המחשב נעלם.

זה היה תמידתַפּוּחַהמטרה של, וזה הרושם הראשון שלי מהiPad Air חדש וקל יותר. זה פחות או יותר הביטוי הטהור ביותר של מסך אינטראקטיבי, בלי שום דבר שיכביד אותך או יעצור אותך.

מחשבים ניידים ומחשבים נייחים לא יכולים להיעלם. סמארטפון לא יכול להיעלם, במיוחד לאאייפון 5C(שעליהם עשויים הצבעים העזים לבלוט) או א5S, עם הקצוות הנוצצים וחיישן טביעות האצבע של Touch ID שאי אפשר לפספס. בגודל הזה, אתה תמיד מודע שאתה משתמש באחד. טלפונים מזהב נוטים אפילו פחות להיעלם, מה שכנראה מסביר מדוע אפל בחרה לא לייצר אייפד מוזהב.

ראה גם:

אבל האייפדתמיד איים להיעלם, להכניס אותך ישר לתמונה ללא מודעות למכשיר. המגבלה העיקרית שתמיד מעכבת אותו היה משקלו. דורות עוקבים כרסמו בשולי הבעיה הזו. עכשיו אנחנו בסף: האייפד אייר איבד 33% ממשקלו של קודמו, מה שהופך אותו ל-1 קילו בלבד. זה אותו דבר לשתי כוסות סוכר או חצי ליטר מים בלי הכוס.

למכשיר יש שם טוב. קשה להסביר, אבל אתה מרגיש את זה כשאתה מרים אחד. בפעם הראשונה, אתה יכול להחזיק iPad בגודל מלא ביד אחת ללא מאמץ כלשהו. זה גם רזה יותר ב-20%, אבל גיליתי שאתה פשוט לא מרגיש את זה אלא אם כן אתה מסתכל מהצד. זה המשקל שבאמת מורגש.

חידוש אחד שמצאתי שלא הוזכר בהערה המרכזית, מיובא מהאייפד מיני: אם אתה מחזיק את האגודל על קצה המסך, המכשיר מבין שאתה רק מניח אותו. לא עוד לדפדף בטעות קדימה כמה עמודים ב-iBooks אולְלַבּוֹת.

גם מהירות היא פשוט כבר לא בעיה, לפחות בבדיקות המוגבלת שלי. כל אפליקציה שניסיתי פשוט נפתחה; אפילו פתיחת אפליקציה כבדה כמו Garage Band או iMovie נמוגה ברקע. גם הטענה של אפל על מהירות Wi-Fi מוכפלת תצטרך לחכות לבדיקות רציניות יותר, אבל ניסח זאת כך: מעולם לא הורדתי ספר בשתי שניות.

ואכן, הבעיה היחידה עם האייפד אייר היא, לאן אפל הולכת מכאן? אם זו השלמות האפלטונית של המסך האינטראקטיבי, לחברה יהיה קשה נורא לבלוט חדשנות עתידית. בדומה לשינוי העובי באחד הזה, נראה שהוא נועד לדעוך ברקע.

[nggallery id=13121]

[wp_scm_comment]