לפני שבעה חודשים, יוסרה מרדיני בת ה-17 הצטופפה על סירת גומי דקיקה עם שני תריסר פליטים סורים נוספים כדי לעשות את המסע המסוכן מטורקיה ליוון.
הסירה עלתה במהירות על המים, והיא ואחותה, ששתיהן היו שחיינים תחרותיים, קפצו למים בתקווה שזה יקל על העומס. אחר כך הם שחו על חייהם, ובסופו של דבר הגיעו בשלום לחופי יוון.
"היו אנשים שלא ידעו לשחות ולכן היינו צריכים להיכנס למים כדי לעזור להם", אמרה מרדיני ביום שישי בברלין, שם היא מתגוררת כיום. "זו הייתה חוויה ממש קשה".
יוסרה מרדיני (בת 17), במהלך אימון במועדון השחייה שלה בגרמניה. קרדיט: UNHCR/Gordon Welters
אבל אחרי שטיילה ברחבי אירופה ובסופו של דבר הגישה בקשה למקלט בגרמניה, היא שמה בראש סדר העדיפויות לחזור לבריכה ולהתאמן בספורט שאליו הקדישה יותר ממחצית מחייה הצעירים.
"אני רוצה לגרום לכל הפליטים להיות גאים בי".
כעת, היא מקווה למקום באולימפיאדת הקיץ בריו דה ז'נרו 2016.
מרדיני הוא אחד מ-43 ספורטאים שהתמודדו על מקום בנבחרת האתלטים האולימפיים הפליטים (ROA) -- הראשונה מסוגה.
עבור מרדיני, הדרך לאולימפיאדה הפכה ליותר מסתם מסע אישי לפסגת הספורט שלה. היא יודעת שלהיות חלק מהנבחרת הראשונה שתלך תחת דגל פליטים באולימפיאדה תהיה משמעות עצומה.
"אני רוצה לגרום לכל הפליטים להיות גאים בי", אמר מרדיני. "אני רוצה לעודד אותם כי גם אם אנחנו לא במולדתנו, או אפילו אם הייתה לנו דרך קשה אנחנו עדיין יכולים לעשות הרבה דברים נהדרים".
יוסרה מרדיני (בת 17, מרכז, בגד ים ירוק), במהלך אימון במועדון השחייה. קרדיט: UNHCR/Gordon Welters
מרדיני ברח מדמשק בתחילת 2015 ועדיין כמהה לחזור יום אחד.
Mashable Top Stories
"כמובן שאני מתגעגע למולדת שלי כמו שכל אחד יתגעגע למולדתו", אמר מרדיני. "אם אחזור יום אחד לסוריה הייתי מאוד שמח".
מאמנו של מרדיני, סוון ספאנקריבס, פגש את האחיות לאחר שארגון צדקה מקומי הפנה אותן למועדון שלו, Wasserfreunde Spandau 04.
"אני אנסה שוב ושוב עד שאקבל את זה."
המאמן התרשם מהיכולת שלה להרים את האימונים שלה למרות שנאלצה להתגבר על סיכויים בלתי נתפסים כדי להגיע לגרמניה.
אבל מרדיני עדיין צריך להשיג זמן מוקדמות כדי להגיע לריו.
"היא למדה ממש מהר. אחרי ארבעה שבועות אמרתי לה, 'המטרה שלנו חייבת להיות אולימפיאדת טוקיו 2020'", אמר ל-UNHCR. זה היה לפני שהוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) אישר בתחילת החודש תוכניות לצוות שלספורטאים אולימפיים פליטים.
ה-IOC יכריז על הצוות האחרון ביוני. הוא צפוי לכלול בין חמישה ל-10 ספורטאים פליטים מכל העולם.
ה-IOC אומר שהנבחרת תצעד ממש מאחורי הדגל האולימפי, ולפני המארחים הברזילאים שלהם, בטקס הפתיחה ב-5 באוגוסט.
במהלך תדרוך עיתונאים ביום שישי, מרדיני הייתה חיובית לגבי סיכוייה להעפיל למשחקי ריו, אבל הספורטאית הצעירה מסתכלת גם קדימה למשחקי טוקיו ב-2020.
מרדיני מתאמנת עם חבריה לנבחרת בגרמניה. קרדיט: UNHCR/Gordon Welters
ספאנקרבס יודעת שהמקרה של מרדיני הוא מקרה ייחודי, אבל במובנים רבים היא בדיוק כמו השחיינים האחרים שמתאמנים איתו.
"זה לא רק מערכת יחסים בין מאמן לספורטאי - זה יותר", אמר ספאנקרבס ל-UNHCR. "זו ידידות, ידידות טובה. יש אמון בשני הכיוונים. אבל באימונים אין הבדל בין יוסרה לאחרים".
מרדיני יודעת שהסיכויים שלה במשחקי ריו הם טווח ארוך, אבל היא נחושה.
"אני חושבת שגם אם אכשל, אנסה שוב", אמרה. "אולי אהיה עצוב, אבל אני לא אראה את זה. אבל אנסה שוב ושוב עד שאקבל את זה".
והיא יודעת יותר טוב מכולם שלהתגבר על מצוקה היא משימה קשה, אבל לא בלתי אפשרית.
"אני רוצה להראות לכולם שקשה להגיע לחלומות שלך, אבל זה לא בלתי אפשרי", אמרה מרדיני. "אתה יכול לעשות את זה; כל אחד יכול לעשות את זה אם אני יכול לעשות את זה, כל ספורטאי יכול לעשות את זה".
יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.
מייגן ספייסי הייתה עוזרת עורכת חדשות בזמן אמת של Mashable והצטרפה לצוות בספטמבר 2014. היא קיבלה את התואר הראשון שלה באמנויות בעיתונאות ותקשורת המונים מאוניברסיטת ניו המפשייר לאחר שגדלה במחוזות ג'רזי. היא עשתה את דרכה לניו יורק דרך עצירת ביניים של ארבע שנים בדבלין. מייגן עבדה בעבר כעיתונאית ועורכת ב-Storyful בדבלין ובניו יורק. עם זאת, לפני כל זה, הטענה שלה לתהילה הייתה כמארגנת עוגות ראשית וכספקת של כל הדברים המתוקים בבית הקפה Queen of Tarts בדבלין, שם היא פיתחה התמכרות רצינית למקרונים.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
