אם פרק 3 הוא אינדיקציה כלשהי, Extant מתגלה כסדרה שמלהטטת במיומנות עם מפחיד מדע בדיוני שלא מהעולם הזה לצד בעיות אנושיות שניתן לקשר.
בזמן שהצופים רואים את מולי וודס (האלי ברי) מתמודדת עם חזיונות של אהובה לשעבר המת מרקוס דוקינס (סרג'יו הארפורד), כאבי בטן צורבים וטבעות דמויות עיגול יבול צצות מתחת לעור שלה, אנחנו גם מודעים לאתגרים של ביתה חַיִים. למשל, המאבק של מולי להתחבר מחדש עם בנה הרובוט-האנושי איתן (פירס גננון) מזכיר אתקשיים שחלק מההורים מתמודדים איתם בעת גידול ללא לידהילדים (כלומר, מאומצים או אומנה).
ב"הלוואי שהיית כאן", חלק גדול מהפרק מתרכז ביום הראשון של איתן ללימודים. הגעתו גורמת לדרמה בקרב הורים אחרים, שמתייחסים לאיתן כאל "טוסטר עם שיער", ודורשים לדעת אם הוא מסוכן. מולי עונה, "בשבילנו, הוא הבן שלנו. עכשיו אני לא מצפה ממך להבין את זה, והאמת, לפעמים קשה לי עם זה. הוא לא מסוכן. הוא פשוט שונה. ואתה לא חייב לפחד משונה".
החליפו את "הומניץ'" בכל קבוצה מודרת אחרת (למשל מיעוט גזעי, להט"ב), וברור מדוע האמירה של מולי מהדהדת. איתן אולי רובוט, אבל הצופים יכולים להתייחס כי יש אינספור דוגמאות בהיסטוריה של חברה שמתנערת ממישהו בגלל שהוא שונה. דרך דאגות הורים אחרים והתנגדויות של חברי דירקטוריון תאגיד יאסומוטו, אקסטנט בוחנת גם את הפחד האמיתי של עתיד אוטומטי שבורובוטים הופכים עדיפים על המין האנושי.
עם זאת, התנהגותו של איתן אינה עושה לו חסד. למרות מה שהוריו אומרים, הוא מפגין נטיות אנטי-חברתיות על ידי לכידת (ואולי, פגיעה) בציפורים. גם המבט המצמרר והמתוק של איתן לא עוזר למטרה שלו.
ג'ון וודס (גוראן ויסנג'יץ') עם בנו איתן וודס (פירס גננון), שהוא רובוט דמוי אדם. קרדיט: CBS
ג'ולי ג'לינאו (גרייס גאמר) - העוזרת של ג'ון וודס (גוראן ויסנג'יץ') מצידה מאמינה שרישום איתן לבית הספר יחשוף אותו להשפעות שליליות מילדים אחרים. ג'ון מגן על החלטתו באומרו, "הוא צריך קלט אקראי, לא למידה מתוכנתת." במקביל, לפני שמולי חושפת את הריונה לג'ון, הוא מעניש אותה על כך שהיא אומרת לאיתן ששמירת סודות היא בסדר: "הוא רק משקף את מה שאנחנו נותנים לו", אומר ג'ון. "אתה יכול לשמור את כל הסודות שאתה רוצה. בבקשה רק אל תערב את הבן שלנו." איזון החשיפה לעולם האמיתי, תוך ניהול התנהגות בבית, הוא מאבק נפוץ עבור הורים רבים - אבל הפעם, מדובר ברובוט, שהתנהגותו הייתה לרוב בלתי צפויה עד לנקודה זו.
בצד היותר חוץ-ארצי של הדברים, אנו למדים כי מרקוס מתה בתאונת דרכים שבה מולי איבדה גם את ילדה שטרם נולד. מנהל הסוכנות הבינלאומית לחקר החלל, אלן ספארקס (מייקל אוניל) וסגן המנהל גורדון קרן (מאורי סטרלינג) דנים כיצד למנוע ממולי לספר למישהו על החוויה המטרידה שלה בתחנת החלל שרפים. מאוחר יותר אלן משקרת למולי, ואמרה ש"תוכנית סמויה במרכז הרפואי" ערכה ניסויים באסטרונאוטים "לא מהספרים", כולל בדיקת פוריות שהביאה להריונה.
מצדה, מולי עדיין חווה חזיונות - כלומר של אחיו של מרקוס טים (ארלן אסקרפטה) במסיבת יום ההולדת שלה - שמשכנעים אותה שהיא צריכה להיות בהסגר. עם זאת, אזהרה מסם ברטון (קמרין מנהיים), חבר ורופא ISEA, גורמת למולי לחזור בו מהחלטתה בצורה מרהיבה.
עוד נקודות ראויות לציון:
אני מעריך איך אקסטנט מנרמל את היחסים הבין-גזעיים בין מולי וג'ון בכך שהוא לא מזכיר את ההיבט הגזעי של זה בכלל. בונוס נוסף: מולי היא גם דמות נשית מורכבת.
יש המון טכנולוגיה מגניבה בתוכנית, כולל סמארטפונים לבנים שקופים, מכשיר צינורי דמוי מחט שסאם משתמש בו כדי לשאוב דם ביעילות ממולי ומכשירי אינטרנט של הדברים המתקדמים במיוחד ("ג'ון, איתן מבקש את עזרתך במכשיר שלו. חדר השינה").
התלבושות של מולי הן השילוב המושלם של עתידני ומסוגנן, מבלי להיות מוזרים.
המשודר משודר בכל יום רביעי בשעה 21:00 ET ב-CBS.