מומחים מאמינים שלאינטרנט של הדברים - התפיסה לפיה כל המכשירים, החפצים והמערכות יכולים להיות מחוברים לאינטרנט ולחלוק מידע בעתיד - תהיה בעלת השפעה נרחבת על הדרך בה אנו חיים את חיי היומיום שלנו עד שנת 2025.

על פי דו"ח חדש שנערך על ידי מרכז המחקר Pew, כ-83% מ-1,600 מומחי התעשייה שנסקרו מאמינים שהקטגוריה תשלוט במיינסטרים בעוד כ-11 שנים, אך תהיה התקדמות איטית להגיע לרמה זו, למרות המגמות וההייפ של היום לגבי שזה הדבר הגדול הבא.

ראה גם:

"מומחים רבים אומרים שעליית המחשוב המוטבע והלביש תביא את המהפכה הבאה בטכנולוגיה הדיגיטלית", כתבה יאנה אנדרסון, מנהלת המרכז לדמיין את האינטרנט של אוניברסיטת אילון ומחברת הדו"ח. "הם אומרים שהיתרונות הם בריאות משופרת, נוחות, פרודוקטיביות, בטיחות ומידע שימושי הרבה יותר עבור אנשים וארגונים. החסרונות: אתגרים לפרטיות אישית, ציפיות מוגזמות ומורכבות טכנולוגית שמבלבלת אותנו."

באופן לא מפתיע, ציוד לביש (שעונים חכמים ומעקב כושר) הם בין הקטגוריות המובילות שצפויות להמריא באינטרנט של הדברים. אבל תחומים אחרים, כמו הבית - אנשים שרוצים לשלוט בשירותים ובמכשירים הביתיים מרחוק, מתרמוסטטים ועד ספרינקלרים - נמצאים גם הם במקום גבוה ברשימה.

ברמה הבסיסית, חלק מהפריטים הביתיים כבר מחוברים לאינטרנט, כמו זה של סמסונגמקרר מחובר לאינטרנט, אשר מצייץ ומזרים מוזיקה מפנדורה, והתרמוסטט Nest. אבל עדיין יש מגבלות; כל חברה מעדיפה להשתמש בטכנולוגיה הקניינית שלה, שלעתים קרובות אינה תואמת לפלטפורמות אחרות. לא רק שחברות צריכות לעבוד יחד כדי שהמוצרים שלהן יוכלו ליצור אינטראקציה זה עם זה, אלא שיש גם בעיות הקשורות לפרטיות שעומדות בדרך.

"המציאות של העולם שטוף הנתונים הזה מעוררת דאגות מהותיות לגבי הפרטיות והיכולות של אנשים לשלוט בחייהם", נכתב בדו"ח. "אם הפעילויות היומיומיות מנוטרות ואנשים מייצרים תפוקות מידע, רמת הפרופיל והמיקוד תגדל ותגביר מאבקים חברתיים, כלכליים ופוליטיים".

בינתיים, מומחים מאמינים שקהילות יתחילו להטמיע מכשירים ואפליקציות לסמארטפונים עם מידע על תחבורה, רמות זיהום ואפילו להעביר חדשות על חשמל ומים בצורה יעילה יותר בדרך זו. הסביבה - נתונים בזמן אמת על שדות, אוקיינוסים ולחות בקרקע - נמצאת גם היא על הרדאר לצמיחה טכנולוגית, כמו גם תעשיית הסחורות והשירותים שיכולה להשתמש בחיישנים כדי לעקוב אחר חומרים מהר יותר.

משתתפי המחקר הביעו גם דאגה נוספת: לא לדעת איך לתקן דברים כשהם נשברים, והאפשרות שאנשים יעצבו מחדש את מערכות היחסים האנושיות שלהם עם אלה מבוססי טכנולוגיה.