מאמר זה פורסם במקביל לפרק בפודקאסט החדש של Mashable, History Becomes Her. תקשיב כאן

סופי האגן היא קומיקאית דנית שהייתה שותפה ליצירתפמיניסטית אשמהפודקאסט עם דבורה פרנסס ווייט. הייגן אינו בינארי ומשתמש בכינויים היא/הם/הוא.

הייגן הוא קמפיין קבלה שמן ומעצב אופנה במידות גדולות, שמדבר בגילוי לב על ההטיה המושרשת של התרבות שלנו נגד שומן ועל הדרכים העדינות והגלויות שבהן החברה ממשיכה לדחוק לשוליים ולהפלות אנשים שמנים.

בפרק זה שלההיסטוריה הופכת לה, דנה הייגן בהערצתה לפעילה לזכויות האזרח רוזה פארקס. הייגן גם משתפת כיצד היא למדה לראשונה על תנועת קבלת השומן וכיצד אנשים יכולים להתיר את ההטיה המושרשת שלהם נגד שומן. היא גם מסבירה את ההבדל בין חיוביות בגוף לבין קבלת שומן.

הייגן בוחן את מקורותיה של תנועת קבלת השומן, שניתן לייחס אותה לשנת 1967 כאשר 500 אנשים נפגשו בסנטרל פארק, ניו יורק, וערכו "השמנה" כדי למחות על הטיה נגד שומן.

"500 אנשים שמנים התאספו, והם אכלו גלידה, והם שרפו ספרי דיאטה", היא אומרת. "והיו להם פוסטרים של מי שהיתה כמו האישה הגדולה והחושנית ביותר שהם יכלו למצוא, אתה יודע, אז פשוט, והם הסלוגן שלהם היה 'דיאטה היא תרופה שלא עובדת למחלה שלא קיימת'. וזה אומר הכל".

אתה יכול להאזין לפרק ב פודקאסטים של אפל,Spotify,Acast, או בכל מקום שבו אתה מקבל את הפודקאסטים שלך.

בספר שלה,שמח שמן, כותב הייגן על המציאות של להיות שמן בעולם שרוצה שתתפוס פחות מקום. היא מדברת על כך שירקו עליה ושמישהו אמר לה, "אם לא היית כל כך שמנה, הייתי אונס אותך".

הייגן רוצה להחזיר את המילה "שמן" ולחיות בעולם הבנוי על קבלה עצמית ואהבת הגוף שלך.

כשנשאל איך אנחנו יכולים, כחברה, להתגבר ולהילחם נגד הפאטפוביה המופנמת שלנו וההטיה נגד שומן, הייגן אמר שהתשובה היא לא "לאהוב את עצמך, לחבק את הגוף שלך, לאהוב את הקימורים שלך, לקנות את הקרם הזה".

"התשובה האמיתית כואבת מעט כי אנחנו צריכים באמת להכיר בפריבילגיה שלנו ולגלות שגם אני חלק מהבעיה כי כולנו כן."

הירשם ל- History Becomes Her on פודקאסטים של אפל,Spotify,Acast,או בכל מקום שבו אתה מקבל את הפודקאסטים שלך.