מרץ הוא הכל עלפער דיגיטליעבור Mashable'sסדרה חברתית טובה, כאשר אנו מתייחסים לדרכים שבהן הטכנולוגיה קירבה חלק מאיתנו ובו בזמן גם השאירה רבים מאיתנו מאחור.

מנחה ד"ר כריס אמדין, פרופסור חבר במכללת המורים של אוניברסיטת קולומביה ומחבר הספרלאנשים לבנים שמלמדים בכיפה וגם לשאר יא'ל, הצטרף אליו ארבעה חברי פאנל לדון בפער הדיגיטלי כפי שהוא מתבטא במערכת החינוך של אמריקה.

דנה פלוברג היא מנהלת המדיניות בקבוצת ההסברהעיתונות חופשית, המקדם גישה חופשית ופתוחה לאינטרנט באמצעות מדיניות פדרלית ואקטיביזם בשטח.

בקי פרינגל היא מחנכת לשעבר מזה יותר משלושים שנה ונשיאת ה-איגוד החינוך הלאומי, ארגון של אנשי מקצוע חינוכיים הפועלים לשיפור הגישה לחינוך איכותי.

ד"ר מריה קודי היא פרופסור לחינוך לשפה שנייה באוניברסיטת פלורידה, ועבדה בשטח עם קהילות כפריות ומהגרים כדי לקדם בירוריינות וחינוך דו לשוני.

לקישה יאנג הוא המייסד והמנכ"ל שלOakland Reach, ארגון הסברה בראשות הורים הנלחם על גישה ללימודים איכותיים עבור קהילות מוחלשות באזור המפרץ של קליפורניה.

השיחה התחילה בדיון על התפקיד שטכנולוגיה משרתת באופן שבו אמריקאים ניגשים לקהילה, לעבודה ולחינוך, במיוחד במהלך הנעילה של COVID-19. גם פלוברג וגם פרינגל חזרו והדגישו כי הקשיים הללו מחמירים בשל אי-השוויון המבני בתחומים כמו חינוך ודיור. קודי הדגישה את הצרכים הספציפיים של קהילות כפריות, שלדבריה מתעלמים לעתים קרובות על ידי קובעי מדיניות גדולים.

מאוחר יותר בפאנל דן פלוברג היכן המדיניות הפדרלית יכולה להכיר במציאות בשטח. "לאנשים אמיתיים אולי אין הבנה אינטימית של התהליכים הטכניים... אבל הם יודעים מתי חשבון הפס הרחב שלהם גבוה מדי, הם יודעים מתי הילדים שלהם לא יכולים להיכנס לאינטרנט", הסבירה. "אנשים יודעים ויש להם הבנה אינטימית של הבעיות העומדות בפניהם וסוגי הפתרונות שהם זקוקים להם באופן אישי".

היא חזרה והדגישה שלמדיניות "פירות נמוכים" עדיין יכולה להיות השפעה עצומה על צמצום הפער הדיגיטלי. לדוגמה, איסוף נתונים פדרלי על תמחור יכול לעזור להאיר אור על פערים סוציו-אקונומיים. ומדיניות כמו האחרונהתוכנית הטבות פס רחב לשעת חירום, המספקת גישה בפס רחב למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה, יכולה להכניס יותר כוח לידיים של אנשים שיש להם את הצורך הטכנולוגי ביותר.

נושא נוסף שיש לקחת בחשבון, לפי קודי, הוא השפה. "יש לנו מיליוני אנשים דו-לשוניים במדינה שלנו, ובכל זאת אנחנו ממשיכים לחשוב רק על אנגלית", אמרה. זה הופך את הטכנולוגיה לבלתי נגישה עוד יותר למשקי בית רבים. "יש לנו כמה רבדים של אתגרים", הסביר קודי. "מורים כפריים וקהילות כפריות באמת מבינים שזה לא כךרַקעל מתן גישה... אבל המקום חשוב ושפה חשובים."

עד לנקודה זו, חברי הפאנל ואמדין חזרו והדגישו כי הפער הדיגיטלי אינו רק תוצאה של ההסתמכות של COVID-19 על למידה מקוונת, אלא מחסומים ממוסדים לקהילות מוחלשות. "זו לא המגיפה, היא מערכתית", אמר יאנג.

יאנג הסביר שמחנכים צריכים לחדש פתרונות מותאמים לפער הדיגיטלי ולנצל את הכישורים החדשים שילדים סיגלו בעידן של מדיה חברתית וטכנולוגיה. אבל, חשוב מכך, "האנושות צריכה להנחות את הטכנולוגיה", אמר יאנג. "זה צריך להיות מונע על ידי הצרכים והשאיפות של אנשים. זה צריך להיראות בעל ערך עבורם".

בסיום השיחה הסביר פלוברג ש-COVID-19 הציג את המקום שבו אנחנו צריכים לשפר את הנגישות כדי להקל על הלמידה בתקופת המגיפה, ושם הטכנולוגיה יכולה לבנות עתיד שמשקף קהילות מגוונות.

פרינגל אמר שעלינו להשתמש במציאות הללו כ"כוכב צפון" כדי לבנות מערכת חינוך חדשה ומכילה. לדבריה, משמעות הדבר היא להפוך את החינוך הציבורי ל"מערכת צודקת ושוויונית מבחינה גזעית וחברתית, המכינה כל תלמיד - כל אחד - להצליח בעולם מגוון ועצמאי".