Face ID עשוי להציג פרצה חוקית לצווי חיפוש. קרדיט: lili sams/mashable
עכשיו, אם השוטרים ינסו להכריח אותך לפתוח את האייפון שלך עם הפנים שלך, ייתכן שהחוק באמת בצד שלך.
קוֹדֶם,בתי משפט אחרים קבעושהמשטרה יכולה לגרום לחשודים לפתוח את הטלפונים שלהם עם Touch ID, למרות שמבחינה חוקית הם לא יכלו לאלץ את אותו חשוד לוותר על קוד הסיסמה שלהם. מומחי זכויות דיגיטליות מקווים שפסיקה בקליפורניה, לעומת זאת, היא צעד לקראת שינוי התקדים הזה.
לאחרונה, שופט השופט בקליפורניה, קאניס ווסטמור, דחה בקשה לצו לאלץ חשודים לפתוח את הטלפונים שלהם באמצעות Face ID ו-Touch ID. ב-אחוות דעת כתובה(דרך Apple Insider) מ-10 בינואר, היא אמרה שהיא קיבלה את החלטתה בין השאר כי אילוץ מישהו לוותר על קוד גישה - בין אם אלפאנומרי או ביומטרי - יפר את זכות התיקון החמישי שלהם נגד הפללה עצמית.
"כפי שרוב משתמשי האייפון יודעים, אנו משתמשים בטביעות האגודל והפנים שלנו לאותה מטרה שאנו מכניסים קוד באופן ידני: לפתוח את הטלפונים שלנו", אמר ברט מקס קאופמן, עורך דין מטעם מרכז ACLU לדמוקרטיה. "הפסיקה של היום מבהירה את זה בבית המשפט, ועוזרת להבטיח שלא נאבד את הזכויות החוקתיות שלנו פשוט בגלל שהתחלנו להשתמש ב-Touch או Face ID הודות לשדרוג הטלפון האחרון".
בסוגיה שישמשך שופטים למספר כיווניםבמקרים קשורים, ההחלטה האחרונה הזו היא חדשות מעודדות עבור תומכי הפרטיות. אבל יש עוד דרך ארוכה לפני שחוות הדעת המשפטית הזו - שקוד גישה ביומטרי הוא המקבילה להפללה עצמית מילולית - תעוגן כחוק מחייב.
"זה בהחלט מסמן התקדמות, לפחות בכל הקשור לאופן שבו שופטים חושבים על התיקים האלה", אמר דיוויד אובריאן, חוקר בכיר במרכז ברקמן קליין לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הרווארד. "אבל אני מצפה שהנושא לא ייפתר עד שבית המשפט העליון יטפל בו".
בתיק סחיטה וסחיטה באוקלנד, החוקרים ביקשו צו חיפוש לביתם של החשודים. הצו כללה בקשה גם לאסוף את כל הטלפונים החכמים שהם עשויים למצוא, וגם לחייב את בעלי הטלפונים לפתוח את המכשירים שלהם באמצעות Face ID ו-Touch ID.
בחלקו, המקרה הזה הוא משמעותי מכיוון שזהו המקרה הראשון שבו נשקל במיוחד Face ID בהחלטת השופט בכתב, אמר אובריאן. אבל יכולות להיות לזה גם השלכות גדולות יותר.
חיפוש בטלפונים של שני אנשים החשודים בסחיטה נשמע הגיוני, נכון? איפה עוד ישמרו את הסחיטה האמורה?
אך השופט דחה את הבקשה משתי סיבות.
ראשית, כי זה היה "אובר-ברו"ד, ולכן התנגש עם התיקון הרביעי נגד חיפוש ותפיסה בלתי סבירים.
ושנית, בגלל הזכות, הכלולה בתיקון החמישי, של אדם שלא יצטרך למסור עדות נגדו. הרעיון המרכזי כאן הוא שקוד גישה הוא סוג של "עדות". אבל ההחלטה הזו היא המקום שבו הדברים מסתבכים מבחינה משפטית.
"הצד של התיקון החמישי הוא הצד המעניין והקשה יותר", אמר השופט סמית'. "מה שקשה בסוגיה הזו הוא הבחנה בין עדות לעומת לא עדות. בתי המשפט התקשו להתבסס על זה, והלכו בדרכים שונות".
מהירות אור ניתנת לריסוק
סמית' הסביר שפסיקות קודמות הגדירו הפללה עצמית ככל דבר "עדות", או כל דבר שדורש מאמץ נפשי. לפי הגדרה זו, החוק מונע מרשויות אכיפת החוק לאלץ מישהו לוותר על קוד סיסמה. אבל מכיוון שטביעת אצבע, או סריקת פנים או קשתית לא דורשים הכרה או דיבור, זה משחק הוגן עבור צו. השופט סמית' תיאר זאת כהבדל בין ויתור על מנעול לעומת קוד גישה לכספת.
אם זה מריח לך כמו BS, אתה לא לבד. מהי המטרה של ההבחנה בין קוד מילולי לביומטרי אם שניהם מניבים את אותה תוצאה? זו פרצה שתומכי הפרטיות לא מרוצים ממנה.
אם זה מריח לך כמו BS, אתה לא לבד
ארגון הזכויות הדיגיטליות, Electronic Frontier Foundation (EFF) דוגל בתוקף שהחוק יתייחס לנתונים ביומטריים כצורה פוטנציאלית של הפללה עצמית.
"כפי ששופט השופט ווסטמור זיהה נכון, בהתחשב בכמות הנתונים העצומה בטלפונים סלולריים מודרניים, הממשלה פשוט לא יכולה לצפות את התוכן המלא של הטלפון של מישהו, וכל צו שמחייב מישהו לפתוח את הטלפון שלו - בין אם באמצעות קוד סיסמה או טביעת אצבע סריקה - מפרה את הרשאות התיקון החמישי נגד הפללה עצמית", כתב ג'יימי וויליאמס, עורך דין לצוות ה-EFF, בהצהרה ל ניתן למעוך.
תומכי פרטיות כמו ה-EFF וה-ACLU מסכימים שבתי המשפט צריכים להתייחס לנתונים ביומטריים המשמשים לפתיחת נעילת טלפונים וקודים כאל אותו דבר. עם זאת, בתי המשפט וחוקרי המשפט אינם כולם באותו עמוד. שופט שופט של DCהוציא חוות דעתבעניין דומה בחודש יוני, והגיע למסקנה הפוכה של השופט ווסטמור.
למרות העובדה כי ערכאות גבוהות יותרלא הגיעו להסכמהעל אופן החלת זכויות התיקון הרביעי והחמישי על קודים ביומטריים, אמר סמית' - שופט שופט לשעבר ששקל בעצמו צווים דומים - כי הכללת סוגים אלו של בקשות ביומטריות בבקשות לצו הפכה לשגרה. לכן, מטבע הדברים, בקשות הצו מובילות להחלטות לא עקביות.
מה שבעצם הופך את התיק הזה למשמעותי היא העובדה שווסטמור החליטה בכלל להוציא את חוות הדעת.
"אני מעודד מהחלטות מסוג זה של שופטי בית המשפט", אמר סמית'. "הם מסמנים טכניקות אכיפת חוק חדשות, שיוצרות את השאלות המשפטיות האלה שצריכות להיפתר, כדי שהחוק יוכל להדביק את הטכנולוגיה".
להחלטות שיפוטיות יש הרבה פעמים משקל מעבר למקרה הספציפי שלהן בגלל רעיון התקדים: שמה שפסק בית משפט אחד הופך לפסק הדין המנחה בעניינים דומים.
עם זאת, רעיון התקדים המשפטי מורכב יותר ממה שהוא עשוי להיראות.
אפל פונה לבית המשפט העליון בגלל מונופול לכאורה של שוק האפליקציות לאייפון. קרדיט: Win McNamee/Getty Images
ברמה הפדרלית, הדרך היחידה להשיג תקדים מחייב אמיתי - כלומר הוכרעה סוגיה של פרשנות החוק - היא שבית המשפט העליון ייתן פסיקה בעניין. ניתן להשיג תקדים מחייב גם במישור המחוזי ברגע שבית משפט לערעורים פוסק בעניין.
מכיוון שוסטמור היא שופטת בית דין - לא שופטת בבית משפט לערעורים - מה שהיא יצרה היה תקדים משכנע. אף שופט שעומד בפני צו דומה אינו נדרש לעקוב אחר נימוקיה, אך רשאי לפנות אליו לקבלת הדרכה.
"אין שום ערובה לגבי עקביות במעגלים שונים", אמר או'בריאן. "אבל עכשיו, כשיש לפחות דעה אחת שמנמקת אותה בצורה הספציפית הזו, ייתכן שנוכל לראות בתי משפט אחרים יוצאים באותה צורה".
זו למעשה התקדמות בהכרעה בעניין זה, כי לעתים קרובות יותר, שופטים שוללים או מעניקים צווים מבלי להכניס את הנמקתם לרשומה הציבורית. החלטתו של השופט ווסטמור לכתוב חוות דעת מעלה את הפרופיל של בקשות לצורכי סיסמה ביומטריים כסוגיה שבית משפט גבוה יותר יכולים לשקול.
בנוסף, בית המשפט העליון אוהב לקחת תיקים שנויים במחלוקת - נושאים שמובילים לדעות שיפוטיות שונות. כאשר נתונים ביומטריים כבר מעלים דעות משני הצדדים של סוגיית התיקון החמישי, יש סבירות גבוהה יותר שהם יכולים למשוך את תשומת לבם של שופטי בית המשפט העליון.
"אני מקווה שככל שיצאו יותר מההחלטות האלה, בתי המשפט יתגבשו את הנושאים האלה, והם יעלו בערעור, ובסופו של דבר בית המשפט העליון יחליט וייתן הנחיות לערכאות הנמוכות יותר", אמר סמית. "הנושאים האלה צצים מדי יום".
לתומכי זכויות דיגיטליות ברור שבתי משפט צריכים להתייחס לקודי סיסמה ביומטריים בדיוק כפי שהם מתייחסים לאלפאנומריים. ובאופן דומה הם מוחאים כפיים לשופטים כמו ווסטמור על שהפנו את תשומת הלב לעניין בהחלטותיהם.
"חשוב שבתי המשפט יבדקו היטב כיצד חיפושים במכשירים דיגיטליים משפיעים על הזכויות החוקתיות שלנו", אמר וויליאמס מ-ACLU. "בית המשפט העליון הבהיר כי חיפושים דיגיטליים מעלים חששות חמורים לפרטיות שלא היו קיימים בעידן החיפושים הפיזיים".
לא ברור כיצד יפסקו בתי המשפט הגבוהים. בינתיים, אם אתה מודאג מכך שרשויות אכיפת החוק יקבלו גישה לטלפון שלך, דלג על חיישן הפנים והאצבע ופשוט בחר קוד סיסמה. אחד טוב.
רחל קראוס היא כתבת Mashable Tech המתמחה בבריאות ואיכות חיים. היא ילידת LA, בוגרת NYU j-school, וכותבת פרשנות תרבותית ברחבי האינטרנט.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.