ויקיפדיה אישרה רק בקשת הסרה אחת. הנה זה.

אתה יכול למצוא כמעט הכל בויקיפדיה. הסיבה שהאנציקלופדיה האינטרנטית היא שפע כל כך של מידע היא בעיקר בגלל היותה פלטפורמת שיתוף פעולה פתוחה שבה כל אחד יכול לתרום. עם זאת, במקרה נדיר אחד, קרן ויקימדיה, העמותה שמנהלת את ויקיפדיה, נאלצה להתערב ולהסיר תוכן מהאתר.

אמחקר אחרוןמאת Comparitech, אתר טכנולוגי לצרכן, אסף וניתח נתוני דוחות שקיפות מפייסבוק, גוגל, טוויטר, מיקרוסופט וויקימדיה. כבר שנים, כשאי האמון בחברות הטכנולוגיה הגדולות גדל, ארגונים אלה פרסמו דוחות שקיפות במאמץ להיות פתוחים וכנים יותר עם הציבור. דוחות אלה כוללים בדרך כלל מידע כמו בקשות לנתוני משתמשים והסרות תוכן מממשלות והסרות מזכויות יוצרים במסגרת חוק Digital Millennium Copyright Act (DMCA).

קומפריטק גילתה במחקר שלה שמאז ויקימדיה החלה לעקוב אחר המידע הזה ב-2012, היא העניקה רק בקשה אחת להסרת תוכן שאינו DMCA.

Mashable פנה לקרן ויקימדיה כדי לברר עוד על בקשה זו, שמקורה באוקראינה ב-2014, ומדוע היא נענתה.

לפי ויקימדיה, בלוגר שביקר בבורמה/מיאנמר פרסם באתר שלו תמונה מתוקנת של הויזה שלו. איכשהו, גרסה של תמונת הויזה שלו בלי שהמידע האישי שלו הוסר הגיעה למאמר בוויקיפדיה האנגלית הנוגעת למדיניות הויזה של המדינה.

"הוא כתב לנו וביקש להסיר את התמונה", כתבה ויקימדיה. "בהתחשב באופי המידע ובנסיבות החשיפה שלו, הורדנו את התמונה".

"באופן כללי, הסיבה שהקרן מקבלת מעט יחסית בקשות הסרה היא בגלל שקהילת העורכים המתנדבים יעילה להבטיח שהתוכן עומד בסטנדרטים של האתר - כולל אלה הקשורים לרישוי ומקור", אמר לנו דובר של קרן ויקימדיה.

בהשוואה לחברות הטכנולוגיה הגדולות האחרות שנכללו בדוח זה, נכון שוויקימדיה, ללא ספק, מקבלת הכי פחות בקשות הסרה. לפי המחקר, מאז שהחלה לפרסם את דוח השקיפות שלה ב-2013, פייסבוק קיבלה יותר מ-70,000 בקשות הסרה מהודו בלבד. רוסיה שלחה לגוגל יותר מ-61,000 בקשות הסרה מאז 2009.

לשם השוואה, למדינה שביקשה הכי הרבה הסרות מוויקיפדיה, ארצות הברית, יש רק 797 בקשות במהלך 6 השנים שבהן ויקימדיה פרסמה את דוחות השקיפות שלה.

עם זאת, בקשות מבתי משפט וממשלות להסיר תוכן מויקיפדיה עולות. ניתוח Comparitech מגלה כי בשנת 2017 ראתה ויקימדיה עלייה של 144 אחוז בבקשות הסרה. בשנת 2018, הארגון קיבל 880 בקשות להסרת תוכן, המספר הגדול ביותר שהגיע עד כה.