קובץ- בתמונה של יום שישי, 6 במאי, 2016, המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ נואם במהלך עצרת ביוג'ין, בצר. טראמפ זכה בפריימריז הרפובליקני לנשיאות באורגון, והוסיף מדינה נוספת למכלול הניצחונות המשוער של מועמד הרפובליקה הדמוקרטית. (צילום AP/טד ס. וורן, קובץ) קרדיט: AP
המועמד הרפובליקני הנחשב לנשיאות דונלד טראמפ התחייב ביום שלישי לנהל משא ומתן מחדש על הסכם האקלים של פריז כדי להפוך אותו, במילותיו, ל"הוגן" יותר כלפי ארה"ב
אם כבר מדברים על הסכם פריז ב-anראיון עםרויטרסביום שלישי אמר טראמפ: "אני אסתכל על זה מאוד מאוד ברצינות, ולכל הפחות אנהל משא ומתן מחדש על ההסכמים האלה, לכל הפחות. ובמקסימום אני עשוי לעשות משהו אחר".
"אבל ההסכמים האלה הם הסכמים חד-צדדיים והם רעים לארצות הברית", אמר.
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי טראמפ מטיל ספק בסין, שהיא הפולטת הבכירה בעולם של גזי חממה, תעמוד בהתחייבויותיה במסגרת ההסכם להגיע לשיא הפליטות שלה עד 2030 ולהגדיל באופן דרמטי את השימוש בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה סולארית ורוח.
"לא מעריץ גדול כי מדינות אחרות לא נצמדות לזה, וסין לא נצמדת לזה, וסין פולטת לאטמוספירה", אמר טראמפ.
חריגות בטמפרטורה הממוצעת העולמית לאפריל 2016. קרדיט: NASA GISS
אם טראמפ ייבחר ואז יבקש לשאת ולתת מחדש על הסכם פריז או לפרוש לחלוטין - צעד אשר, בהתבסס על נוסח ההסכם, ייקח חמש שנים עד שניתן יהיה להשלים אותו - זה יסרס למעשה את ההסכם.
הסיבה לכך היא שההסכם לא ייכנס לתוקף עד שלפחות 55 מדינות המייצגות 55% מהפליטות העולמיות "מצטרפות" רשמית להסכם, וארה"ב היא הפולטת מספר שתיים בעולם והפולטת ההיסטורית הגדולה ביותר.
זה יהיה הכי יעיל אם יותר מ-55 מדינות יצטרפו רשמית ויעמדו בהתחייבויותיהן.
אבל אפילו ההבטחות הבלתי מחייבות להפחתת הפליטות של ההסכם לא יחזיקו את ההתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי אדם מתחת לרמות מסוכנות, על פי ניתוחי אקלים רבים.
להסכם יש מטרה להגביל את ההתחממות מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, או 3.6 מעלות פרנהייט, מעל הטמפרטורות הקדם-תעשייתיות, תוך ניסיון לרדת עוד יותר, ל-1.5 מעלות צלזיוס, או 2.7 מעלות פרנהייט, מעל הטמפרטורות הקדם-תעשייתיות.
מהירות אור ניתנת לריסוק
גורמים רשמיים חוגגים את אימוץ הסכם האקלים של פריז בדצמבר 2015. קרדיט: ז'אק ויט/סיפה ארה"ב
עם זאת, ההתחייבויות להפחתת הפליטות שהוצעו עד כה יאפשרו התחממות של כ-3 מעלות צלזיוס, או 5.4 מעלות פרנהייט, עד שנת 2100.
לכן, אם ארה"ב הייתה מחלישה את העסקה, סביר להניח שהמחויבות להתחממות תגדל עוד יותר, ככל הנראה תגזור את גורלן של מדינות אי קטנות להיעלם מתחת למים הגואה ותגרום להשפעות אקלים חמורות ברחבי העולם.
עסקת פריז נחשבת לפריצת דרך בתחום הדיפלומטיה הסביבתית, שכן היא הראשונה שחייבת כל אומה בעולם, מתפתחת ומתועשת, לצמצום פליטת גזי חממה ולנקיטת פעולות אחרות לטיפול בהתחממות הגלובלית.
ההסכם אינו קובע פעולות למדינות לנקוט. במקום זאת, כל אומה נידבה את התוכניות שלה והגישה אותן לאומות המאוחדות. יותר מ-185 מדינות, כולל ארה"ב, הגישו תוכניות כאלה.
ארה"ב התחייבה לצמצם את הפליטות ב-26% עד 28% מתחת לרמות של 2005 עד 2025.
טוני דה ברום, שגריר שינויי האקלים של איי מרשל ושחקן מרכזי במשא ומתן על הסכם פריז,סיפרClimateWireשההסכם הוא לטובת ארה"ב.
"הסכם פריז הוא האינטרס של ארצות הברית כמו כל מדינה אחרת", אמר דה ברום. "הניסיון לפענח אותו לא רק יאיים על כלכלת ארה"ב, יפגע בסביבתה ויחליש את ביטחונה, אלא יעשה שירות רע מאוד לאנושות כולה".
ניגוד חד עם קלינטון, קבוצות עסקים
יריבו הסביר ביותר של טראמפ במירוץ לנשיאות, שרת החוץ לשעבר הילרי קלינטון, היא תומכת בהסכם פריז הדוגלת בצמצום הפליטות ב-80% מתחת לרמות של 2005 עד שנת 2050.
בהנחה שקלינטון היא המועמדת הדמוקרטית, עמדה זו תציע לבוחרים בחירה חדה בצורה יוצאת דופן בנובמבר בכל הנוגע לאיכות הסביבה.
למרבה האירוניה, אילו ייבחר טראמפ לנשיא, סביר להניח שהוא יקבל את הדחיפה הגדולה ביותר בהסכם פריז מהמגזר הפרטי, ולא רק מאנשי איכות הסביבה.
חברות גדולות, החל מאפל למיקרוסופט ועד ל-Targetפועלים להפחתת פליטותיהםותמכו בפומבי בהסכם פריז.
העובדה היא שיש הרבה כסף לעשות במעבר לכלכלת אנרגיה נקייה, נקודה שעשויה להיות בעלת משקל רב יותר ברקע העסקי של טראמפ מאשר ויכוחים על דיפלומטיה סביבתית בינלאומית.
מזכיר המדינה ג'ון קרי, שהוביל באופן אישי את הסבבים המתישים האחרונים של השיחות בפריז, תיאר את ההסכם כקריטי לגירויהשקעות מהמגזר הפרטילתדלק צמיחה נמוכה בפחמן במדינות מפותחות ומתפתחות.
"הממשלה יכולה לספק את המבנה, התמריצים, המסגרת", אמר בכנס בלומברג New Energy Finance באפריל. "אבל אני יודע... שזה המגזר הפרטי שבסופו של דבר ייקח אותנו לקו הסיום".
"... אנרגיה נקייה היא אחת ההזדמנויות הכלכליות הגדולות ביותר שהעולם ראה אי פעם, ויותר ויותר אנשים מתחילים להבין את זה גם", אמר.
אנדרו פרידמן הוא העורך הבכיר של Mashable למדע ופרויקטים מיוחדים. לפני שעבד ב-Mashable, פרידמן היה סופר בכיר במדע ב-Climate Central. הוא גם עבד ככתב עבור Congressional Quarterly ו-Greenwire/E&E Daily. כתיבתו הופיעה גם בוושינגטון פוסט, מקוונת בערוץ Weather, וב-washingtonpost.com, שם כתב טור שבועי בתחום מדעי האקלים לבלוג "Capital Weather Gang". הוא סיפק פרשנות על מדע ומדיניות האקלים עבור Sky News, CBC Radio, NPR, Al Jazeera, Sirius XM Radio, PBS NewsHour, ומקורות לאומיים ובינלאומיים אחרים. הוא בעל תואר שני באקלים וחברה מאוניברסיטת קולומביה, ותואר שני במשפטים ודיפלומטיה מבית הספר פלטשר באוניברסיטת טאפטס.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
