמקבל מספיק זמן מסך שוב). יש גם הרבה סצנות המפגישות דמויות בלתי צפויות לתוצאות מקסימות (בן וטרנט, פקסטון ופטי, אם להזכיר כמה). מערכת היחסים של דווי ובן עוברת עוד רכבת הרים. השאלה אם השניים יסיימו ביחד היא הבסיס לעונה, שלעתים מתסכלת, לפעמים מצחיקה, וברגעים רבים - פשוט חמודה ביותר. אין להכחיש את הקשר בין ראמאקרישנן ללואיסון, ואחד ההיבטים החזקים של העונה.

אף פעם לא אי פעםהיה עקבי להפליא: כל עונה מספקת את התערובת של הומור, רגשנות וחרדה בגיל העשרה שמשכה את הצופים מלכתחילה. עונה 4 לא שונה, אולי אפילו נוטה לכיוון הקלישאה. המופעפרץ גבולות כששוחרר לראשונה, עם תיאורה של נערה מדרום אסיה שהייתה מסובכת ונועזת; המתמודדת עם אובדן אביה; מי הולך לטיפול; מי שרוצה חבר וללכת למסיבות; שאוהבת ונלחמת עם משפחתה; שיש לה מטרות רציניות לעתידה. הפרקים נגעו בכל כך הרבה נושאים עכשוויים, הקשורים לא רק לבני נוער אלא גם לאמהות, מהגרים, בני נוער להט"ב, ונשים צעירות ב-STEM(כדי להזכיר כמה). לפעמים, הפרקים נאבקו בקצב, אבל שוב, אף אחת מהעונות לא באמת איכזבה את הצופים. ולצד הייצוג שהוא הציע, היה עומק רגשי, שפע של בידור ואוניברסליות לסיפורים שסופרו.

זה לא מפתיע שזו פרידה מרה ומתוקה למעריצים. אבל עונה 4 בולטת כמסקנה מדהימה. עם רק 10 פרקים לסיום, היה סיכוי רציני שחלק מהדמויות וקווי העלילה לא ייפתרו. היוצרים מצליחים לבצע סוף מספק במידה רבה, שיקוף את זה של קומדיה רומנטית או אפילו סרט בוליווד. יש מתח ומתיקות, יש קבלה, יש שינויים. יש חתונה מקסימה, הופעת ריקודים בהפתעה, סוף סוף משחק אמיתי של "Never Have I Ever", וחיבורים רומנטיים חדשים וישנים. לבסוף, יש הצצה לעתידה של כל דמות אהובה. הסוף מעורר תקווה, גם אם צפוי הרבה, ושמחה אמיתית לצפייה. חבורת שרמן אוקס תחסר, והעונה הזו מוכיחה בדיוק למה.

איך לצפות:אף פעם לא אי פעםעונה 4 משודרת כעת בנטפליקס.