פרקר קונרד צריך להיות האיש הכי מאושר בטכנולוגיה כרגע.

Zenefits, חברת תוכנת משאבי האנוש שהקים לפני שנתיים בקושי, גייסה 500 מיליון דולר במימון פרטי לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר, סכום בלתי נתפס פעם אחת שיהפוך אותה לאחת החברות הצומחות ביותר בהיסטוריה - לפחות לפי הערכת שווי.

עם זאת, יש לו תחושה של "פרנויה" לגבי התרחיש הגרוע ביותר של החברה שלו לרעה שלעולם לא נעלם לחלוטין. "אני לא חושב שזה יקרה אי פעם", אמר קונרד ל-Mashable ביום רביעי שעבר, כמה שעות לאחר ההכרזה על סבב הגיוס שובר הקופות.

זו הרגשה שהייתה לו מאז הימים האפלים של 2008 ו-2009, כשהכלכלה צללה למיתון וכמעט הורידה איתה את החברה הקודמת שלו, Wikinvest. המשקיעים שלו, כמו רוב משקיעי ההון סיכון באותה תקופה, עצרו בפתאומיות את טפטוף המימון הרביעי ואמרו לקונראד ולמייסדו המשותף לדבר עם "כל הון סיכון" כדי למצוא כסף במקום אחר. כצפוי, משקיע אחד אחרי השני דחה אותם.

"זה היה אסון עצום", אומר קונרד, ומשקף את כל הניסיון שלו עם חברה שככל הנראה נכשלה. "אנשים שואלים אותי לפעמים, 'מה למדת מהחברה האחרונה שלך?' והתשובה שתמיד יש לי היא: בעצם לא למדתי כלום, חוץ מדבר אחד שהוא הכישלון ממש ממש ממש מבאס ואתה לא רוצה שזה יקרה שוב. זה משפיע רבות על קבלת ההחלטות שלי".

עם מימון של חצי מיליארד דולר, הכנסות גדלות ויותר עיתונות ממה שרוב סטארט-אפים תוכנה יכולים לחלום עליו, קונרד וזנפיטס רחוקים מלהיות כישלון היום.

עם זאת, כמו מייסדים ומשקיעים רבים שדיברנו איתם בחודשים האחרונים, קונרד מודע לפטפוטים הולכים וגוברים על כך שהשוק הכולל הגיע זמן רב לתיקון. "אני דואג מזה, אבל זה לא משהו שאני יכול לשלוט בו", הוא אומר. במקום זאת, הוא מתקדם במלוא הקיטור: מגייס סכומים גדולים בלי שום כוונה לאגור את המזומנים האלה להתרסקות בסופו של דבר.

הפוטנציאל לשינוי בשוק הוא נושא לשיחה בחדרי ישיבות, פגישות משקיעים ובמשרדים הפתוחים העצומים של חברות טכנולוגיה, ומסיבה טובה: כמות התכנון כעת עשויה לקבוע אילו חברות ישגשגו ואילו מתות אם גישה להון סיכון מתייבש.

כפי שמתברר, חלקם מוכנים הרבה יותר לתכנן מאחרים.

סוף הכסף הקל

רק בשבוע שעבר היו פרסומים ש-Banjo גייסה 100 מיליון דולר, Affirm קיבלה 250 מיליון דולר וכמובן, Zenefits קיבלה 500 מיליון דולר.

אפילו לפני חמש שנים, לרבים מהסטארט-אפים הללו הייתה גישה לכמות הון עצומה זו רק על ידי מעבר בשווקים הציבוריים. כְּבָר לֹא.

חלק משטף הכסף הזה נובע מקרנות נאמנות וקרנות גידור כמו פידליטי, טי רו פרייס וטייגר גלובל מנג'מנט, שמשקיעות סכומים גדולים יותר ויותר בחברות טכנולוגיה נוצצות בתקווה לקבל תשואה טובה יותר ממה שהייתה לו אילו הם השקיעו לאחר הנפקה לציבור. מגמה זו הוגזמה בגלל שיא ריבית נמוכה ושוק מניות קצף שממשיך להגיע לשיאים חדשים. הזמינות הנוכחת בכל מקום של מזומנים יוצרת מחזור שבו סטארט-אפים מחפשים להתבלט עם הערכות שווי גבוהות יותר כדי לעזור להשיג עיתונות, שותפויות ועובדים פוטנציאליים שרגילים למשכורות שמנות ולהטבות קסומות של סטארט-אפים אחרים הממומנים היטב.

"אני חושב שעמק הסיליקון בכללותו או שקהילת הון הסיכון או קהילת הסטארט-אפים לוקחים על עצמם כמות מופרזת של סיכונים כרגע. חסר תקדים מאז '99", אמר ביל גרלי, הון סיכון בולט ב-Benchmark.ראיון אחדבסוף השנה שעברה. "אף אחד לא מפחד, כולם חמדנים, ובסופו של דבר זה ייגמר."

היזמים שסביר להניח שיפחדו ממה שמגיע הם אלה שעברו את זה בעבר - מייסדים כמו קונרד וסטיוארט באטרפילד, מנכ"ל Slack, שירות שיתוף פעולה במקום העבודה המוערך ב-2.8 מיליארד דולר.

באטרפילד נולד בעידן שנות ה-70 של הסטגפלציה, סיים את לימודיו במיתון של תחילת שנות ה-90, שרד את תדמית הנקודות של תחילת שנות ה-2000 והפסיד המון כסף במיתון של 2008. בקיצור, הוא קיים.

"יש לנו עובדים צעירים שעוסקים בתחום רק 3-5 שנים. הם אף פעם לא חיו בשום עידן חוץ מהמשכורות עולות כל שנה ב-20% והכל מטורף וכולם מתחרים להעסיק אותך בטירוף. הטבות", אומר באטרפילד. "הם לא ממש מבינים שזו לא הסביבה הרגילה. זה אחד מהדברים האלה שאני לא חושב שאפשר ללמוד חוץ מניסיון".

מו כסף, פחות בעיות

לאחר השקת Slack ב-2013, לבאטרפילד הייתה תובנה מרכזית: מעולם לא היה קל יותר לחברה לגייס מזומנים מאשר עכשיו. אז למה לא פשוט לאגור מזומנים לתקופה שבה האקלים בשוק מקשה על גיוס?

"זה מצב חסר תקדים היסטורי שאנחנו נמצאים בו עכשיו. יש לנו עשרות עשורים של מסלול המראה", אומר באטרפילד. סלאק גייסה מימון של 340 מיליון דולר מאז ההשקה לפני פחות משנתיים - והיא לא השתמשה כמעט באף אחד מהם. פשוטו כמשמעו נהיה ב-2056 לפני שיגמר לנו הכסף".

כסף בבנק לא ימנע לחלוטין את הנשורת מהכלכלה היוצאת דרומה: חלק מלקוחות הסטארט-אפ הרבים של סלאק עלולים להתייבש והמורל של העובדים עלול לרדת. אבל לפי באטרפילד ואחרים, כל המזומנים האלה יגיעו אפילו רחוק יותר במיתון בשוק כאשר רכישות פוטנציאליות וכישרונות יהיו זולים יותר.

"אם השוק יסתגל, נהיה פתוחים יותר להעסיק אנשים שחזרו לשוק במחירים סבירים", אומר אריק סטון, מייסד שותף ו-CTO של Tango, סטארט-אפ להעברת הודעות סלולריות עם מימון של יותר מ-350 מיליון דולר. "הנכסים יהיו זולים יותר. לחברות יגמר הכסף כשהשוק יתהדק. אז זה מוביל להזדמנות".

לא כל החברות מסוגלות או מוכנות לאגור מזומנים.

"החזקת כל כך הרבה מזומנים בהישג יד יכולה לגרום לך להיות מרושל. אני אוהב שיש קצת לחץ - קצת לחץ טוב ליצירתיות. זה עושה אותי שאפתנית יותר", אומר באייג'ו פראפולקומאר בהט, בן 30, מייסד שותף של Robinhood, אפליקציה להשקעה שגייסה לאחרונה 50 מיליון דולר.

גם אם רובינהוד אכן רצתה ללכת בדרך הזו, גיוס יותר מדי כסף יכול להיות מסוכן גם עבור סטארט-אפ צעיר.

"זו יכולה להיות חרב פיפיות", אומר סטיב שלאמן, משקיע ב-RRE Ventures שמתמקד בחברות בשלב מוקדם. "העלאה לפני משיכה ובהערכת שווי גבוהה מפעילה יותר לחץ על ההנהלה לבצע. אם הם לא יעמדו בציפיות או יעלו על הציפיות, הסיבוב הבא יכול להיות כואב מנקודת מבט של דילול".

ההיסטוריה חוזרת על עצמה

קליל איסאזה טוזמן היה לאחרונה בפגישת משקיעים עם מנכ"ל סטארטאפ צעיר שהניח שיצליח לגייס עוד מימון כי, ובכן, כל השאר מצליחים בזה. במקום זאת, המנכ"ל מצא את עצמו נאבק לאסוף מימון לפני שהחברה שלו תדמם את אחרון המזומנים שלה.

"זה מרגיש דומה ל-1999", אומר טוזמן, משקיע הידוע בעיקר בזכות ההיבריס שלו וקוצר הראייה שלו במהלך בועת הדוט-קום של אותה שנה.

טוזמן, אז בשנות ה-20 לחייו, גייס עשרות מיליונים הון עצמי וחובות עבור שירות האינטרנט האזרחי שלו GovWorks רק כדי להישרף אותו במהירות. הסטארט-אפ שלו לקח על עצמו יותר חובות, אבל אז השוק התהפך. הסאגה הונצחה ב-Startup.com, הסרט התיעודי המכונן של אותה תקופה. "אצלנו המוזיקה פסקה ולא היה לנו כיסא".

15 שנה לאחר מכן, הוא לא יכול שלא לשים לב לאופן שבו חברות מסוימות מגייסות סכומי כסף גדולים ומוציאות על "כל תחום פיתוח מוצר אפשרי" כדי למקסם את ההשפעה שלהן. זה מרמז על "תלות בכך שתהיה רכבת רוטב של הון", הוא אומר. "ההיסטוריה מראה שכאשר הוא נכבה, הוא נכבה מהר מאוד".

שלאפמן, המשקיע ב-RRE, מדגיש כעת את אותה נקודה בשיחות עם סטארט-אפים בתיק שלו. "אני מקיים את הדיונים האלה עם המייסדים כל הזמן: תוודא שאתה לא מקדימה את המגלשיים שלך יותר מדי כשזה קשור לקצב השריפה ושאנחנו משקיעים בדברים הנכונים", הוא אומר. "זה המסר כרגע."

זו עצה שקונרד מ-Zenefits מכיר היטב - אבל לא תמיד עוקב אחריה.

"עם Zenefits, כנראה שרפנו קצת יותר כי זה נראה בצמתים קריטיים מסוימים שבהם היינו צריכים להחליט לחסוך בהון או להמשיך לצמוח, החלטנו על האחרון כי היה כל כך הרבה עניין של משקיעים שזה נראה כאילו נוכל לגייס כסף", אומר קונרד. "זו כמובן החלטה מסוכנת".