מוקדם יותר החודש התקשר סטארט-אפ סלולרי מעמק הסיליקוןרִיצָהנרכשה תמורת 43 מיליון דולר. למרות של-Loopt היה רק ​​בסיס משתמשים צנוע יחסית, הוא היה ידוע בקרב אנשי הטכנולוגיה. אבל זה לא היה נכון לגבי החברה הרוכשת. מי בדיוק, תהו סופרים רבים, נקראה התלבושת הזו "נקודה ירוקה"?

למעשה, גרין דוט היא סוג של ענקית תעשייה, חברת תשלומים בת 11 עם 4.5 מיליון לקוחות פעילים שהשתמשו בה כדי להשלים עסקאות של 16 מיליארד דולר בשנה שעברה. אם זה לא היה ידוע לרבים מהמשקיפים הטכנולוגיים המעודכנים, זה בגלל שהחברה מכוונת לשוק שלמרות גודלו, לרוב אינו נראה לאליטה האמידה שחברות טכנולוגיה בדרך כלל פונות אליה.

נקודה ירוקה היא הדוגמה הגדולה ביותר לזן חדש של חברת שירותים פיננסיים שמכוונת טכנולוגיה מתוחכמת ביותר למה שעשוי להיראות כמו דמוגרפיה בלתי מבטיח במיוחד: 60 מיליון אמריקאים הנחשבים כ"חסרי בנק". חלק מהמיליונים הללו מתקיימים ברמת עוני; רבים אחרים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם את החיובים החודשיים הנוקשים יותר ויותר הקשורים לחשבונות עו"ש מסורתיים.

נכון לעכשיו, רבים מבעלי הבנקים התחתונים נאלצים להסתמך על דמימון של תשלום צ'קים ושירותי מקדמה בתשלום. העיתונאי גארי ריבלין, שתיאר את השירותים הפיננסיים המיועדים לאנשים עניים בספרו Broke USA, אומר שהשירותים הללו יקרים מאוד: לקוחות רבים ששולמים צ'קים קבועים משלמים עמלות של 1,000 דולר או יותר מדי שנה.

המוצר של גרין דוט הוא כרטיס חיוב מראש. זה נראה ומתנהג בדיוק כמו פלסטיק רגיל של ויזה או מאסטרקארד, אבל זה חייב להיות ממומן על ידי הבעלים לפני שניתן יהיה להשתמש בו. אין אשראי, כך שאין דרך להקפיץ צ'ק, ועוד פחות מכך להיקבר עם חוב כרטיס אשראי בריבית גבוהה באמצעות רכישות דחף.

כרטיס נקודה ירוקה עולה 4.95 דולר לקנייה ו-5.95 דולר לחודש לשימוש, אם כי עמלות אלו מוותרות אם הכרטיס נקנה באינטרנט ומשתמשים בו לפחות 30 פעמים בחודש. הכנסת כסף על כרטיס באמצעות הפקדה ישירה היא בחינם, אך עולה 4.95 דולר לטעינת הכרטיס באופן אישי. החברה אומרת שהלקוח הממוצע מוציא פחות מ-7 דולר בחודש על חיובים.

בעוד שכרטיסי חיוב בתשלום מראש הופכים פופולריים יותר ויותר אפילו עבור בנקים מסורתיים, גרין דוט בולטת מכיוון שהיא בנתה רשת קמעונאית ענקית של כמעט 50,000 מיקומים, כולל חנויות 7-Eleven, Kmart ו-Walgreens.

תומכי הצרכנים בדרך כלל מתלהבים מכרטיסי חיוב משולמים מראש, ולו רק בגלל שהם לא נותנים לצרכנים את ההזדמנות להסתבך בצרות אשראי. "אני אוהב כרטיסי חיוב משולמים מראש, ואני אוהב את נקודה ירוקה", אומר אדם רוסט, אנליסט ב-Reinvestment Partners, קבוצת תמיכה בדורהאם, צפון קרוליינה, שלעתים קרובות מבקרת מוסדות פיננסיים. "אני חושב שהם אחד מהחבר'ה הטובים". לעומת זאת, אומר Rust, כמה כרטיסי חיוב משולמים מראש מגיעים עם רשימה ארוכה של עמלות נסתרות.

גרין דוט, שבסיסה נמצא מחוץ ללוס אנג'לס, נוסדה ב-1999 על ידיסטיב סטרייט, בכיר לשעבר בתעשיית הרדיו, שבמקור כיוון את השירות לקונים בגיל העשרה. זה גדל בצורה משמעותית מספיקלצאת להנפקה ב-2010. מנייתה נסחרה לאחרונה קרוב ל-25 דולר, כמעט 40 דולר פחות מהשיא של כל הזמנים; אנליסטים פיננסיים שעוקבים אחר החברה טוענים כי וול סטריט מודאגת ממחזור, או "נטישה", בקרב לקוחות גרין דוט.

לקוחה אחת שלא מתכוונת להפיל את הכרטיס היא מולי איביאטטוררמנדי, סקרמנטו אם לשלושה שבעלה הוא סוהר. מה שהניע אותם לכרטיסים משולמים מראש, היא אמרה, היו חיובי האוברדראפט הנוקשים שהם ספגו על צ'קים שחזרו מדי פעם בטעות. "עברנו כמה פעמים ובסופו של דבר שילמנו 30 דולר אפילו עבור אוברדרפט של 30 סנט", היא אומרת. "פשוט נמאס לנו מזה".

העובדה שנקודה ירוקה עשויה להיות מכוונת להכנסות נמוכות לא אומרת שהיא טכנולוגיה נמוכה. המערכת משתלבת עם רשתות התשלום של ויזה ומאסטרקארד, בין המסובכות בסביבה. החברה גם נאלצה לתכנן ולהטמיע מערכת טעינת כרטיסים קמעונאית שהייתה גם מאובטחת מספיק כדי להתמודד עם סכומי כסף עצומים וגם זולה מספיק כדי להתגלגל בעשרות אלפי חלונות ראווה. "היינו צריכים לבנות פלטפורמה טכנולוגית נרחבת למדי", אומר Secil Baysal, מנהל כללי של הרשת של החברה.