אַשׁרַאי:
ההחוק למניעת פשעי סייבר משנת 2012, שנכנס לתוקף ביום רביעי, מפליל גניבת זהות, פריצה, ספאם, סחר מקוון ושיתוף קבצים. עם זאת, כמה הוראות שנויות במחלוקת שינו את מה שיכול היה להיות חוק סטנדרטי נגד פעילות מקוונת בלתי חוקית לדרך אפשרית לסתום איסור פרסום על חופש הביטוי.
תוספת של הרגע האחרון לחוק אוסרת על הוצאת דיבה מקוונת "הנעשית באמצעות מערכת מחשוב או כל אמצעי דומה אחר שעלול להימצא בעתיד", המאפשרת לפרש מגוון רחב של פעילות מקוונת כעלילת לשון הרע. לדברי עורכי דין, בלוגרים, עיתונאים ופעילים פוליטיים, החוק המנוסח במעורפל עוזביותר מדי מקום לפרשנות, נותן לממשלה שליטה חסרת תקדים באינטרנט.
ראה גם:
על פי החוק החדש, העונש בגין לשון הרע לא יוגבל למקור המקורי של התוכן. אז תחת מערך הפרמטרים הרחב שלו, כל מי שמציג הסכמה ומשתף את התוכן המדובר - כמו ציוצים, עדכוני סטטוס, תמונות, סרטונים וכו' - עלול להיתבע בגין הוצאת דיבה. העונשים כוללים מאסר של עד 12 שנים, וקנס מרבי של מיליון פסו פיליפיני (כ-24,000 דולר) עבור כל תקרית.
"פתאום, אני יכול להיענש על הבעת מחשבה ביקורתית באינטרנט או על כך שאני מאפשר לחבריי בפייסבוק לעשות את אותו הדבר בדף שלי", אמר הסנאטור Teofisto Guingona III, אשרהצביעו נגד החוק. "עם החוק הזה, אפילו מארק צוקרברג, הבעלים של פייסבוק, יכול להיות מואשם בעלילת סייבר!"
המתנגדים האשימו את מנהיג הרוב בסנאט, ויסנטה סוטו השלישי, שאחראי למתן לשון הרע של הרגע האחרון, בתגמול נגד הקהילה המקוונת הפיליפינית. לאחר שבלוגרים גילו מוקדם יותר השנה שניים מהנאומים שלוהכיל מנות מופלאות, סוטו הפך במהירות למטרה של בדיחות דרךהאשטאגים וממים. לאחר מכן הוא טען שהוא הסנאטור הפיליפיני הראשון שסבל מ"בריונות ברשת".
בית המשפט העליון של הפיליפינים לא הצליח להוציא צו מניעה זמני לחוק, שייכנס לתוקף באופן מיידי.
האם אתה חושב שפקידי פיליפינים יכולים ליישם את החוק החדש ביעילות? ספר לנו בתגובות.
התמונה באדיבותסגן גנדה, טוויטר.
