כשקונסולטה בת ה-28 נכנסה ללידה באזור הכפרי סנגרמה, טנזניה, זה בשום אופן לא היה מושלם לתמונה. היא הייתה עייפה מאוד, ועד מהרה החלה לחוות כאבים עזים.

"הייתי במצב רע", היא אמרה. "לא יכולתי לעשות כלום כי הייתי עייף".

מבלי לדעת בדיוק מה לא בסדר, היא ידעה שהיא צריכה להגיע מיד למרפאה - למען בריאות התינוק שלה ושלה. אבל ברובע קונסולטה, עם אוכלוסייה של 500,000 איש, יש רק שלושה אמבולנסים. להגיע לרופא בזמן נראה בלתי אפשרי.

אז היא הוציאה את הטלפון הנייד שלה וחייגה מספר מוקד מיוחד כדי להשיג "מונית אמבולנס" - היבט מהפכני של קרן וודאפוןתוכנית לבריאות האםבאזור האגמים הכפרי של טנזניה. עובדי בריאות מחברים נשים בהריון במצבי חירום לרשת מקומית של נהגי מוניות בדוקים, שמקבלים תשלום באמצעות מערכת הכסף הנייד הפופולרית M-Pesa כדי לאסוף אותן ולהביא אותן למרפאות, במהירות.

אחת מהמכוניות האלה הביאה את קונסולטה למרפאה הקרובה אליה, שם ילדה ילד בריא בשם קורווה. אבל הרופאים שלה בדקו אותה ומצאו את הסיבה לכאביה העזים: היא נשאה ללא ידיעתה תינוק נוסף. היה צורך להעביר אותה לבית חולים בשיניאנגה, אך עדיין ללא אמבולנסים זמינים, הם הזעיקו מונית אחרת דרך השירות של וודאפון.

"חשבתי שהתינוק שלי ואני הולכים למות", אמרה קונסולטה בסרטון המפרט את סיפורה.

היא ילדה את תינוקה השני במושב האחורי; כשהיא לבסוף הגיעה לבית החולים, היא דיממת, אך התאוששה לאחר מספר ימים.

בגלל הזמן שנחסך עם שירות מוניות אמבולנס, אשרהושווהל"אובר למקרי חירום", קונסולטה והתאומים שלה שרדו. וזו רק דוגמה אחת להשפעה של התוכנית הראשונה מסוגה, שמצילה כעת את חייהם של 200 אמהות ותינוקות בטנזניה מדי חודש.

מאז שהושק בסוף השנה שעברה במחוזות סנגרמה ושיניאנגה, שירות מוניות האמבולנס סייע ל-3,523 נשים במצבי חירום, בין אם בלידה ובין אם חוו סיבוכים באמצע ההריונות שלהן. יש יותר מ-130 מנהלי התקנים כרגע ברשת. לעומת זאת, קיימים רק 10 אמבולנסים מסורתיים בין שני המחוזות, שאוכלוסייתם מונה 2 מיליון תושבים.

לדברי אנדרו דאנט, מנהל קרן וודאפון, 90 אחוז ממקרי החירום בבריאות האם באותם מחוזות מנוהלים כעת על ידי מוניות האמבולנס.

"ראינו ירידה של 80 אחוז במספר ההרוגים בנשים הרות המובלות בזמן חירום", אמרה דנט, בהשוואה לנשים במחוזות אלה המשתמשות באמבולנסים מסורתיים. "לכן, ראינו ירידה דרמטית, שמתורגמת ל-200 חיים שניצלו בחודש - אמהות וילודים - בתוך שני מחוזות בלבד שנמצאים בתוכנית".

הכל חלק ממטרה, הוא אמר, להשתמש בטכנולוגיה ניידת שתאפשר לנשים בהריון בכמה מהקהילות הכפריות העמוקות ביותר גישה לטיפול מציל חיים.

בטנזניה, מספר הנשים שמתות במהלך ההיריון והלידה - 454 מקרי מוות לכל 100,000 לידות - הוא מהגבוהים בעולם. למרות שהממשלה התחייבה לעזור, שיעורי התמותה של אמהות לא ירדו במשך שבע שנים. ויותר מ-36 מיליון אנשים במדינה (70 אחוז מכלל אוכלוסייתה) חיים באזורים כפריים עם גישה מוגבלת לשירותי בריאות בסיסיים.

קרן וודאפון החלה לעזור, כלכלית, בשנת 2010, לתמוך בבית חולים צדקה בשםשיקום קהילתי מקיף בטנזניה(CCBRT) בעיר דאר א-סלאם. בית החולים שופך אור על בעיה ארוכת שנים: מדי שנה, טנזניה רואה כ-3,000 מקרים חדשים של פיסטולה מיילדותית, מצב שמשאיר אישה בריחת שתן בגלל צירים ממושכים וחסומים. לרבות מהנשים הללו אין גישה לניתוחים קיסריים, למיילדת או למרפאה.

"אני זוכר שפגשתי גברת, ושאלתי את המתורגמן בת כמה היא", אמרה דנט. "היא הייתה בשנות ה-70 לחייה, והיא חיה עם פיסטולה מיילדותית למעלה מ-30 שנה. וזה פשוט לא ייאמן. זה פשוט לא צריך לקרות".

אז, כקרן תאגידית, הם רצו להתרחק מלכתוב צ'קים פשוט ולהשתמש במומחיות של החברה בטכנולוגיה ניידת כדילִמְנוֹעַאת הבעיה, במקום לרפא אותה.

בתמיכתם של שותפים כמו USAID, Pathfinder International ו-Touch Foundation, Vodafone השיקה 5 מיליון דולר "תוכנית ניוד לבריאות אמהות". אחת התכונות העיקריות שלה היא אפליקציה סלולרית מותאמת אישית כדי לחנך 250 עובדי בריאות קהילתיים, ולעזור להם לאתר נשים שעשויות להפיק תועלת מהתוכנית. נכון להיום, נרשמו 46,000 נשים בהריון, כך שעובדי הבריאות מודעים למי הן והנשים מודעות לשירותים העומדים לרשותן. התוכנית גם מכשירה ספקי שירותי בריאות, וכוללת מאמצים ייעודיים לשיפור מתקני הבריאות.

אבל אבן היסוד של התוכנית היא שירות האמבולנס-מוניות ומוקד החירום לאמהות הנלווה 24 שעות ביממה. אישה הרה יכולה להתקשר, ועובדת בריאות תזהה את מצב החירום ותשלח את אחת ממוניות האמבולנס למיקומה באמצעות GPS.

כל נהג הוא נהג מונית מקומי שמכיר היטב את האזור, ומתראיין בקפידה, נבחר ומעודכן בתפקידו המיוחד. אחד התמריצים הגדולים ביותר הוא שכל אחד מהם מקבל תעריף נכבד של $40 - הם מקבלים חצי כשהם אוספים מישהו והחצי השני כשהם מביאים אותה בבטחה לבית החולים.

השירות ללא תשלום לחלוטין עבור הנשים ההרות; כל התעריפים משולמים באמצעות M-Pesa דרך התוכנית. ב-40 דולר לתעריף, זה רק כ-140,000 דולר לתשלומים לסיוע לנשים בהריון עד כה, מה שהופך אותו לפתרון חסכוני ביותר.

"אני חושב שהיופי בזה הוא שזו תוכנית פשוטה", אמר דנט. "זה מבוסס על כסף נייד, שהוא די אוניברסלי בחלקים של קניה וטנזניה. אני חושב שהיתרון הוא שנהגי המוניות מאוד נלהבים מהשירות. זכור, תעריף של 40 דולר הוא תעריף ענק... אני חושב שזה גורם קריטי נוסף למה זה עובד."

לנהגים אין הכשרה ספציפית בתחום הבריאות - תפקידם הוא אך ורק בהיקפו גיאוגרפי, ומצמצם את זמן הנסיעה שלעתים קרובות מתמודדות נשים בטנזניה הכפריות. (דנט אמרה שמסע של אישה לבית חולים יכול להיות הליכה של יומיים עד שלושה בזמן צירים או, "אם יתמזל מזלם", יום אחד על גב האופניים.)

אבל נשים רבות כבר ייסעו עם עובדת בריאות קהילתית מקומית או מיילדת. המכוניות מצוידות גם בחגורות דחיסה, שיכולות לעצור שטפי דם בנסיעה ארוכה לבית חולים, ולהגדיל באופן דרסטי את סיכויי ההישרדות של האישה.

יש, כמובן, כמה מכשולים. כיסוי סלולרי יכול להיות נקודתי באזורים מרוחקים במיוחד, והעונה הגשומה מקשה במיוחד על כבישים כפריים לטרק ולהגיע לנשים נזקקות.

אך רק לקיומו של שירות ההסעות הייתה השפעה מוחשית ומוכחת על חייהם של נשים וילודים. כעת, האתגר הגדול ביותר הוא להביא אותו לקנה מידה. קרן Vodafone בוחנת עוד 10 מחוזות כדי להביא את התוכנית אליהם, אבל הם רוצים לוודא שהם יעשו את זה נכון קודם.

"מבחינתנו, האתגר האמיתי הוא להגדיל את זה ל-10 המחוזות הבאים, ללמוד כל מה שאנחנו יכולים, ואז למצוא מודל מסחרי בר-קיימא לכך", אמר דנט, והסביר כי זה צריך ללכת מעבר לפילנתרופיה. "זה קריטי להתערבות ארוכת טווח ומוצלחת."

דנט גם אמר שאי אפשר פשוט להביא טכנולוגיה ולצפות שהיא תפתור את הבעיה - זה עניין של חיזוק מערכת הבריאות עצמה בטנזניה. אם אוספים אישה במונית ומובילים אותה למרפאה שאין בה שירותים מספקים, אתה לא ממש עוזר למצב. עבודת תשתית היא חיונית כדי לאפשר למערכת לעבוד ביעילות.

"אני חושב שהפוטנציאל של התוכנית הוא יוצא דופן", אמר. "אני חושב שהחדשנות של שימוש בטכנולוגיה ניידת כדי להפוך את כלי הרכב האלה שכבר נמצאים שם לאמבולנסים היא פשוטה מאוד אבל, כפי שאתה יכול לראות, מאוד משפיעה".