ראש ה-EPA, סקוט פרוט, מחזיק בידיו כובע ואת מדיניות האקלים של האומה שלנו. קרדיט: אהרון עמ. ברנשטיין/Getty Images
ממשל טראמפ לא הסתיר את תוכניותיו לפרק את מדיניות האקלים של הנשיא לשעבר ברק אובמה.
אבל מה שפקידי טראמפ מביאים בלהט, לפעמים חסר להם הבנה.
סקוט פרוט, ראש הסוכנות להגנת הסביבה (EPA), התנגד להסכם האקלים של פריז בראיוןעם חדשות ABC ביום ראשון. הוא כינה את הסכם שינויי האקלים המהווה "עסקה רעה" המענישה את ארצות הברית באופן בלתי הוגן, תוך מתן כרטיס חופשי למדינות מזהמות גדולות אחרות.
מזהה כרטיס: 186437
"מה שהיה לא בסדר בפריז הוא... שסין והודו, היצרניות הגדולות ביותר של [פחמן דו חמצני] בינלאומיות, יצאו משם ללא חשש. הם לא היו צריכים לנקוט בצעדים עד 2030", אמר פרוט לעוגן ג'ורג' סטפנופולוס.
ייתכן שהציוץ נמחק
"אז הענשנו את עצמנו באמצעות אובדן מקומות עבודה, בעוד שסין והודו לא נקטו צעדים כדי לטפל בבעיה הזו ברמה הבינלאומית", אמר פרוט.
כפי שרואה זאת ראש ה-EPA, ארה"ב נאלצת ללכת על דיאטת פחמן בזמן שסין והודו זוכות לזלול את כל הפחם, הנפט והגז הטבעי שהן יכולות אי פעם לרצות.
הבעיה בהצהרה של פרוט היא שגם סין וגם הודו התחייבו לנקוט בפעולות אגרסיביות במסגרת הסכם האקלים של פריז. הם כןמוביל את הפריחה העולמיתבאנרגיה מתחדשת, כאשר סין מגלגלת חוות רוח מאסיביות מהחוף וציי מכוניות חשמליות, והודו בונה במהירות סולארית על הגג.
נכון, סין והודו עדיין שורפות כמויות אדירות של דלקים מאובנים. אבל הממשלות של אותן מדינות צומחות מחפשות אלטרנטיבות. הם גם מוכנים לתפוס הרבה מעבודות האנרגיה המתחדשת ומדולרי ההשקעה שארה"ב תסרב לו אם היא תבטל את מדיניות האקלים שלה,אומרים מומחים.
עובד מתקין פאנלים סולאריים ביאנטאי, סין. קרדיט: VCG דרך Getty Images
בכל הנוגע להסכם פריז, הביקורת של פרוט על כך שסין והודו יוצאות "חופשיות" הייתה הגיונית יותר אם הוא היה מדבר על פרוטוקול קיוטו מ-1997.
הבלבול שלו לא לגמרי מפתיע, בהתחשב בכך שפרוט, שמתכחש למציאות של שינויי אקלים שנגרמו על ידי אדם, נראה שהוא חי בעבר הרחוק בכל מה שקשור למדעי האקלים.
מהירות אור ניתנת לריסוק
ארצות הברית חתמה על קיוטו, אך הנשיא דאז, ג'ורג' וו. בוש, דחה אותה מאוחר יותר מכיוון שסין, הודו וכלכלות מתעוררות אחרות לא עמדו בפני דרישות משפטיות מחייבות להפחתת פליטת גזי חממה.
במשך עשרות שנים, המתח הזה בין מדינות מפותחות למתפתחות עיכב את ההתקדמות בשיחות האקלים העולמיות.
אבל ב-2014, ארצות הברית וסין עזרו לסיים את הקיפאון על ידי מחויבות משותפת של מדינותיהן להילחם בשינויי האקלים. שנה לאחר מכן בפריז, ראשי כמעט 200 מדינות - כולל ארה"ב, סין והודו - כולם הסכימו להוריד את הפליטות שלהם.
הנשיא לשעבר ברק אובמה (L) לוחץ יד לנשיא סין שי ג'ינפינג (R) לאחר מסיבת עיתונאים משותפת ב-12 בנובמבר 2014 בבייג'ינג, יום לאחר ההכרזה המשותפת של המדינות על שינויי האקלים. קרדיט: Feng li/Getty Images
מדינות התחייבו לשמור על התחממות כדור הארץ הרבה מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, או 3.6 מעלות פרנהייט, מעל הרמות הקדם-תעשייתיות עד שנת 2100. הן גם הציבו יעד שאיפה להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס, או 2.6 מעלות פרנהייט.
כל ממשלה הגישה תוכנית משלה להפחתת פליטות. לעומת זאת, בניגוד לקיוטו, אף אחת מהתוכניות הללו אינה מחייבת מבחינה משפטית - עובדה שלטענת קבוצות סביבתיות הופכת את התוכנית הכוללת לחלשה למדי, אך נראה שפרוט מתעב אותה בכל מקרה.
ובכל זאת, זה לא מעניש מדינה אחת ומתגמל מדינה אחרת.
ארצות הברית, הפולטת השנייה בגודלה בעולם אחרי סין, התחייבה להפחית את הפליטות ב-26-28% עד 2025, בהשוואה לרמות של 2005.
סין, בינתיים,הסכים לשיאפליטת הפחמן שלה עד 2030 ועושה את מיטב המאמצים להגיע לשיא מוקדם יותר. ניתוחים עדכניים יותר מראים שהפליטות של סין עשויות להגיע לשיא קרוב יותר לאמצע העשור מאשר 2030.
פולט הפחמן המוביל בעולם גם התחייב להגדיל את השימוש באנרגיה מבוססת דלק לא מאובנים ל-20% מצריכת האנרגיה שלו באותה מסגרת זמן.
הודו, המהווה 4.5 אחוז מהפליטות העולמיות,להגדיר יעדיםלהוריד את עוצמת הפליטות שלו - או את הפליטות ליחידת תפוקה כלכלית - עד 35 אחוז עד 2030, בהשוואה לרמות 2005. האומה המונה 1.3 מיליארד בני אדם הסכימה גם להגדיל את חלקה של קיבולת החשמל המתחדשת ל-40% מבסיס הכוח המותקן שלה עד 2030. זה כרוך בלא פחות ממהפכה חשמל במדינה שבה ל-300 מיליון עדיין אין גישה לרשת.
אמנם זה נכון שלארצות הברית, סין והודו אין את אותן מטרות, אבל זה לא שיקוף של הסכם האקלים של פריז. זה שיקוף של הבחירות של כל ממשלה.
ובכל זאת, כל זה לא ישכנע את פרוט ואת ממשל טראמפ לעשות זאתלהישאר עם הסכם פריז. וזה בהחלט לא יסחוף אותם לשמור על תוכנית הכוח הנקי של ה-EPA, שהיא תוכנית הפחתת הפליטות שתעזור לארה"ב לעמוד ביעדי פריז שלה.
פרוטסיפרחדשות ABC כי הנשיא דונלד טראמפ יחתום על צו ביצוע כדי להתחיל להחזיר אותו השבוע.
מריה גאלוצ'י הייתה כתבת מדע ב-Mashable. היא הייתה בעבר כתבת האנרגיה והסביבה ב-International Business Times; עורך מגזין Makeshift; כתב כלכלה נקייה של InsideClimate News; וכתבת במקסיקו סיטי עד 2011. מריה היא בעלת תארים בעיתונאות ובספרדית ממכללת הדרכות הצטיינות של אוניברסיטת אוהיו.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
