נתוני לווין שעוזרים להילחם בכולרה. תחזיות שעוזרות לחקלאים לברוח ממונסונים. מודלים המנבאים כיצד שינוי נהרות יכול להשפיע על מי השתייה.

מדענים ברחבי העולם מפתחים טכנולוגיות כמו אלה כדי להתמודד עם אתגרי המים הגדולים ביותר של כדור הארץ, כמו המחסור במים נקיים ל-1.2 מיליארד בני אדם והאיומים הגוברים של גשמים קטלניים, בצורת ושיטפונות שנגרמו כתוצאה משינויי אקלים.

החודש, עמותה ערב הסעודית ללא מטרות רווחהוענקשמונה מדענים את הפרס הבינלאומי למים על מחקרם פורץ הדרך.

הפרס הדו-שנתי, שהוקם על ידי הנסיך הסעודי המנוח סולטן בין עבדולעזיז בשנת 2002, מכיר בחוקרים המטפלים ביצירתיות בבעיות של מחסור במים, נושא שנמצא בראש מעייניו של הממלכה הסעודית המדברית.

קבוצת ידידי המים של האו"ם אירחה את טקס הענקת הפרסים ב-2 בנובמבר במטה האו"ם בניו יורק. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניהל את הגאלה יחד עם יו"ר ועדת הפרס, הנסיך חאליד בן סולטן בן עבדולעזיז.

הנה הצצה לכמה מהמחקרים עטורי הפרסים:

איתור התפרצויות כולרה לפני שהן מתרחשות

שני פרופסורים חלקו את פרס ה"יצירתיות" על מציאת דרך לחזותהתפרצויות כולרהשלושה עד שישה חודשים מראש.

כולרה היא מחלת שלשול המתפשטת במים מזוהמים וגורמת להתייבשות חמורה. זה מדביק עד 5 מיליון אנשים והורג מדי שנה כ-100,000 אנשים ברחבי העולם.

ריטה קולוול, אוקיאנוגרפית ומיקרוביולוגית מאוניברסיטת מרילנד, חקרה כולרה במשך עשרות שנים. היא גילתה שחיידקי כולרה קשורים לעתים קרובות לנוכחות של זואופלנקטון, היצורים המיקרוסקופיים שנמצאים באגמים, נהרות ואוקיינוס

בשנות ה-80, קולוול וחוקרים אחרים למדו שהם יכולים לזהות כולרה על ידי ניטור רמות הכלורופיל באמצעות חיישני לווין. כלורופיל הוא אינדיקטור מרכזי לצמיחת פלנקטון ומצביע על שיאים בחיידקים.

קולוול ועמית זוכה הפרס Shafiqul Islam, המנהל את תוכנית הדיפלומטיה במים באוניברסיטת טאפטס, השתמשו בנתוני לוויין כדי לבנות מודל סטטיסטי לחיזוי התפרצויות כולרה. הצוות השתמש במודל באזור מפרץ בנגל כדי לחזות התפרצויות בבנגלדש.

קולוול אמרה שהיא ואיסלאם נוקטים כעת טכניקה לאיתור וירוסים חיידקיים אחרים על ידי חילוץ DNA מדגימות מים. "זהו הקרב האחרון לבריאות האדם: הסרת גורמי מחלה במי השתייה", אמר קולוול בטקס האו"ם.

אזהרות מפני שיטפונות רחוקים

שׁוֹטֵףגשמי מונסוןהשנה הרגו מאות אנשים בסין ועקרו 1.2 מיליון בני אדם בהודו. משפחות כפריות לרוב אינן מקבלות אזהרות על שיטפונות ויש להם מעט זמן להתכונן לאסון הקרוב.

פיטר וובסטר, פרופסור למדעי כדור הארץ והאטמוספירה במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, זכה בפרס ה"יצירתיות" השני על פיתוח דרך לחזות את גשמי המונסון ולתת לחקלאים תשומת לב רבה.

וובסטר עושה את מה שאמר שממשלת בנגלדש לא יכולה להרשות לעצמה לעשות: מעבד טרה-בייט של נתונים ומשדר אותם כמעט בזמן אמת ברחבי העולם.

הגישה שלו מתחילה בתחזיות גשם עולמיות ממוסדות אירופיים. בג'ורג'יה טק, וובסטר ועמיתיו מתאימים את התחזיות ומיישמים אותן על מודלים הידרולוגיים המעריכים שינויים באינטראקציות אטמוספרה-אוקיינוס.

"תוך כתשע שעות, כפר אי שם בבנגלדש מקבל את התחזית הזו שהנהר יעלה או ייפול ב-15 הימים הקרובים, ואנחנו גם אומרים להם מה תהיה ההסתברות", אמר וובסטרניתן למעוךבגאלה של הפרסים.

"אנחנו צופים אסונות, מפחיתים את הנזק ומאפשרים לאנשים לקבוע את גורלם בעצמם", אמר. "בניגוד לשיטפון שרק מגיע והם מאבדים הכל".

מעקב אחר משאבי המים לפני שהם נעלמים

זוכי פרסים אחרים מתמקדים בבירור כמה מים נקיים עשויים להיות לנו בעתיד והיכן הם עשויים להיות ממוקמים.

דניאל לוקס מאוניברסיטת קורנל בנה מודלים חזויים כדי לקבוע כיצד גורמי לחץ מקומיים - כגון גידול אוכלוסיה ושינויי אקלים - ישפיעו על הזמינות והאיכות של משאבי המים באזור מסוים. מתכנני ומהנדסי ערים בקנדה, קמבודיה, סין ופרו ועשרות מדינות אחרות השתמשו במודלים אלה כדי לפתח תוכניות לניהול מים.

גארי פרקר מאוניברסיטת אילינוי, אורבנה-שמפיין, חוקר כיצד נהרות משנים באופן טבעי צורות וכיוונים, מה שיכול לעזור לחזות כיצד נהרות מתפתלים ישפיעו על זרימת המים ועל מישורי ההצפה, ולכן על הצפות או דלדול מים, בעתיד.

בטקס אמר באן קי-מון כי "למדע יש תפקיד מכריע" בפיתוח בר-קיימא ברחבי העולם, במיוחד כאשר האוכלוסיות הגדלות וההשפעות של שינויי האקלים מפעילים לחץ נוסף על אספקת מי השתייה.

"הבה נמשיך לפעול למען עולם שבו לכל האנשים יש גישה למים ותברואה", אמר המזכ"ל.