בתקריות נפרדות, הזמר ניל יאנג והשחקן סשה ברון כהן נקרעו לפייסבוק.

כּוֹהֵןהשתמש בנאום קבלהעל פרס המנהיגות הבינלאומית בפסגת Never is Now של הליגה נגד השמצה כדי להצית את פלטפורמת המדיה החברתית ואת עמדתו של צוקרברג בנוגע לחופש הביטוי.

בהתייחס לעליית הדמגוגים ותיאוריות הקונספירציה, כהן גם ציין כי "פשעי השנאה הולכים וגוברים וכך גם התקפות רצחניות על מיעוטים דתיים ואתניים". לקשר את הכל ביחד? לדברי כהן, "כל השנאה והאלימות הזו מופעלות על ידי קומץ חברות אינטרנט שמגיעות למכונת התעמולה הגדולה בהיסטוריה".

פייסבוק לא הייתה היחידה שקיבלה את זעמו של כהן; הוא גם בדק את השם ביוטיוב, גוגל וטוויטר. אבל פייסבוק הייתה המטרה העיקרית שלו.

בשיחה עם גל האנטישמיות שהתפשט כמו אש בשדה קוצים ברחבי הרשתות החברתיות, העיר כהן (שהיה יהודי), "אין זה מפתיע שמכונת התעמולה הגדולה בהיסטוריה הפיצה את תיאוריית הקונספירציה העתיקה ביותר בהיסטוריה: השקר שהיהודים הם מסוכן איכשהו, כפי שנכתב באחת הכותרות, 'רק תחשוב מה גבלס היה יכול לעשות עם פייסבוק'".

(בשביל מה שזה שווה, הכותרת הזוהיה מפיצ'ר בהארץ, עיתון ישראלי, שחקר כיצד ניתן להשתמש בפייסבוק ובוואטסאפ לניהול לוחמה פסיכולוגית.)

לכהן היו מילים קשות באותה מידהנאום ג'ורג'טאון של צוקרברג על חופש ביטוי, אותו תוכלו לשמוע בסרטון למעלה, החל מהשעה 9:58. כשהוא מכנה את הטיעון של צוקרברג "שטויות", כהן מציג טיעון נגדי נקודתי לנאום של צוקרברג, שהוא כנראה הפירוק הכי חזק של צ'יף הפייסבוק ששמענו עד כה.

"לא מדובר בהגבלת חופש הביטוי של אף אחד", אמר כהן. "מדובר במתן לאנשים, כולל כמה מהאנשים הכי נתעבים עלי אדמות, את הפלטפורמה הגדולה ביותר בהיסטוריה להגיע לשליש מכדור הארץ. חופש הביטוי אינו חופש הגעה".

וכהן מציין שהתיקון הראשון חל על הקונגרס, לא על חברות מדיה חברתית כמו פייסבוק. "אנחנו לא מבקשים מהחברות האלה לקבוע את גבולות חופש הביטוי ברחבי החברה. אנחנו רק רוצים שהן יהיו אחראיות בפלטפורמות שלהן".

ובהיות זה הגאון מאחורי בוראט ועלי ג'י, כמובן שהיו בדיחות. כהן דיבר על הכוח שיש לחברות טכנולוגיה מסוימות, כולל פייסבוק, וכיצד הן "אינן אחראיות לשום ממשלה ומתנהגות כאילו הן מעל הישג ידו של החוק". הוא המשיך עם הטירוף, "זה כאילו אנחנו חיים באימפריה הרומית ומארק צוקרברג הוא סזאר. לפחות זה יסבירהתספורת שלו."

כל הנאום בן 24 הדקות, הכולל את קריאתו של כהן לפלטפורמות הללו לעמוד בסטנדרטים ונהלים דומים לאלו של סרטים וטלוויזיה, שווה האזנה.

אולי פחות מלהיב אך לא פחות משפיע הייתה המתקפה בפייסבוק שפרסמה הזמר והיוצר האגדי ניל יאנג.

בהצהרה שפורסמה באתר שלו, הסנדק שליָמִינָה, אמר שהוא "יפסיק את השימוש" בדף הפייסבוק שלו,ארכיון ניל יאנג(שעדיין פעיל מיום שישי בבוקר).

שים לב לפייסבוקהשתתפות אחרונהבגאלה השנתית של האגודה הפדרליסטית הימנית (הידועה בעיקר בזכות ייעוץ לטראמפ לגבי בחירות שמרניות בבית המשפטכמו ברט קוואנו),הערות ההצהרה, "השתלשלות העניינים הזו, בנוסף למידע הכוזב המסופק בקביעות לציבור בפייסבוק, עם הידע הזה, גרם לנו להעריך מחדש ולשנות את מדיניות השימוש שלנו."

ראה גם:

עוד באוקטובר, יאנג, בפוסט אחר, רמז על המהלך הזה,פִּתגָם, "אנחנו ממשיכים להסתכל על פייסבוק ותוהים אם אנחנו צריכים להשתמש בפלטפורמה הזו בכלל, לאור החדשות האחרונות".

בעוד שליאנג אין את המטמון התרבותי הנוכחי של, נניח, טיילור סוויפט, הוא עדיין אגדה בפני עצמו, ואחד פופולריבקרב קבוצות גיל מבוגרותשעדיין משתמשים באופן פעיל בפייסבוק. העובדה שיאנג מוכן לנתק את הקשר עם כמעט 2.5 מיליון המעריצים שעשו לייק לעמוד הפייסבוק שלו, באמת מחזיקה מעמד.