אישה טרנסג'נדרית לבושה באלגנטיות בשמלת הכלה שלה עומדת להתחתן עם ארוסה הסיסג'נדר. קהל אוהב מקיף אותם כשהכומר מתחיל את הטקס.
אין חילוקי דעות, אין צופים מזעיפים פנים ואף אחד לא מוחה על מה שעומד מולם - לא צריך להיות. אבל חתונת הטלוויזיה הזו לא מתקיימת ב-2015. זו 1977.
[seealso slug="transgender-characters-timeline"]
התוכנית הייתה All That Glitters, סדרה בת חמישה לילות בשבוע מאת נורמן ליר שעלתה לראשונה באפריל אותה שנה ותמשך רק 13 שבועות לפני הביטול. לתוכנית קצרת הימים יש מקום מיוחד בהיסטוריה עבור קהילת הטרנסג'נדרים, מכיוון שהציגה את הסדרה הטרנסג'נדרית הראשונה הקבועה בסדרת טלוויזיה.
ג'פרי טמבור מגלם את מאורה ב-'Transparent' של אמזון, שהוציאה לאחרונה את עונתה השנייה. קרדיט: אולפני אמזון
אולם מאז, החיפוש של קהילת הטרנסג'נדרים אחר נראות בטלוויזיה היה דרך סלעית. גם התוכניות שניסו לכלול דמויות טרנסג'נדריות בשנים שלאחר מכן לא תמיד עשו את זה נכון.
אבל כשהעונה השנייה של סדרת אמזון שזכתה לשבחים רבים עולה לבכורה, כדאי להסתכל אחורה - מהתקופה שבה ה-T ב-LGBT היה שקט (או מיוצג גרוע) ועד עכשיו, כשאנשים כמו צ'אז בונו, לאברן קוקס וקייטלין ג'נר נתנה קול לקהילה הטרנסית על המסך הקטן.
בדו"ח "Where We Are On TV" של GLAAD לשנת 2015, המתעד מדי שנה את ייצוג הלהט"ב, הארגון מצא ש"רוב מוחץ" של האמריקאים - 84% מהנשאלים, למעשה - "לומדים על טרנסים דרך מה שהם רואים בהם התקשורת".
ובעוד שקוף מתמקד בעיקר במסע המעבר של מאורה של ג'פרי טמבור ומשפחתה, הדו"ח מצביע על כך ששינוי מתרחש כאשר סדרות נוספות - כמו Orange is the New Black של נטפליקס ו-Sense8 - מתחילות להציג דמויות טרנסיות שרק חיות את שלהן. חיים -- עוברים "מעבר ל'נרטיב המעבר'", כפי ש-GLAAD אומר.
בהתחשב בצעדים שנעשו בשנים האחרונות, קל לשכוח שהטלוויזיה לא תמיד הצליחה. התוכניות שכן עבדו ממש ממש קשה כדי לעשות זאת.
והם עדיין עובדים על זה.
התחלת השיחה
ב-1971, נורמן ליר יצר את הכל במשפחה ועד מהרה הפך למלך הסיטקומים בטלוויזיה. התוכניות שלו היו חכמות ומודעות חברתית כמו שהן היו מצחיקות, שברו סטריאוטיפים והציעו נקודות מבט חדשות.
בין אם הסדרות של ליר תיארו ארצ'י בונקר חסר חשד וקנאות שנותן מפה לפה למתלבשת בוורלי לסאל, או שג'ורג' ג'פרסון קרוב הדעת של ג'פרסון פוגש חבר לשעבר לצבא שעבר מאדי לאדי, טיטאן הטלוויזיה מתעקש שהוא לא ניסה להיות שנוי במחלוקת. במקום זאת, הוא אומר, הייתה לו כוונה אחת פשוטה.
"זה החלק שהכי אהבתי, שאנשים דיברו", אומר ליר, בן 93. "[התוכניות] גרמו לאנשים לדבר על הדברים שצריך לדבר עליהם".
לורי שאנון גילמה את החקיין בוורלי לסאל ב"הכל במשפחה". קרדיט: Viacom Enterprises
למעשה, הכותב/מפיק לא חשב שהוא עושה משהו יוצא דופן על ידי הצגת דמויות להט"ב. "זה לא היה כאילו זה היה מוזר לאמריקאים, לאנשים שחיו חיים נורמליים. כולנו הכרנו הומוסקסואלים. כולנו הכרנו את העולם", הוא מסביר.
ב-1977, ליר הביא את היקום הזה לקדמת הבמה עם All That Glitters, תוכנית שהעיפה תפקידים מגדריים על ראשם - שבה נשים שלטו בעולם, וגברים היו האובייקטים הכפופים לתשוקה. כמובן, זה נתן הזדמנות פז לכלול דמות טרנסג'נדרית בין הקבועים של התוכנית.
"[נורמן] הקדים כל כך את זמנו בכל מה שהוא עשה", אומרת לינדה גריי, שגילמה את דוגמנית האופנה הטרנסית של גליטרס, לינדה מורקלנד, שנה לפני שהתחילה לשחק את סו אלן יואינג ב-Megahit דאלאס.
לפני שנכנס לתפקיד, גריי זוכר שישב עם אישה טרנסית בצ'אט שהקים ליר. היא רצתה לקבל את הסיפור המלא - "מי הם ואיך זה קרה ומה הם עברו", כדברי גריי.
"ישבנו יחד בחדר, וחשבתי שזה הדבר הכי נדיב לעשות כי הייתה לי רשימה של שאלות בתור שחקן", היא אומרת. "חשבתי 'אני רוצה לכבד את הקהילה הטרנסג'נדרית'".
לרוע המזל, All That Glitters קיבל ביקורות שליליות ודירוגים נמוכים ובוטל לאחר שלושה עשר השבועות הראשונים שלו.
הזדמנויות שהוחמצו
עם כל ההצגות החיוביות והבנויות בקפידה של דמויות טרנסג'נדריות של הטלוויזיה - לפני ואחרי הפריצה של ליר - לא תמיד כולם הבינו את זה (או מבינים).
בדומה לתיאורים מוקדמים של דמויות הומוסקסואליות ולסביות, הדמויות הטרנסיות הראשונות בטלוויזיה תוארו לרוב כזונות, רוצחות ו/או קורבנות. נראה שחלק מהכותבים לא ידעו שלהיות טרנסג'נדר ולהיות הומו הם שונים, כפי שהיה במקרה של קומדיית סיטקום חדש וחם בסתיו 1977.
בילי קריסטל, שנראה כאן בפיילוט 'סבון', גילם בתוכנית את הדמות הגאה בגלוי ג'ודי דאלאס. הדמות הסתבכה בסופו של דבר בכמה קווי עלילה שנויים במחלוקת לאורך השנים, כולל כזה שחיפש שינוי מין. הדמות נראית כאן עם ריצ'רד מאליגן וקתרין דיימון. קרדיט: ABC Photo Archives/ABC דרך Getty Images
סבון, אופרות סבון של סיטקום של חצי שעה, לחץ על כפתורים מהרבה סיבות. אחת מהן הייתה ההכללה של ג'ודי דאלאס של בילי קריסטל, גבר הומוסקסואל ראוותני שהטריף את אביו החורג ההומופובי ושמח ללבוש את הבגדים האולטרה-נשיים של אמו.
בעונה הראשונה של הסדרה, ג'ודי רצתה לבצע ניתוח לשינוי מין כדי שיוכל להתחתן עם החבר שלו, שחקן הפוטבול המקצועני. זה היה קו עלילה פורץ דרך, לו ג'ודי באמת הייתה טרנסג'נדרית. במקום זאת, כותבי הסדרה הניחו שלהיות הומו פירושו שתרצי גם להיות אישה. טָעוּת.
בסופו של דבר, ג'ודי אכן הבינה שהוא הומו - לא טרנסג'נדר - והדמות הפסיקה ללבוש בגדי נשים. אבל אפילו כ-20 שנה מאוחר יותר, לטלוויזיה עדיין הייתה מערכת יחסים בעייתית עם דמויות טרנסיות וקווי עלילה.
בפרק של אלי מקביל בדצמבר 1997, אישה טרנסג'נדרית בשם סטפני (בגילומה של ווילסון קרוז, שלימים תהפוך לדובר הלאומי של GLAAD ולקצין הנתינה האסטרטגית) גילמה מעצבת אופנה שפונה לזנות כדי לשלם את החשבונות. במהלך הפרק, סטפני מזוהה בטעות כ"מבולבלת" לגבי המגדר שלה. עם החזרה לזנות, בסופו של דבר היא נרצחת.
זמן קצר לאחר שידור הפרק, מנהל הפרסומים של GLAAD דאז דון רומסבורג כתב אנוֹקֵבהתגובה, פיצוץ את ההצגה על מספר רב של "הערות חסרות רגישות" שהופנו כלפי הדמות ועל כך שלא הצליחו "להתייחס לנושאים הגדולים יותר של טרנספוביה חברתית".
ליסה אדלשטיין גילמה אישה טרנסית בפרק משנת 2000 של 'אלי מקביל', אבל ההצגות עברו כברת דרך מאז. קרדיט: הטלוויזיה ה-20
לרוע המזל, הזמן לא שינה את האופן שבו אלי מקביל ניגשה לנושא. בפרק משנת 2000, ליסה אדלשטיין גילמה לקוחה טרנסית שפוטרה מעבודתה כשסירבה לקחת פיזית חובה, מה שהיה מגלה את מעמדה הנסתר למעסיק שלה. כאשר דמותה המבולבלת של אדלשטיין אומרת לעורכי הדין שלה - בגילומם של גרג גרמן ולוסי ליו - "אני באמת גבר", שניהם יורקים-לוקחים את המשקאות שלהם. דמותו של ליו אומרת אז, בהלם, "אני יכול לזהות הוא/היא במרחק קילומטר. אין סיכוי."
האם אותה תגובה ודיאלוג יטוסו היום בטלוויזיה? אין סיכוי.
טרייס ליסט (משמאל) ואלכסנדרה בילינגס (מימין) מגלמים את החברים של מאורה (טמבור) ב-'Transparent' של אמזון. קרדיט: ג'ניפר קלסן/אולפני אמזון
ההשפעה של שקוף
זה לא מפתיע שליר מתנשא על אהבתו לשקוף. בדיוק כפי שעשה לפני עשרות שנים עם All in the Family, The Jeffersons ו-All That Glitters, הסדרה של ג'יל סולוווי עוררה שיחה חדשה והכרחית עבור הקהילה הטרנסית כשהעלתה לראשונה בפברואר 2014.
"ג'יל סולוויי זוכה, מבחינתי, לכל הקרדיט על הייחודיות והדרך המדהימה שהיא ביצעה [שקופת], שבחרה לעשות זאת באמצע משפחה שבה היו בעיות אחרות שמבחינה משפחתית היו חשובות באותה מידה", אומר ליר . "זו מופע נפלא, והיא מבריקה."
עבור סולווויי, שעכשיו יש לה אמי על שמה, התמקדות הסיפור בכל משפחת פפרמן הייתה דרך להראות שזה רק נועד להיות המסע של מאורה.
"יש תפיסה שגויה ש'לצאת החוצה' היא חוויה יחידה", היא אומרת. "טרנספרנט שואפת לנטרל את המיתוס של הטרופ הזה. היציאה של מאורה יצרה זהות ג'נגה שממש שלפה את היסודות של זהותו של כל פפרמן מתחתיהם."
חתונה משפחתית מגיעה עם הרבה דרמה בעונה 2 של 'שקוף'. קרדיט: ג'ניפר קלסן/אולפני אמזון
עם זאת, בכניסה לעונה 1, טמבור - שזכה השנה גם בגלובוס הזהב וגם באמי על שהביאה את מאורה לחיים - לא הספיק לדאוג איך הקהל יגיב לסדרה.
"הנחנו את הראש, הלכנו לעבודה, וכשהרמנו את הראש שוב, היו אנשים שדיברו על ההצגה הזאת באותה צורה שבה דיברנו על התוכנית", הוא אומר. "ג'יל היא מנצחת אדירה ובמאית אדירה... היו לי תסריטים נהדרים וקו עלילה נהדר, ובעצם [זה היה] רק למצוא את פירורי הלחם."
אם הצופים מרגישים קרובים למאורה, זה בגלל שטמבור עצמו מרגיש קרוב אליה. "מאורה מאוד אמיתית עבורי. אני רודף אחריה, והיא כמו חברה שכל הזמן קורצת לי, והיא משתנה", הוא מסביר. "השנה [בעונה השנייה], בערך הורדנו ממנה את העטיפה, והיא מחפשת בית. היא מחפשת חברים. היא מחפשת מערכת יחסים אמון. היא מחפשת את הפוליטיקה שלה. היא מחפשת ."
איך הטלוויזיה יכולה לעזור?
למרות ההישגים האדירים בשנים האחרונות, החיפוש של הקהילה הטרנסית אחר ייצוג שוויוני והוגן בהחלט לא הסתיים. המעורבים יגידו שעדיין יש הרבה מקום לשיפור - במיוחד כשמדובר בתפקידים טרנסים שמגלמים שחקנים טרנסים, נושא טעון במיוחד.
אבל כל הצדדים מסכימים שלייצוג טרנס יכול להיות רק השפעה חיובית - והוא יכול לעזור לצמצם את האלימות הכל כך תכופה נגד טרנסים.
"זה מזעזע וזה נורא וזה מגעיל שזה קורה במספרים כל כך גדולים", אומרת טטיאנה מסלני, שמגלמת בין היתר דמות טרנסית ב-BBC America's Orphan Black. "אני חושב שהדרך היחידה לזה להשתנות היא שיותר דמויות מייצגות טרנסים בטלוויזיה".
קנדיס קין, נראתה כאן ב-'Dirty Sexy Money', השחקנית הטרנסג'נדרית הראשונה שגילמה דמות טרנסג'נדרית חוזרת בפריים-טיים. אַשׁרַאי:
מפיק-העל גרג ברלנטי, שסדרת ABC שלו, Dirty Sexy Money, כללה דמות טרנסית שגילמה השחקנית הטרנסית קנדיס קאיין, גם הוא מקווה שנראה עוד שיחות שיביאו, בתורן, לשינוי עוד יותר.
"אני חושב שבהחלט הייתה נקודת מפנה", הוא אומר. "ברור שבכל פעם שזה קורה, השערים די נפתחים. ככל שהטלוויזיה, במיוחד הטלוויזיה ברשת, נראית ומרגישה כמו השיחות שמתרחשות באמריקה, כך זה יותר חשוב וטוב יותר".
למרות שאנו רואים יותר ייצוג בטלוויזיה, סטטיסטית, יש עוד דרך לעבור. דו"ח "Where We Are on TV" של GLAAD קובע כי אין כרגע דמויות טרנסג'נדריות בתכניות שידורי הפריים-טיים, ורק שלוש דמויות טרנסיות חוזרות בכבלים.
המספרים מקוונים טובים יותר, כאשר סדרות סטרימינג מתהדרות ב"האחוז הגבוה ביותר של דמויות טרנסיות ב-7% (4) כאשר שתיים הן מובילות בסדרות". אבל מתוך שבע הדמויות הטרנסיות הללו, רק אחת היא גבר טרנסג'נדר.
התקווה, כמובן, היא שבעוד שתוכניות ימשיכו להציב את הסטנדרט להבאת הבנה לקהילה הטרנסית ולהרחיב את טווח חקר חייהם על ידי מעבר אל מחוץ למסע הטרנסי, הם גם יראו שהדמויות הללו - כמו אחרות - הם רק עוד חלק מהעולם שלנו.
