נשים ונערות סובלות מהטרדות רחוב "תכופות כל כך", עד שהן מנורמלות להפוך ל"חלק שגרתי בחיי היומיום", מצא דו"ח ממשלתי חדש.

חברי פרלמנט בוועדת נשים ושוויון חקרו את נושא ההטרדות ברחוב במהלך תשעה חודשים וגילו שהטרדה "בלתי פוסקת" (שיכולה להתחיל בילדות) מביאה לכך שבנות גדלות עם תרבות מנורמלת של הטרדה. הדו"ח גם מצא כי "חוסר הכבוד לנשים" ו"ההנחה של חלק מהגברים שהם יכולים להתנהג כך" הם גורמים העומדים בבסיס ההטרדה.

הדִוּוּחַמתאר את ההשלכות של הטרדה לנשים ונערות - בפרט, "תגובת הגב שהם מקבלים לעתים קרובות אם הם 'דוחים' גישות לא רצויות".

"נשים ונערות לעתים קרובות חוששות וחוות נקמה מגברים ונערים המבצעים הטרדה מינית", הדו"חמדינות. הדו"ח ציין את העובדה שכמה נשים "ביקשו שהגשת הראיות שלהן אלינו לא יפורסמו מחשש לנקמה".

מחקר מקרה אחד פירט את החוויה של אישה שבה קבוצת גברים "העיר הערות מיניות" וביקשה ממנה "לבוא ולשבת איתם". לאחר שהתעלמה מהם והכניסה את האוזניות, הועברה לה פתק. "בסופו של דבר נחת בחיקי פתק שבו נכתב: 'כשתרד מהאוטובוס הזה אנחנו נאנס אותך'. ירדתי בתחנה הכי עמוסה שאפשר ונכנסתי לחנות עד שהייתי בטוח שהם לא עקבו אחרי", נכתב בדו"ח. הפחד הזה מאונס נרשם כאחת ההשפעות של הטרדות רחוב על נשים ונערות.

הדו"ח גם בוחן את "ההשפעות המשמעותיות והרווחות" של הטרדה מינית על יחידים ועל החברה הרחבה יותר.

"הטרדה מינית בציבור מפחיתה את החופש של נשים ונערות ליהנות מחיים ציבוריים, ועלולה להשפיע לרעה על תחושות הביטחון, האוטונומיה הגופנית ובריאות הנפשית", נכתב בדו"ח. "זה עוזר לשמור על חוסר שוויון של נשים ונערות על ידי הנצחת תרבות שבה הן מונות מיניות; זה הרקע לחברה שבה ניתן לנרמל או לתרץ אלימות מינית".

השפעה נוספת שפורטה בדו"ח הייתה שהטרדה עלולה לגרום לנערות להרגיש שהן "אינן שולטות בגופן במרחב הציבורי וכי הן נתפסות כאובייקט מיני".

יו"ר ועדת נשים ושוויון, פרלמנטרית מריה מילר, אמרה שזה "לא מקובל" שנשים ונערות יצטרכו "לשנות את התנהגותן" כדי להימנע מהטרדה במקומות ציבוריים.

"זה יכול לגרום לנשים ונערות לפחד וללחץ, להימנע ממסלולים מסוימים הביתה בלילה או קרונות רכבת מסוימים, ללבוש אוזניות בזמן ריצה; נשים מרגישות שהנטל מוטל עליהן להימנע ממצבים 'מסוכנים'", מילר.אמרבהצהרה. "זה לא מקובל שנשים צריכות לשנות את התנהגותן כדי להימנע מהטרדה מינית".

"תנועת MeToo# מראה שעלינו להתעמת עם כמה אמיתות לא נוחות מאוד על החברה שלנו ועל העמדות שחלק מהגברים מחזיקים", המשיך מילר.

היא הוסיפה כי "חוקים לבדם" אינם יכולים לשנות את "המקבילות התרבותית" של הטרדה מינית וכי גם מפעילי תחבורה ציבורית, רשויות מקומיות ואוניברסיטאות חייבים לבצע שינויים.

הדו"ח העלה המלצות להתמודדות עם הטרדה מינית במקומות ציבוריים. הנחיה אחת כזו הייתה שמפעילי רכבות ואוטובוסים יידרשו באמצעות הסכמי זיכיון לקיים "מדיניות איתנה" בנושא הטרדה מינית.

אחר היה שעל אוניברסיטאות להיות "חובה חוקית" להציב מדיניות "המוציאה הטרדה מינית מחוץ לחוק".

"יש להפוך את המקומות הציבוריים לבטוחים עבור כל הנשים והבנות", המשיך מילר.