במשך שמונה שניות ב-11 בספטמבר 2013, נקודה קטנה על הירח הבזיקה בבהירות כמו השמש, תוצאה של פגיעה היסטורית.

באותו יום, מטאוריט בגודל של מכונית התנגח אל פני הירח. הירח מסומן על ידי מכתשים שהותירו סלעי חלל, אך אדִוּוּחַשפורסם ביום שלישי על ידי האגודה האסטרונומית המלכותית אומר שלזה הייתה ההשפעה הגדולה ביותר שתועדה אי פעם.

חוסה מריה מדיידו, אסטרונום ופרופסור באוניברסיטת Huelva בספרד, אייש שני טלסקופים שנועדו למצוא את ההשפעות הללו כאשר הבחין בנקודה לבנה זוהרת באזור כהה ומלא לבה של הירח בשם Mare Nubium. כשהאור השתהה בערך שמונה שניות, הוא ידע שראה משהו יוצא דופן.

"מיד הבנתי שהייתה לי הזדמנות לחזות באירוע יוצא דופן שמתרחש על הירח", סיפרה מדיידו ל-Mashable באימייל. "הרגשתי בר מזל על זה".

כאשר מטאוריט מתנפץ לירח או לכל משטח אחר, הוא מתאדה בלהבה של אור לבן מסנוור. זה מה שגורם להבזק, אבל רובם קטנים ונמשכים רק שבריר שנייה.

אבל מדיידו וד"ר חוסה ל. אורטיז מהמכון לאסטרופיזיקה של אנדלוסיה, שעוזר למדידו להפעיל את הטלסקופים המרכיבים את מערכת זיהוי וניתוח השפעות הירח, בטוחים שהמטאוריט הזה היה הרבה יותר גדול. הם חושבים שהוא שקל בערך 1,000 פאונד, נמדד באורך של 2 עד 4.5 רגל, טס פנימה בסביבות 37,900 מייל לשעה והתפוצץ בכוח של 15 טון של TNT.

למרות שהפיצוץ היה עצום, אפילו סלע בגודל כזה היה מתמוסס באטמוספירה של כדור הארץ אם מסלולו היה שונה. זה לא אומר שמטאוריטים לעולם לא מתנגשים בכוכב הלכת שלנו. רק בשנה שעברה,זה קרהבצ'ליאבינסק, רוסיה, גרם לכ-1,400 פציעות.

מדידו ואורטיז מחפשים השפעות על הירח כדי ללמוד כיצד השפעה דומה עשויה להשפיע על כדור הארץ.

"הטלסקופים שלנו ימשיכו לצפות בירח כאשר מצלמות המטאורים שלנו עוקבות אחר האטמוספירה של כדור הארץ", אמר מדיידו בראיון לאגודת האסטרונומיה המלכותית. "בדרך זו אנו מצפים לזהות צבירי סלעים שעלולים להוביל לאירועי פגיעה משותפים בשני הגופים הפלנטריים."