הסנאטור שלדון וויטהאוס מסרב לתת לעמיתיו לשכוח משינויי האקלים. הוא נשא 200 נאומים, וסופר. קרדיט: Mashable/ויקי לטה
בכל שבוע הסנאט מתקיים מאז אפריל 2012, סנטור דמוקרטי בודד מרוד איילנד, שלדון וויטהאוס, עלה לרצפת הסנאט כדי לדבר על ההתחממות הגלובלית. ב-13 במרץ, הסנאטור וויטהאוס נשא את נאומו ה-200 "הגיע הזמן להתעורר" על שינויי אקלים.
הנאום היה לא טיפוסי עבור וויטהאוס, שהתרגל לתחושה המטרידה של עמידה כמעט לבד על רצפת הסנאט בזמן שהוא מדבר על נושא שלדעתו הוא בעל חשיבות עליונה.
"זו תחושה מאוד חלולה. אם אתה מאמין שזה עניין בעל משמעות כזו ושזה יפגע במדינת הבית שלך כל כך חזק שאתה הולך להתאמץ מהסוג הזה, אז שזה יהיה בחדר ריק, זה קצת מדאיג, " הוא אמר בראיון, לגבי רוב נאומי האקלים שלו.
עם זאת, הפעם, לציון יום השנה, הצטרפו אליו 19 מעמיתיו הדמוקרטים כדי לדון בנושא.
הסנאטור האמריקני שלדון וויטהאוס משתתף בצעדת אקלים בוושינגטון הבירה ב-29 באפריל 2017. קרדיט: NurPhoto דרך Getty Images
נאומו של וויטהאוס היה השיא של שנים של מחקר ונחישות מצדו, התמקד בשילוב של תוצאות מדעיות חדשות מטרידות, כמו גם מה שהוא תיאר בראיון כ"גידול עובש מצמרר" של קבוצות כסף אפל שמוציאות מיליונים כדי לעצור את פעולת האקלים. ולשכנע את הציבור האמריקאי שמדע האקלים אינו ודאי.
"העובדה הבולטת עבורי, כאן במקום ה-200, היא הכישלון המתמשך של הקונגרס אפילו להתייחס לסוגיית שינויי האקלים", אמר וויטהאוס. "מפלגה אחת אפילו לא תדבר על זה! מפלגה אחת סוחבת את המדענים ואת עובדי המדינה של אמריקה, ומוציאה אפילו את המונח 'שינוי אקלים' מאתרים ממשלתיים".
"בעולם האמיתי, במציאות בפועל, עברנו מזמן כל שאלה באשר למציאות של שינויי אקלים", אמר וויטהאוס. "העובדה של זה מאלצת אותנו להתמודד עם השאלה: מה מונע מהקונגרס לחוקק חקיקה, או אפילו לקיים שימועים, לגבי שינויי אקלים? מה דוחף סוכנויות ביצוע מסוימות לאסור אפילו את המילים?"
שלדון וויטהאוס הוא הקרוב ביותר שיש לסנאט הנוכחי לסנאטור וסגן הנשיא לשעבר אל גור. הוא ספרי עד כדי חנון, אובססיבי לנושאים סביבתיים, ולא מסתפק רק לגרד את פני השטח של בעיה - הוא מעמיק, מטייל במדינה כדי להבין את המדע והפוליטיקה של ההתחממות הגלובלית. הוא גם קצת מוזר.
לדוגמה, בתחילת הראיון בלשכתו, הערתי שהסנאטור מגיע ממדינה יפה, והזכרתי את החופים והנופים של רוד איילנד. מה שבא לאחר מכן היה בלתי צפוי וחושפני. זה גרם לי להבין שהסנאטור אולי לא האדם שהיית רוצה לשבת לידו בטיסה למרחקים ארוכים, אבל הוא בהחלט מישהו שאתה רוצה שילחם בשבילך בסנאט או בבית המשפט, בהתחשב בניסיון שלו כפרקליט האמריקאי רוד איילנד ולאחר מכן בתור התובע הכללי של המדינה.
"אנחנו קצת יוצאים מהעונה הכי פחות יפה", אמר וויטהאוס בתגובה להערה שלי. "ואז, כן, נעבור את זה, ונגיע לאביב והרוח תעלה, ואז מגיע הקיץ והתיירים באים והכסף זורם ואנשים מאושרים, ואז אתה מגיע לספטמבר ואוקטובר שהם חודשי זהב, כשזה פשוט מעבר למדהים בכל מקום. ואז אתה שוב מחליק בחזרה אל חשכת החורף."
וויטהאוס החל את נאומיו השבועיים זמן קצר לאחר שהבית הלבן של אובמה ויתר על העברת הצעת חוק אקלים דרך הקונגרס, למרות שאחד כזה כבר עבר את הבית ב-2009.
"אני חושב שזו הייתה משימה בודדה לעתים קרובות, אבל היא התחילה בתקופה עגומה במיוחד שבה אנחנו הדמוקרטים התרחקנו מבעיית שינויי האקלים לאחר שהבית עבר את ה-Cap and Trade", אמר, בהתייחס להצעת חוק שהייתה מעמידה הגבלה על פליטת גזי חממה ואפשרה לחברות לסחור בקצובות פליטות כדי להבטיח שהן עומדות בהתחייבויותיהן על פי החוק החדש.
מהירות אור ניתנת לריסוק
"הדמוקרטים בבית הניחו את הקריירה שלהם על הקו כדי להעביר את הצעת החוק הזו, והסנאט והבית הלבן קרסו לחלוטין לאחר מכן. פשוט התפרק", אמר.
"לא הצלחת לגרום לבית הלבן של אובמה להשתמש במילים אקלים ושינוי באותה פסקה, וזה פשוט נראה ממש ממש עגום", אמר וויטהאוס. "אז, חשבתי, בואו נתחיל לדבר על זה על בסיס קבוע."
במובנים מסוימים, הסנאטור מספק שיעור טוב בשמירה על שגרה, בהתחשב בכך שהוא שם נאום אקלים בלוח הזמנים שלו מדי שבוע כדי למנוע מאיזה נושא אחר של הרגע לדחוק אותו.
יש לו גם היתרון שיש לו מוח משפטי חד, שיעזור להגביר את קולו ככל שהגל של ליטיגציה הקשורה לאקלים מתפתח במהלך השנים הקרובות. וויטהאוס תרמה לפסילת המועמדת הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ להוביל את מועצת הבית הלבן לאיכות הסביבה, קתלין הארטנט ווייט. שאלותיו הראו שהיא לא רק מחזיקה בדעות על מדעי האקלים שנמצאות מחוץ למיינסטרים, אלא שאין לה מושג מהן השקפותיה שלה.
וויטהאוס אומר שהוא למד הרבה על המדע לקראת הנאומים האלה, וגם בא לחקור מדוע הפוליטיקה של הנושא הזה כל כך בלתי פתירה. זה הפנה את מבטו ישירות להחלטת בית המשפט העליון מ-2010סיטיזנס יונייטד נגד FEC, מה שאפשר לזרום לכסף תאגידי בלתי מוגבל ומה שנקרא "כסף אפל" לפוליטיקה.
"כשל אקלים וכסף אפל הם שני צדדים של אותו מטבע", אמר וויטהאוס. כסף אפל זורם לקבוצות המקדמות את הדעה ששינויי האקלים אינם אמיתיים, וגם מענישות רפובליקנים ששוקלים לפעול להפחתת חומרת הבעיה.
למרות קבוצות האינטרסים הממומנות היטב, וויטהאוס מקווה שהגל מתהפך בנושא הזה. קודם כל, הוא חושב שהציבור מבין את המציאות של המדע, שנולד בסקרים, אם כי הרבה פחות רפובליקנים חושבים שיש קונצנזוס מדעי על ההתחממות הגלובלית בהשוואה לדמוקרטים.
שנית, הוא אומר שהכלכלה מעדיפה יותר ויותר מקורות אנרגיה מתחדשים, שכן יותר ויותר מפעלי פחם נסגרים פשוט כי זול יותר להשתמש בגז טבעי נקי יותר או במקורות מתחדשים נטולי פחמן כמו אנרגיה סולארית ורוח.
לבסוף, הוא אמר שהשילוב של לחץ בעלי המניות ולחץ משפטי יביא את תעשיית הדלק המאובנים אל השולחן מהר יותר ממה שרבים אחרים חושבים. הוא תיאר את חברות הנפט כ"מבוהלות" מהמציאות שעליהן להציג ראיות על מה שהן יודעות, וכשהן יודעות זאת, באולם בית המשפט, כפי שייתכן והן יצטרכו לעשות במספר תיקים תלויים ועומדים ברחבי הארץ.
"... בתי משפט שוב ושוב בהיסטוריה שלנו היו מקומות שבהם חשבו רעיונות גדולים מכיוון שהמערכת הפוליטית לא הייתה מסוגלת להתמודד איתם", אמר וויטהאוס והזכירהמקרה באורגוןשבו 21 צעירים אמריקאים תובעים את הממשלה הפדרלית על כך ששללה מהם את הזכות לאקלים יציב.
ברור ש-200 נאומים לא הביאו לפעולת אקלים ברמה הפדרלית, לפחות עדיין לא. אבל וויטהאוס אומר שעבודתו הצליחה בדרכים אחרות. הוא משווה את מאמציו לשמש כמנורת פיילוט של תנור, ולהשאיר אותו מוכן להידלק ברגע שהתנאים יתאימו ו"מגיע הזמן להתחיל לבשל".
הוא אמר שהוא "בכוונה רבה רצה להיות העד בשטח" כדי לספר לדורות הבאים בדיוק מדוע הקונגרס לא פעל. לדעתו, זה לא בגלל מפלגתיות או הכישלון של השיטה הדמוקרטית, אלא כספי אינטרסים מיוחדים שזורם ללא גבולות לקמפיינים, ומחסל כל פשרות דו-צדדיות פוטנציאליות על חקיקת אקלים.
"יש סיפור שצריך לספר, כי כאשר חקלאי חוף במלזיה או מדגסקר או סרי לנקה איבד את החווה שלהם והכפר שלהם נאלץ ללכת ויש נלחם על משאבים, כל הדברים שמשרד ההגנה מדבר עליהם במדיניות ברמה, כל הדברים האלה קורים למישהו, לאיזה ילד, לאיזה שבט, לאיזה כפר, הדברים האלה קורים, והם כועסים והם רוצים תשובות", אמר וויטהאוס.
"והנה אנחנו יושבים על גבעה, עם המנורה שלנו כלפי העולם, וכרגע אנחנו מספקים דוגמה מגעילה של שחיתות שלטונית על ידי אינטרס מיוחד ענק. ואנחנו חייבים להיות מסוגלים לתקן את זה".
לווייטהאוס אין תוכניות לעצור את סדרת ההרצאות, בה תוכלו לצפות באינטרנט דרך יוטיוב. אולי חסר לו כוח הכוכבים של גור, אבל הוא רציני, בקיא ונחוש לעשות את ההבדל.
אז הישארו מעודכנים לנאום 201. אה וגם 202, 203, 204...
אנדרו פרידמן הוא העורך הבכיר של Mashable למדע ופרויקטים מיוחדים. לפני שעבד ב-Mashable, פרידמן היה סופר בכיר במדע ב-Climate Central. הוא גם עבד ככתב עבור Congressional Quarterly ו-Greenwire/E&E Daily. כתיבתו הופיעה גם בוושינגטון פוסט, מקוונת בערוץ Weather, וב-washingtonpost.com, שם כתב טור שבועי בתחום מדעי האקלים לבלוג "Capital Weather Gang". הוא סיפק פרשנות על מדע ומדיניות האקלים עבור Sky News, CBC Radio, NPR, Al Jazeera, Sirius XM Radio, PBS NewsHour, ומקורות לאומיים ובינלאומיים אחרים. הוא בעל תואר שני באקלים וחברה מאוניברסיטת קולומביה, ותואר שני במשפטים ודיפלומטיה מבית הספר פלטשר באוניברסיטת טאפטס.