חדשות טובות: הבית הלבן של טראמפ הוא לא בדיוק ביתם של המוחות המשפטיים הטובים והמבריקים ביותר. כל זה היה ברור החל מה"איסור המוסלמי" הראשון, שבתי משפט ביטלו במהירות, וזה עדיין כך כשמדוברדוחותעל הסיבה לכך שטראמפ מוכן למשוך את ארה"ב מהסכם האקלים של פריז.

למעשה, העתיד שלך ועתידיהם של דורות של אנשים על הפלנטה הזו עשויים להסתכם באיך ממשל טראמפ בוחר לפרש משפט אחד בזההסכם בינלאומי בן 25 עמודים.

חוקרים המתמחים בדיני אקלים אומרים שאחת הדרכים האפשריות לפרש את השפה של הסכם האקלים של פריז היא למעשה שגויה לחלוטין. הצרה היא שזו הפרשנות שזכתה לאהדה בבית הלבן, על פי דיווחים רבים בתקשורת.

או שממשל טראמפ יודע זאת אך מצטט זאת בכל זאת, או שצוות טראמפ מקבל ייעוץ משפטי פגום חמור.

על פי תנאי ההסכם, כל מדינה מתבקשת להמציא יעדי הפחתת פליטות משלה. אין מנגנונים להעניש מדינה אם היא לא מצליחה לעמוד בהתחייבויותיה.

הבעיה של הבית הלבן היא שהשפה באמנה שנועדה לדחוף מדינות לצמצם בהדרגה את הפליטות בכמויות גדולות יותר, יכולה להיקרא, בתיאוריה לפחות, כאוסרת על מדינה להפוך את התחייבויותיה לפחות שאפתניות.

אם זה היה המקרה, סביר להניח שהבית הלבן של טראמפ היה מוותר לחלוטין על ההסכם, מכיוון שהמדיניות שלו מעדיפה שריפת יותר דלקים מאובנים. הפרישה מההסכם תכניס את ארה"ב לחברת המדינות הבודדות שעדיין לא חתמו עליה, כמו סוריה, שנמצאת בעיצומה של מלחמת אזרחים הרסנית, וניקרגואה, שמצאה שההסכם פושר מדי. תְמִיכָה.

הסכם פריז נחשב באופן נרחב ככלי חיוני במתן סיכוי הגון למדינות (אם כי לא הימור בטוח) למנוע את תרחישי ההתחממות הגלובלית הגרועים ביותר.

ההסכם מכיל את המטרה להגביל את ההתחממות הגלובלית ל"הרבה מתחת" ל-2 מעלות צלזיוס, או 3.6 מעלות פרנהייט, בהשוואה לרמות הקדם-תעשייתיות עד שנת 2100.

עם זאת, כל עיכוב ביישום הפחתת הפליטות של האמנה עשוי להרחיק את יעד הטמפרטורה שלה רחוק יותר מהישג ידם.

ההוראה המדוברת עבור ממשל טראמפ ידועה כ"מנגנון החבטות" של ההסכם, שכן היא נועדה לעודד מדינות להחמיר את הבטחות הפליטות שלהן לאורך זמן.

הנה הניסוח המדויק שנותן לעורכי דין בבית הלבן הפסקה:

"צד רשאי בכל עת להתאים את תרומתו הקיימת שנקבעה לאומית במטרה להגביר את רמת השאיפה שלו, בהתאם להנחיה שאומצה על ידי ועידת הצדדים המשמשת כמפגש הצדדים להסכם זה."

אוקיי, אז זה חבורה של דיפלומטיה, אבל מילת המפתח שם היא "רשאי".

במשפט הבינלאומי, "רשאי" הוא המקבילה ל"יכול". במילים אחרות, זה אופציונלי, בעוד שאם הנוסח בו נעשה שימוש הכיל "יהיה", אז זה יהיה חובה.

העובדה שהיא משתמשת ב"מאי" פירושה שכל מדינה שהיא צד לאמנה יכולה להתאים את יעדי הפליטות שלה לכל כיוון בכל עת שתחפוץ בכך. שום דבר בפסקה ההיא לא מעודד מדינות להוריד את יעדי הפחתת הפליטות שלהן, כי כל העניין הוא להפחית את ההתחממות הגלובלית, אבל שום דבר גם לא מונע זאת.

חוקרים המתמחים בדיני אקלים לא היו אדיבים לדעה המתגבשת של הבית הלבן לפיה האמנה מונעת מארה"ב לשנות את יעדיה כדי להצניע אותם.

הם גם דחו את חששו של הממשל, שהובע על ידי מנהל הסוכנות להגנת הסביבה (EPA), סקוט פרוט, כי האמנה יכולה להיות מצוטטת באתגרים משפטיים לסדר היום הסביבתי של טראמפ. תחת הנשיא לשעבר ברק אובמה, ארה"ב הציגה יעד של צמצום הפליטות ב-26 עד 28 אחוזים מתחת לרמות של 2005 עד 2020, אך טראמפ רוצה להקל על כך, מכיוון שהוא בעד שריפת יותר דלקים מאובנים.

פרוט כבר החל במאמצים להחזיר את הפחתת פליטת גזי החממה של אובמה עבור תחנות כוח פחמיות.

מייקל בורגר, מנכ"ל מרכז סאבין לחוק שינויי אקלים בבית הספר למשפטים בקולומביה, אמר שהסכם פריז מתיר שינויים כלפי מטה של ​​יעדי הפליטה.

הוא גם אמר שהדאגה של פרוט מתביעות משפטיות אינה מבוססת, מכיוון שבתי המשפט בארה"ב לא לוקחים את הרמזים שלהם מהחוק הבינלאומי, אלא מהחוקים המקומיים.

"הישארות בהסכם פריז אינה מגבירה את הסיכון לליטיגציה מקומית עבור ממשל טראמפ", אמר באימייל.

"יעד הפחתת הפליטות הוא בדיוק זה - יעד. זה לא מחייב. אין זכות לתבוע כדי לאכוף את המטרה בבתי המשפט בארה"ב, ואין זכות לתבוע כדי לאכוף אותה בכל בית דין בינלאומי", אמר.

"כמובן שלממשל טראמפ יש בעיה גדולה יותר כאן. שינויי האקלים הם אמיתיים, והציבור האמריקאי רוצה פעולה. יתרה מכך, השפעות שינויי האקלים משפיעות על חייהם, פרנסתם, בריאותם ורווחתם של אנשים. זה משפיע על זכויות היסוד של אנשים. אי נקיטת פעולות, או נקיטת פעולות מתקנות שמובילות להפרות של זכויות אנשים מעוררות בעיות משפטיות, ללא קשר להסכם פריז", אמר בורגר.

הדיון שמתקיים בממשל טראמפ העמיד אנשים שנלחמו ללא לאות לנסח ולהעביר את ההסכם מלכתחילה בעמדה מוזרה. לדוגמה, לורנס טוביאנה, ששימשה כנציגה המיוחדת של ממשלת צרפת בשיחות פריז ב-2015, צייץ ביום חמישי בבוקר שטראמפ עדיין יעמוד בהסכם פריז גם אם יגיש יעד חדש, פחות מחמיר.

אחרים שרוצים שארה"ב תישאר צד באמנה מנסים גם הם להעביר את המסר שלהם, כולל מושלים דמוקרטיים, שכתבו לבית הלבן ביום רביעי.

פאולה קבאלרו, המנהלת את תוכנית האקלים של מכון המשאבים העולמי הלא מפלגתי בוושינגטון, הזהירה מפני השלכות מזיקות לארה"ב ולעולם אם טראמפ יוציא את המדינה לחלוטין מההסכם. לדבריה, הטיעונים המשפטיים שהועלו עד כה מסתכמים במסך עשן.

"אלה שדוחקים בארה"ב לפרוש מההסכם יצרו ויכוח מטעה בשאלה האם ניתן להשתמש בתנאים שסוכמו בפריז כדי לערער על תוכניות הממשל בנושא שינויי אקלים", אמרה.

קבאלרו כינה את הדיון המשפטי: "טקטיקה לכסות את מה שבלבו החלטה פוליטית גרידא", והזהיר מפני השלכות קשות שיבואו ממדינות שדבקות באמנה.

"התרחקות מההסכם תהיה כתם אפל במורשתו של הנשיא שהוא לעולם לא יוכל לשטוף החוצה", הזהיר קבאלרו.