הִתכַּוְצוּת, פרי מוחו שלטד לאסוהיוצר ביל לורנס וסופרברט גולדשטיין, היא דרמדיה מקסימה עד כה, ששופכת אור על נושאים אפלים יותר בצורה בלתי אופטימית ומשפחתית. בכיכובם של ג'ייסון סיגל, הריסון פורד וג'סיקה וויליאמסApple TV+הסדרה רואה את ג'ימי (סיגל) מתמודד עם אבל לאחר מות אשתו, למרבה האירוניה על רקע המקצוע שלו: פסיכותרפיסט, מתאמן באמנות העזרה לזולת מדי יום.

הנחת יסוד זו מתאימה באופן טבעי לשאלות הגדולות יותר של התוכנית. איך מישהו שמתאבל - בדרכים לא בריאות ונהנתניות בעיקר - מציע הדרכה לאחרים? מה קורה כאשר חייך האישיים מעמידים אותך לעתים קרובות בקונפליקט עם הבסיס המקצועי שלך?

ישנן אפשרויות רבות לשאלות אלו, אשרהִתכַּוְצוּתכבר חקרה בארבעת החלקים הראשונים של הרצה בת 10 הפרקים הממתינים. בפרק הראשון "Coin Flip", הזרמים התחתונים הרגשיים של חיי הבית של ג'ימי מחלחלים לתוך המשרד, מה שמוביל לדיון חיוני סביבעייפות חמלה, או ההשפעה הפסיכולוגית והפיזית של עזרה לזולת.

אחרי לילה של משקאות חריפים וכדורים עם נשים שהוא לא זוכר את שמותיהן (כל זאת בזמן שבתו מנסה לישון בביתן), ג'ימי מוצא את עצמו הרעב, עכור עיניים ומאחר לעבודה. הוא יושב עם מטופליו הוותיקים, בזה אחר זה, ומגיב בחצי לב למצוקות חייהם. בסופו של דבר, הוא מתפרץ על מטופל פעור עיניים עם בעל מתעלל רגשית: מעיין של ביקורת - "הוא לא כזה גדול", "הוא גבר מופרע, מבפנים ומבחוץ", - זולג עד לגמר הגדול, "פשוט פאקינג עזוב אותו."

המפגש מותיר אותו מתוודה בעצבנות בפני עמיתיו גבי (וויליאמס) ופול (פורד), שהאחרון מציין בפשטות, "עייפות חמלה. כולנו פגענו בקירות האלה".

מה שפול, כמטפל ותיק יותר, נוגע בו הוא תופעה שקיימת זמן רב עבור מטפלים מכל סוג שהוא. כְּמוֹכתבתי עבור Mashable, עייפות חמלה היא מכלול ההשלכות הנובע מתמיכה באחרים. התסמינים יכולים להידמות לתסמינים של שחיקה, כגון תשישות ביחס לדרישות העבודה, ותגובות אחרות כמו אמפתיה מופחתת ותחושות של חוסר אונים וחוסר תקווה. מטפלים רבים, שחלקם דיברתי איתם, התמודדו עם המצב הייחודי הזה במהלך הקריירה שלהם.

השיחה סביב זה היא שיחה חשובה, שיש לעשות הבחנות. לין יוז, מייסדת מחנה השכולאזור נוחות, אמר לי, "לסבול מעייפות חמלה לא אומר שאתה גרוע בלעזור או לטפל, זה רק אומר שהסקאלה בין דאגה לאחרים לדאגה לעצמך כבר לא מאוזנת".

ג'ימי הוא דוגמה מצוינת לאיך עשויה להיראות עייפות חמלה, כפי שהפרק מפרט. הפיצוץ הרגשי כלפי הלקוח שלו מפגין חוסר משווע של גבולות ושפה שרובם יראו כבלתי מקצועיים; עם זאת, ההתנהגות שלו בפגישה אינה משקפת חוסר אכפתיות. לחוסר החמלה שלו לעצמו, בעקבות אובדן בלתי נתפס, יש השלכות שהוא לא יכול היה לחזות. זה חודר למרחב העבודה שלו לאחר מה שאנו יכולים להניח שהוא הצטברות ניכרת.

הִתכַּוְצוּתמנסה להסיט את המסך באתגרי הטיפול, בצורה רצינית (אם כי לפעמים דחוסה). זה חל עד כה לא רק על ג'ימי, אלא על חבריו הפסיכותרפיסטים (אחד עובר גירושים, השני מאובחן כחולה פרקינסון), ואפילו על שכנתו ליז (כריסטה מילר), המאמצת גישה אימהית לבתו של ג'ימי אליס ( לוקיטה מקסוול).

כפי שדמותו של פורד, אומרת לאליס בפרק 2, "אף אחד לא עובר את החיים האלה ללא פגע. אבל אז נשארת לך בחירה." המסר, בסופו של דבר, נראה כחמלה עצמה: כלפי עצמך, כלפי אהוביך, כלפי הסובבים אותך. גם זו בחירה, וזוהִתכַּוְצוּתמציע נישואין בעזרת הדמויות האנושיות המופלאות שלה.

הִתכַּוְצוּתזורם כעת ב-Apple TV+.