תגובת המשטרה האוסטרלית בקווינסלנד ביום רביעי הייתה צפויה ומטרידה.

בעקבות הגילוייםדווח בNews.com.auבנוגע לשיתוף של יותר מ-2,000 תמונות אינטימיות ללא הסכמה של בני נוער וצעירות ב"טבעת פורנו" עולמית, בחרה המשטרה להאשים את הקורבן.

"תמונות שאתה מפרסם באתרי מדיה חברתית נמצאות שם לצלם לכל מי שהוא חבר שלך, או אפילו חבר של חבר", אמרובהצהרה.

עם זאת עבור בני נוער, נותר מעט הגבול בין החיים המקוונים לחיים הלא מקוונים. זה היה ככה מאז שהסמארטפונים הונחו בידיתשעה מתוך 10בני נוער אוסטרלים. אפשר לומר שרשויות, בתי ספר והורים שמעמידים פנים שיש הפרדה כזו נמנעים מהמציאות ומעמידים צעירים בסכנה.

איך המשטרה יכולה לשנות את המיקוד שלה כדי לטפל במבצעים? איך אנחנו מדברים עם נערים מתבגרים, שבקרוב יהפכו לגברים צעירים, על ההשלכות של שיתוף התמונות האלה?

אנחנו יכולים להתחיל לשאול אותם.

חברים קודם

"יש לי ערימות של בנות מיאמי היי. תקפוץ לי אם תרצו לסחור!" משתמש אחד כתב עלהאתר המדובר.

סיפר ​​דייוויד, סטודנט בן 17 בצפון ניו סאות' ויילסMashable אוסטרליהשיתוף תמונות אינטימיות של בנות היה נפוץ יחסית לקראת סוף התיכון. לרוב, מדובר בצילומי מסך של תמונות שצולמו ב-Snapchat או בפלטפורמות דומות, במקום תמונות שנאספו מפייסבוק.

הוא אמר שבנים משתפים תמונות כאלה כדי להוכיח משהו לחברים שלהם. "חלק גדול מהזמן, זה יהיה כדי להרשים בנים אחרים, אלא אם כן היה להם באמת גרזן לטחון עם מישהו", אמר דיוויד.

מניסיונו, בנים נוטים יותר להאשים את הילדה בחשיפת התמונות האינטימיות שלהם מאשר חבריהם המשתפים אותם. משהו שהוא ייחס לקשרים החזקים של "זוגיות", יחד עם גישות שעדיין חוגגות את החפצה של נשים.

גם מייקל סלטר, מרצה בכיר לקרימינולוגיה באוניברסיטת ווסטרן סידני, מאמין שזו תחרות. "זה הופך לציד, זה הופך לצורה של חילופי דברים בין בנים לגברים באמצעות השפלת נשים וילדות", אמר.Mashable אוסטרליה.

אנחנו לא יכולים לשכוח שעבור בנים בגיל ההתבגרות כמו גם לבנות, לרוב חשוב להיתפס כטרנסגרסיבי, גם אם הם יודעים שזה לא בסדר עמוק בפנים. "זה באמת חשוב בהקשרים רבים של עמיתים גברים שיראו שהם מוכנים לשבור את הכללים, לשבור את הנורמות ואפילו לעבור על החוק", אמר סלטר.

משנים את השיחה

לבתי ספר, להורים ולקהילה יש תפקיד בקידום מערכות יחסים מכבדות שבכוחן לחתוך קשרי עמיתים שיכולים לחזק את מיזוגניה.

טובי, צעיר בן 16 בסידני, אמר שתלמידים בבית ספרו לא שמעו הרבה על הנושא ממורים ומהורים. "זה סוג של התעלמות ברמה גדולה, אנשים לא רוצים לדבר על זה", אמר.

"הרבה אנשים מרגישים ממש לא בנוח לדבר על זה, במיוחד בבית ספר שכולל בנים. להתעמת עם גברים צעירים על זה דורש הרבה אומץ".

לדעת דוד, סוגי השיחות צריכים להתרחב. נכון לעכשיו, מפגשי חינוך מקוונים בבית הספר מתמקדים בעיקר בבריונות ברשת ואי חשיפת מידע אישי לזרים, במקום שיתוף תמונות מתפשרות בין תלמידים.

"היו לי כנראה תריסר שיחות בריונות ברשת", אמר. "צריך להיות יותר התמקדות במה לעשות במצב שבו מוצגים לך דברים מתפשרים או אם זה נשלח אליך".

כמו דיוויד, טובי הסכים שלא מדברים על שיתוף תמונות אינטימיות כמו בריונות ברשת, אבל הציע שאם זה יטופל, צריך לדבר על זה בלי סלסולים.

"במיוחד עם מתבגרים, הם לא מגיבים למשהו אלא אם כן אתה נותן להם את המציאות של המצב", אמר.

השלכות אמיתיות לפשעים אמיתיים

לדעתו של סאלטר, צריכות להיות השלכות לסוג זה של התנהגות.

"זה לא רק לנהל שיחה עם נערים וגברים על חומרת המצב", אמר. "צריך לחזק את זה עם השלכות אמיתיות כדי לשבור את תחושת החסינות הזו שפיתחו הרבה נערים וגברים, פשוט בגלל שהמשטרה לא נתנה עדיפות היסטורית מסוג זה של פשע".

אתרים כמו זה שדווח בוNews.com.auאינם נוצרים בטעות. זוהי התנהגות מתוכננת מראש ויש להתייחס אליה ככזו.

דייוויד גם האמין שבני נוער צריכים להיות מעודכנים יותר לגבי ההשלכות המשפטיות של שיתוף תמונות אינטימיות - דבר שהם לא לגמרי מודעים אליו כרגע.

באוסטרליה, ישנה מסגרת חוקית להגיב לנושאים אלה, אמר סלטר. הצעד החשוב הוא שהמשטרה והפרקליטות יקדמו תיקים אלה כדי לבסס מסר קהילתי ברור לגבי אופן הטיפול בהם במערכת המשפט.

יצירת כלים חדשים

סלטר הציע לבתי ספר לשלב חינוך מיני עם מסגרת נגד בריונות, "מערכות יחסים מכבדות" ולהטמיע אותה משנות הלימודים המוקדמות ביותר.

"קיום שיחה עם בנים על גבריות, סביב הלחצים שמציבים עליהם מבחינה תרבותית ובקבוצות עמיתים לפעול בדרכים מסוימות ולתת להם כלים לאתגר זאת ותגובות שונות כאשר הם מרגישים שהם בסיכון לעסוק בסיכון או חוסר כבוד התנהגות", הסביר.

זה מתרחק מההימנעות לומר לילדים לא לשתף את התמונות מלכתחילה. "זו תגובה נפוצה, אבל אי אפשר באמת להגיד את זה לדור שלנו כי אנחנו כל כך מחוברים לחברים שלנו דרך המדיה החברתית", הסביר טובי.

"ממש קשה להגיד למתבגר לא לשתף משהו או לפרסם משהו כי זה פשוט טבע שני עבורם כרגע".

אמנדה שלישית, חוקרת אוניברסיטת ווסטרן סידני שחוקרת טכנולוגיה וצעירים, עודדה גם היא מסע פרסום המכוון לצופים מהצד. "צופים מהצד הם עמיתים חזקים שיכולים לקום ולקרוא התנהגות שאינה קיימת", אמרה. "להפעלת לחץ חברתי יש השפעה רבה".

דוגמנות התנהגות טובה מההתחלה

המציאות של החיים באינטרנט היא משהו שהורים יכולים להתמודד עם על ידי דוגמנות התנהגות טובה. כפי שציין שלישי, הורים רבים מפרסמים תמונות של ילדיהם באינטרנט ללא הרף.

"אתה צריך לשאול את הילדים שלך 'זה בסדר שאני מעלה את זה? זה מה שקורה לזה'", הציעה. "השיחות האלה חוקרות את הגבולות ואת האתיקה של הייצוג והפצת התמונות. זה משרה תחושת אחריות".

עם זאת, הנושא, בבסיסו, הוא הטיה נוספת של בעיה עתיקת יומין. לדעתו של שלישי, שיחות צריכות להתחיל בבית הספר היסודי שמפרקות את הבינאריות כמו בגדי בנות לעומת בגדי בנים; פעילות של בנות לעומת פעילות של בנים. כך, נוכל להתחיל לערער כל צורה של מערכת יחסים אנטגוניסטית בין גברים ונשים בשנותיהם הראשונות וככל שהם גדלים.

"עד שהגעת לגיל ההתבגרות שלך, הנחת את הערכים שלך", הוסיפה. "שכבת את היחס שלך למין השני."