תמונות מוח שצולמו ממאות חיילים שאובחנו עם פציעות מוח טראומטיות קלות מעידות על כך ששיטות לאבחון זעזוע מוח אינן מספקות בזיהוי נזק. התוצאות, חלק ממחקר ההדמיה הגדול ביותר אי פעם של פגיעה מוחית טראומטית בצבא, מספק ראיות לכך שאפילו פציעות מוחיות שבדרך כלל מסווגות כקלות עשויות להוביל לנזק ארוך טווח.
חוקרים מהמרכז הצבאי הרפואי הלאומי וולטר ריד צפו בהפרעות בחומר הלבן - החלק במוח שאחראי על העברת אותות בין אזורים שונים - של יותר ממחצית המשתתפים, שרובם אובחנו עם זעזוע מוח אחד לפחות. ג'רארד רידי, נוירורדיולוג בוולטר ריד שהוביל את המחקר, אומר שהמספר הרב של החריגות שנראו במחקר זה היה מפתיע, והוא מערער את החוכמה המקובלת לפיה לאדם עם פגיעה מוחית טראומטית קלה יש תמונות מוחיות תקינות.
מוחות של שלושה חיילים בשנות ה-20 לחייהם שאובחנו עם פגיעה מוחית טראומטית קלה. החצים מצביעים על נזק שעלול לנבוע מהפציעות. קרדיט: ג'רארד רידי/וולטר ריד המרכז הרפואי הצבאי הלאומי
יותר מ-300,000 אנשי שירות בארה"ב אובחנו עם פגיעה מוחית טראומטית מאז שנת 2000, לרוב כתוצאה מטראומה הקשורה לפיצוץ. שימוש בהדמיה לאיתור נזק יכול לעזור לרופאים לקבוע את הטיפול המתאים ביותר. לעתים קרובות במקרים של זעזוע מוח לא בדיקת CT ולא בדיקת MRI חושפת סימנים כלשהם לנזק מוחי. והכלים הקליניים הזמינים להערכת הפציעה, הכוללים את ההיסטוריה של המטופל, הערכות של מיומנויות קוגניטיביות כמו זיכרון וקשב, ומבחנים של מיומנויות מוטוריות מסוימות, דורשים מידה רבה של פרשנות סובייקטיבית, אומר רידי. יתר על כן, הערכות אלו יכולות להיות מבולבלות על ידי מצבים אחרים כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית, שעלולה לגרום לרבים מאותם תסמינים.
רידי ועמיתיו השתמשו בצורה מתקדמת של MRI כדי לחפש חריגות ב"חיווט של המוח", והם מצאו אותן בכמעט 52% מתוך יותר מ-800 החיילים שהשתתפו במחקר. המשמעות הרפואית של הממצאים עדיין לא מובנת במלואה, אבל הם בהחלט חריגים, אומר רידי. "קרה משהו לחלק הזה במוח, והגוף נכנס וניסה לתקן אותו, והוא משאיר צלקת קטנה".