רופאים רושמים הידרוקודון לכאב. הם ממליצים על רניטידין לריפלוקס חומצי, חומר משתן בשם הידרוכלורותיאזיד לאי ספיקת לב.

אבל אתה לא צריך מרשם כדי לקבל את התרופות האלה במינונים זעירים. הם נמצאים כבר באספקת המים של האומה שלנו - ולפי מחקר לאומי שעתיד לצאת, הגדול ביותר שנעשה עד כה, בכמויות גבוהות ממה שצפו חברות התרופות.

אנחנו יודעים איך הסמים מגיעים לשם: הגוף שלנו משחרר אותם כשאנחנו משתנים או שוטפים סמים ישנים לאסלה. וזה ידוע כבר עכשיו שתרופות משפיעות על דגים, צפרדעים ו- כמויות קטנות של אסטרוגן גורמותדג זכר לפתח ביצים, למשל. אבל ההשפעה על בריאות האדם אינה ברורה. למרות מחקר על תרופות באספקת המיםהתחילה לפני כמעט עשור, נראה שאף אחד לא יודע אילו תרכובות צריך להסיר או איך להסיר אותן מהמים בבטחה. ונראה שאף אחד לא יודע איזו סוכנות ממשלתית צריכה להתקדם ולנקוט פעולה.

"כל התרופות האלה בשוק הולכות להשתחרר לסביבה ואנחנו לא יודעים מה ההשפעות, כי אין צורך לעשות הערכה בחזית הקצה", אמר ניק שרוק, מנכ"ל המרכז למשפטים סביבתיים של האגמים הגדולים בדטרויט.

"אנחנו לא מנסים להפחיד אף אחד, אבל אנחנו צריכים לדעת מה התרכובות הכימיות האלה יעשו לסביבה ומהן ההשפעות ארוכות הטווח על בני אדם. נראה שאף אחד לא יודע."

המחקר החדש, שיפורסם בינואר בכתב העת Environmental Pollution, הושג על ידי The New Republic. נערך על ידי הסוכנות להגנת הסביבה, זהו המחקר הגדול ביותר של מים שיוצאים ממתקני טיהור שפכים.

הוא בחן דגימות מ-50 מפעלי טיהור שפכים גדולים ברחבי הארץ ונבדק עבור 56 תרופות כולל אוקסיקודון, תרופות ללחץ דם גבוה ותרופות ללא מרשם כמו טיילנול ואיבופרופן. יותר ממחצית הדגימות נבדקו חיוביות עבור לפחות 25 מהתרופות שנבדקו, כך נכתב במחקר. תרופות ללחץ דם גבוה הופיעו בריכוזים הגבוהים ביותר ובתדירות הגבוהה ביותר.

"הופתענו לגלות שתרופות רבות מופיעות בכל מפעלי השפכים", אמר מיטשל קוסטיך, הביולוג המחקרי של EPA שהוביל את המחקר. "הופתענו גם לראות כל כך הרבה תרופות מקבוצה מסוימת - התרופות ללחץ דם גבוה מופיעות ברמות האלה בכל הטווח".

אחת הסיבות למספרים הגבוהים יותר היא טכנולוגיה טובה יותר, שיכולה לאתר תרופות בכמויות קטנות יותר. אבל זה גם בגלל שאנחנו נוטלים יותר תרופות מאי פעם, מתרופות ללא מרשם לכאבי ראש ועד תרופות מרשם לדיכאון, ריפלוקס חומצי ולחץ דם גבוה. לפי אמחקר של Mayo Clinic פורסם ביוני, כמעט 70% מהאמריקאים נוטלים תרופת מרשם אחת, עלייה מ-48% בשנים 2017-2008.

גורמי בריאות אומרים שהתרכובות הללו במים מהוות סיכון נמוך לבני אדם. אבל הם גם אמרו שאין מודלים טובים לחזות את ההשפעה שתהיה לקוקטייל הזה של תרופות ברמה נמוכה על חיי אדם או מים. נכון לעכשיו, אין תקנות פדרליות או מדינתיות המחייבות מי שתייה או מפעלי שפכים לנטר תרכובות פרמצבטיות במים.

"מי היה מאמין שכמויות העקבות הללו ישפיעו על דגים?" אמר רענן בלום, קצין סביבה בכיר של המרכז להערכת ומחקר תרופות, חטיבת ה-FDA המפקחת על רוב התרופות וסוקרת יישומים חדשים. "לא ציפינו שזה יקרה בריכוזים האלה."

כאשר חברת תרופות מבקשת אישור תרופה חדשה, עליה להגיש הערכה של כמה תרופה זו תגיע לסביבה. הם משתמשים במודל המבוסס על כמה אנשים הם מעריכים שיקחו את התרופה, איך היא תעבור בגוף ואיך היא מתפרקת במים. אם ההערכה היא מעל 1 חלק למיליארד (ppb) ה-FDA יכול לבקש הערכה יסודית יותר של האופן שבו התרופה תשפיע על החיים במים.

ב-7 ביולי 2010, שתי קבוצות סביבתיות - המועצה הלאומית להגנת המשאבים והמרכז לחוק הסביבתי של האגמים הגדולים - הגישו עתירה של אזרח בבקשה ל-FDA לבקש הערכה יסודית יותר עבור כל הבקשות לתרופות חדשות, לא משנה מה ההערכה.

בפברואר האחרון דחה ה-FDA את העתירה. בתשובתה אמרה הסוכנות כי הקבוצות לא הביאו בחשבון את הדילול המשמעותי המתרחש לאחר יציאה של תרכובות ממכון טיהור שפכים. הסוכנות גם אמרה שהיא יכולה לבקש הערכות מלאות יותר עבור סוגים מסוימים של תרופות המציגות "נסיבות יוצאות דופן" כדי לגרום נזק חמור לסביבה.

למרות ששמונה מהתרופות במחקר ה-EPA הגיעו ברמות המקסימליות מעל 1 ppb "קו בהיר", פקידי ה-FDA אמרו שזה יהיה אתגר לחזור ולבקש מחברות התרופות להעריך מחדש.

שיין סניידר הוא מנהל שותף במעבדת אריזונה למזהמים מתעוררים באוניברסיטת אריזונה ועובד על תרופות באספקת המים כבר יותר מעשור.

עד כה, לא היו מחקרים המראים השפעות על בריאות האדם. קשה במיוחד לחקור את ההשפעות על האוכלוסיות הפגיעות ביותר: נשים בהריון וקשישים. אבל סניידר מתוסכל מכך ששום דבר לא נעשה בקשר לתרופות שכבר נמצאו כבעייתיות בהחלט לחיי המים.

"הסתכל על משבשי אסטרוגן ומשבשים אנדוקריניים - הנה מקרה שבו יש ראיות משכנעות שיש לזה השפעה על החיים במים ועדיין שום דבר לא נעשה", אמר סניידר.

סניידר אמר שלא יהיה כל כך קשה להבין כיצד להסיר את התרכובות מהמים, אבל זה עשוי להיות יקר ותוצרי הלוואי עלולים להיות גרועים יותר מהמזהמים המקוריים.

"אם אתה מכניס אוזון או מתקדם בחמצון כדי להוציא תרכובת, כאשר אתה מחמצן כימיקלים זה הופך למשהו אחר", אמר. "אז למרות שזה כבר לא סטטין, זה עכשיו איזה תוצר לוואי. כיום מקובל מאוד להפוך מים לרעילים יותר לאחר הטיפול מאשר לפני הטיפול".

אנדרו סויירס, מנהל ה-EPA הנוכחי למים, סירב להתראיין לכתבה זו. דובר של EPA אמר שמשרד המים עדיין לא מוכן להגיב על הדיווח.

אז מה הלאה? עוד מחקרים. ה-FDA אומר שהוא עובד על מחקרים על בריאות האדם. וקוסטיץ', ראש המחקר של ה-EPA, אמר שהוא מתכנן להתמקד בשלב הבא בהשפעת התרופות ליתר לחץ דם על החיים במים.

"קשה לדעת מאיפה להתחיל," הוא אמר, "איך לוקחים לחץ דם של דג?"

Schroeck, מהמרכז הסביבתי של האגמים הגדולים, אמר שהוא רוצה לראות מחקרים עתידיים מתמקדים בתערובת ברמה נמוכה זו.

"הדבר המפחיד עבורי הוא לא תרופה אחת מסוימת, אם כי האם אני רוצה לשתות ויאגרה במים שלי? לא," אמר שרוק. "זה פוטנציאלי של מאות או אלפי תרכובות המקיימות אינטראקציה זו עם זו וכיצד זה משפיע על חיי המים ועל בריאות האדם."

"זה נהדר שאנחנו ממשיכים להמציא תרופות חדשות ומעניינות, אבל אנחנו צריכים לבדוק מהן ההשפעות הפוטנציאליות", המשיך. "כמעט מאוחר מדי לנסות ולהחזיר את השד לבקבוק."

[wp_scm_comment]

תמונה: פליקר,טים