משחק וידאו חוטף בטן חוקר את המציאות הקשה של העוני המודרני

משחק הווידאו העצמאי שיצא לאחרונהשקר אדום קטןרוצה ששחקנים יתחילו להבין את בעיות הכסף שלהם.

ולמרות שהחזון עגום, הוא חזון חשוב שלא יכול להיות רלוונטי יותר לאלו המשכשכים אתאי שוויון פיננסי הולך וגוברזה אוכל את מעמד הביניים שלנו. המשחק שזר את הנרטיבים של שתי דמויות שלעולם לא נפגשות, אבל חוות קצוות מנוגדים של הקשת הכלכלית.

אחת הגיבורות, שרה סטון, היא מנהלת משרד בגיל העמידה החיה עם משפחתה תחת איום הרס פיננסי. בינתיים, תשחק גם בתור ארתור פוקס, שהוא הדימוי היורק של אדם על פסגת העולם כדמות ציבורית הידועה בעושרו ובכריזמה שלו.

ראה גם:

היוצר וויל אוניל אינו זר להתמודדות עם נושאים כבדים. המשחק הקודם שלו, שזכה לשבחיםאור שמש בפועל, סיפר את הסיפור האוטוביוגרפי על מאבקו שלו בדיכאון.

איכשהו, המשחק החדש שלו מציג אמת קשה וקשה עוד יותר. "זהו חקירה של מציאות חברתית ופוליטית בתחתית סלע שאתה מתעורר בה כל יום", אמר אוניל בשיחה מקוונת. זו מציאות, הוא מאמין, שכולנו צריכים לאזור אומץ להתמודד.

בְּעוֹדאור שמש בפועלהיה מבט מופנם על דיכאון,שקר אדום קטןעוסק במערכות הגדולות יותר המנציחות ומגבירות את תחושת חוסר התקווה.

זה מדגיש את המציאות המודרנית הזאת שבני דור המילניום מתמודדים איתו על ידי ניגוד שלה לעולם שבו גדלו הבייבי בום. פשוטו כמשמעו, זה מביא את הנושאים האלה הביתה על ידי מעקב אחר החוויה של שרה כשהיא מתמודדת עם המציאות של חיים עם הוריה.

בתור בן דור המילניום בצד הישן יותר של הקשת, גם וויל וגם שרה נאלצים להתמודד עם עלויות הדיור והמחייה הגבוהות יותר, השכר הקיפאון והתעסוקה חסרת הביטחון שמובילים לתרבות עבודה של עבודה במשרה חלקית או הופעות בחוזה.

"כל מה שהיא אי פעם רצתה לעשות זה לסיים את הלימודים, למצוא עבודה ולטפס על הסולם שאמרו לה שיהיה שם כל חייה", אמרה אוניל על הדמות.

אבל העולם, היא מגלה, השתנה. מה שלימדו אותה הוריה על העולם הפך להיות יותר ויותר לא רלוונטי.

"רציתי שהשקר האדום הקטן ייכנס לקרביים של ההשפעה שיש לחלוקה [הדורית] הזו על הרבה אנשים שגדלו לכאורה ממעמד הביניים, ועם אותן שאיפות בדיוק", אבל נראה שהם חיים עכשיו בשניים עולמות שונים לגמרי.

בניגוד לתקשורת אחרת שחוקרת נושאים דומים, אוניל רצה שהמשחק שלו יתמודד עם "המציאות הבלתי מדוברת של חיים בעולם הזה". מציאות שבעיניו רוב בני המילניום עושים כמיטב יכולתם להסתיר.

ראה גם:

אבל הסטטיסטיקה מוכיחה כי יותר ויותר הם הופכים תלויים יותר ויותר בתמיכה הכלכלית של משפחותיהם. "מבוגרים מבוגרים עדיין גרים עם הוריהם", אמר. "ההורים של אנשים משלמים על החינוך הלא סביר שלהם, התשלומים על הבתים הראשונים שלהם - מספקים להם את הביטחון שהם צריכים כדי להתחתן, להביא ילדים לעולם".

בעיני אוניל, ההשפעה שיש למגמה הזו על דורו היא קשה.

"למעשה אנחנו לא מתבגרים או מסתדרים בכלל", אמר. "ובגלל שגדלנו לקשר בין עצמאות לבגרות מכובדת - כולנו נושאים בזה הרבה בושה. אנחנו משקרים אחד לשני. יש לנו עבודות נוראיות, אנחנו מרוויחים פחות ופחות כסף בכל שנה, אבל אנחנו עדיין רוצה להיראות כמו 'אנשים נורמליים'. אז אנחנו לא מדברים על העזרה שאנחנו לוקחים".

בתור טורונטני, אוניל קיבל במקור השראה מהפוליטיקה הקנדית, כאשר הגיבור ארתור פוקס מהדהד כמו ראש העיר המושפל רוב פורד. "אבל ככל שחלפו השנים והמשכתי לכתוב, רוח הרפאים של דונלד טראמפ החלה לדמם בו הרבה יותר בכבדות".

ככלל,שקר אדום קטןהוא חקירה עתירת מחקר, מונעת אופי של מערכת שבה"העשירים והגרוע ביותרבינינו יותר ויותר נראה שהם יוצאים מהכל בעצם." וככל שהם מתעשרים יותר, כך אחרים בספקטרום הכלכלי נקרעים מהם קווי חיים חיוניים.

המשחק אפילו מערב את השחקנים באופן אישי בסיפור. בהתחלה היא שואלת אותם סדרה של שאלות על מצבם הכלכלי שמשפיעות רבות על הנרטיבים המסועפים.

משחק ניהיליסט מובהק, אוניל מקווה שהשחקנים יסתלקו עם הסכמה ש"זה כנראה כבר מאוחר מדי. ושגם איזשהו נס טכנולוגי בלתי צפוי שמחזיר אותנו מסף כל כאוס אקולוגי, כלכלי ופוליטי, רק בסופו של דבר יהיה בבעלות חבורת מטומטמים שישתמשו בזה כדי לטחון אותנו לאבק ולהתעשר עוד יותר".

אבל אוניל מאמין שעלינו להתמודד עם העובדה שלא משנה כמה אהבה יש לך, או כמה אתה עובד קשה, אין מנוס מהמציאות.

"כמבוגרים, יש לנו אחריות להיות מסוגלים להתמודד עם רעיונות קשים", אמר. "כי אם אנשים לא מסוגלים להתמודד עם דבר כזה, אז הכל באמת אבוד."