לאחר יצירת סרט מובהק #MeTooהעוזר, חוזרת הבמאית קיטי גרין כדי לשבור את הניואנסים של הטרדה מינית פעם נוספת. בזמן הופעת הבכורה שלה, בכיכובה של ג'וליה גארנר כאישה צעירה שעובדת עבור איל קולנוע פוגעני מינית (לצלצל בפעמונים?),מלון רויאלמתמקד בהטרדה במקום עבודה מסוג אחר - אבל הוא לא פחות מפרויקט MeToo#.

גארנר מתאחד עם גרין כדי להוביל את הסרט לצדובצל זכוכיתמככבת ג'סיקה הנוויק בתור הגיבורות האנה וליב. הם החברים הכי טובים שמסתובבים באוסטרליה שנגמר להם הכסף. בעיירה קטנה באאוטבק, הם פונים לעבוד מאחורי בר עמוס בגברים מיזוגיניים, לא מרוצים ומשועממים - שרובם עובדים במכרות הסמוכים. הם הופכים רכושניים על חנה וליב, וקוראים דיבים מי "משיג" אותם. אפילו הבעלים מתעלל בחנה על כך שהיא לא חייכה בזמן ההגשה. גם התקדמות מאיימת בתחום וגם לא רצויה תוך ניסיון להרוויח כסף ולהישאר בטוח בסביבה לא מוכרת, בלי לדעת על מי לסמוך.

הקשר הבעייתי בין עבודה להטרדה מינית מסומן בחוכמה בתחילת הסרט, בעיקר בסצנת מרכז העבודה, כאשר מנהל אומר לחנה וליב שהם "יצטרכו להיות בסדר עם תשומת לב גברית" אם הם רוצים את העבודה. זה מדהים, הדרישה הבלתי ניתנת למשא ומתן לסבול הטרדה תוך מתן עבודה; השניים באים יד ביד. וכשאנה וליב מבינים את היקף מקום העבודה המסוכן הזה, הם לא יכולים להרשות לעצמם לעזוב - הם לכודים בדינמיקה פוגענית בגלל צורך פיננסי.

באופן משמעותי, גרין קיבל את ההחלטה לא לכלול סצנה של תקיפה מינית, תוך הימנעות מספציפיות לניואנסים כדי להתחבר בצורה יעילה יותר לספקטרום הערמומי של הטרדה מינית ועד כמה היא נטועה בתרבות העבודה שלנו. הדינמיקה הזו משפיעה על חיי היומיום של הקורבנות, שלא לדבר על מערכת היחסים שלהם עם עבודתם.

מלון רויאל מבוסס על סיפור אמיתי

מלון רויאללא ממציא את הנסיבות האלה. זה בהשראת סרט דוקומנטרי בשםמלון קולגרדי, המספר את סיפורן האמיתי של שתי תרמילאות פיניות (נשים), לינה וסטף, שלוקחות עבודה וגרות בבר מערב אוסטרלי כדי להרוויח כסף לאחר שנשדדו בבאלי. בזמן שעבדו שם, הם סבלו מהטרדות מיניות מצד פטרונים ומקומיים.

בראיון לגרדיאן אוסטרליה, תיארה לינה איך הם "לא רצו לאבד את העבודה, כי היינו צריכים את הכסף. אז היינו צריכים לנשוך את הלשון ולהיות נחמדים ומנומסים, ואז לבכות מאחורי דלתיים סגורות".

"זה הרגיש כאילו מחפצים אותנו", הוסיפה. "כל יום יצא לנו לשמוע שאנחנו טיפשים. או מטומטמים כמו סוס. משהו כזה".

דרך הניסיון של חנה וליב,מלון רויאלמטמיע בצורה מושלמת את הקשר הרעיל והמחזורי בין עבודה להטרדה מינית, וכיצד קורבנות, במיוחד נשים, נלכדות לעתים קרובות בתוך דינמיקה של ניצול, אי נוחות וטראומה עקב מערכת היחסים שיש להם עם העבודה שלהם. על פי ה ארגון העבודה הבינלאומי, הפער בין המינים בתעסוקה פירושו שנשים נוטות יותר למצוא את עצמן בעבודות בשכר נמוך יותר, בעוד מחקר ממשלתי בבריטניהכמו כן, נמצא כי נשים צעירות בגילאי 16-25 נמצאות בסיכון גבוה יותר לניצול מיני ולהטרדה בשל "חוסר הניסיון שלהן במקום העבודה, מיקום נמוך יותר בהיררכיות ארגוניות, והסבירות הגבוהה יותר לבעיות כלכליות".

בכל הנוגע להטרדה מינית של עובדים בענף השירותים דווקא, נראה שהמצב מידרדר. מחקר בשנת 2018מצא כי תשעה מתוך 10 עובדי אירוח דיווחו על התעללות, וכן מחקר אחרמצא כי 90 אחוז מהנשים ו-70 אחוז מהגברים התמודדו עם צורה כלשהי של הטרדה מינית תוך כדי עבודה במסעדות. עד 2022, מצא מחקרשעובדי שירות פחות הצליחו לזהות הטרדה מינית בעבודה, כי היא הפכה כה נפוצה.

הנורמליזציה של דינמיקה רעילה במקום העבודה

בעיה זו מתחילה, ונגמרת, בנורמליזציה של הדינמיקה הרעילה בכל הנוגע לאופן שבו אנו מבינים ומקיימים אינטראקציה עם לידה נשית.

"מחקרים הראו שנשים נוטות יותר מגברים לחוות הטרדה מינית במקום העבודה ושכיחות בלתי פרופורציונלית זו קשורה לפער הסמכויות שלהן במקום העבודה, יחסית לעבריינים", דיבה סייד, קצינה משפטית בכירה בארגון הצדקה.זכויות נשיםמסביר ל-Mashable.

לדברי סייד, שיעורים גבוהים יותר של התעללות והטרדה מתרחשים בתעשיות שבהן יששכר נמוך יותרונסיבות מעורפלות יותרכגון חוזים לשעות אפס - כלומר "כוח עבודה פחות מאוגד". גישה מופחתת זו לזכויות תעסוקה לנשים יכולה להחמיר גם על ידי "אפליה מצטלבת" על ידי גיל, גזע, נטייה מינית ומוגבלות, מה ש"מחמיר עוד יותר את חוויות [של נשים] של הטרדה מינית ותוצאות הוגנות".

המעגל, היא מוסיפה, מתחזק אז על ידי "ניצול נשק" של אי השוויון המגדרי הזה נגד נשים, כלומר הןלא סביר שידווחו על הטרדה למעסיקיהםבשל המציאות הקשה שפחות "סביר להניח שיאמינו להם ויתייחסו אליהם כאל יותר מתכלים לארגון". יותר מזה, אומר סייד, "יש להן גם פחות סבירות שיהיו להן את האמצעים הכספיים להעמיד את המעסיק לדין משפטית, וזו הסיבה שלמרבה הצער נשים רבות מרגישות שאין להן ברירה אלא להתפטר בגלל הטרדה או שנאלצות לצאת מעבודות וקריירה. הם צריכים או רוצים".

לצד החוויות של חנה וליב, גרין מיישם נדבך נוסף בנושא הזה עם דמותה של קרול (אורסולה יוביץ'), בת זוגו של מנהל הפאב בילי (הוגו וויווינג). בתחילה, מארחת לא ידידותית לחנה וליב, הסיפור והיחסים של קרול עצמה עם התעללות מתפתחים כמו הסרט. למרות שהיא לא הוטרדה מינית, קרול מקיימת את המערכת הפוגענית של הלשכה בדרך אחרת, באמצעות עבודתה שלה. אנחנו רואים אותה חוטבת עצים ומבצעת משימות פיזיות אחרות בזמן שבילי שוכב שיכור. היא מתחננת שישלם לעובדיו ויבטיח את שלומם, אך ללא הועיל. קרול היא דוגמה מתוחכמת לנפגעים הרבים של מערכת עבודה הנשענת על נשים שמקריבות את עצמן פיזית ורגשית, תוך שאינן מחזיקות בכוח ממשי.

במערכת זו, נשים נאלצות לצאת מעבודות שהן לא רוצות, או מרגישות לכודות במקום עבודה פוגעני בגלל הקושי הכלכלי שלהן. "אי השוויון הכלכלי של נשים הוא גם סיבה וגם תוצאה של אלימות על בסיס מגדר", ויקטוריה שצ'יפיור, קצינת תקשורת במכון החשיבה הכלכלי הפמיניסטיקבוצת תקציב נשים, אומר ל-Mashable, ומפרט מה נחוץ כדי שהמעגל הזה ישבר.

"אם אנחנו רוצים שנשים יוכלו לעזוב מצבי עבודה פוגעניים מבלי לסכן את פרנסתן, עלינו להבטיח שכר ותנאים טובים יותר, גישה לטיפול בילדים וטיפול סוציאלי במחירים סבירים ולהפחית את חוסר הביטחון של עובדים בשכר נמוך על ידי הרחבת זכויות העסקה והשקעה ב אכיפה חזקה ויעילה", היא אומרת. "אנחנו צריכים גם מערכת משפט ומערכת ביטוח לאומי שמתאימים למטרה".

הפער בין המינים בעבודה משפיע גם על הכלכלה

יש לציין כי מחקרים הוכיחו שמצב זה אינו מועיל לכלכלה עצמה, שלא לדבר על פרנסתם ורווחתם של קורבנות רבים. על פי דו"ח ממשלת בריטניה שפורסם השנה, לשכר המופחת שנשים חוות לעתים קרובות לאחר עזיבת מקום עבודה עקב הטרדה מינית וניצול יש השפעה מצטמצמת על הכלכלה הכוללת של המדינה.

ארגון העבודה הבינלאומימצא גם כי "צמצום פערים מגדריים בהשתתפות בכוח העבודה עשויה להגביר משמעותית את התמ"ג העולמי". זהו מרכיב רעיל של התרבות שלנו שמשפיע גם על הכלכלה שלנו, ולכן השינוי הגיע באיחור רב. 

אבל בעוד שהיחסים הכוללים בין הטרדה מינית לעמדות הכוח של נשים במקום העבודה הן מסובכות ורווחות, מומחים אומרים שאנו רואים שינוי.

"הישגים עצומים הושגו בשנים האחרונות בעקבות #MeToo בחשיפת השכיחות והחומרה של הטרדות מיניות איתה מתמודדות נשים", אומר סייד. ארגונים נלחמים על דרכים לתמוך בנשים המתמודדות עם התעללות זו בעבודה, כאשר זכויות האישה נותנות ייעוץ משפטי חינם לקורבנות ונלחמות למען הגנות משפטיות טובות יותר.NABSמתן תמיכה רגשית והדרכה מעשית. אבל אנחנו צריכים שזה יקרה בקנה מידה הרבה יותר גדול.

"עבודה זו חייבת - ומתרחשת - לצד תנועת נשים שמאתגרת את פערי השכר בין המינים", מוסיפה סייד. "לאחדות הזו יש פוטנציאל להזיז את החוגה על חוסר איזון כוח מושרש".

ההחלטה של ​​גרין להציג את המורכבות של הטרדה מינית על המסך, כמו גם את הקשר הסימביוטי שלה עם עבודת נשים ומקומן בעולם העבודה, היא החלטה חשובה. זה מדגיש את הצורך המכריע של נשים להיות מסוגלות לעבוד במרחבים בטוחים, ולהרגיש מסוגלות - רגשית, פיזית וכלכלית - להשמיע התנהגות מסוכנת.

לבמאי ישמְתוּאָרהמסרים מאחורימלון רויאלכ"נרטיב על כוח" ו"סרט על נשים שאומרות לא". הסרט הראשון שלה שימש בהכשרה חובה להטרדה מינית לממשלת ניו יורק - אולי הסרט הזה יכול לעבוד כצעקה נגד המעגל הרעיל שבין הטרדה מינית לעבודת נשים וחשיבות הלחימה נגדה.

איך לצפות:מלון רויאלזמין כעת בווידאו לפי דרישה בארה"בומוצג בבתי קולנוע בבריטניה.