"האיום על פייסבוק הוא שמשתמשי כוח עברו לטוויטר או לגוגל+", אמר פרקרWeb 2.0 Summit. הם עוזבים, הוא אומר, כי פייסבוק לא נותנת להם מספיק דרכים לנהל שפע של מידע.

פרקר גם הגן על החלטתה של ספוטיפיי לשלב את שירות המוזיקה עם פייסבוק, המחייב את המשתמשים להירשם עם חשבון פייסבוק. "זה נותן ל-Spotify גישה לכ-800 מיליון המשתמשים של פייסבוק", אמר בראיון ל-Federated Media ג'ון באטל.

באטל המשיך בקו הפייסבוק, ושאל את פרקר מה דעתו על הטיעון לפיו פייסבוק נתפסת כ"מצמררת קטנה". לאחר שניסה להתחמק מהשאלה - והצביע על כך שהוא בעל מניות גדול בפייסבוק - פארקר הציע את התשובה האלמותית הזו. "תראה: יש קריפי טוב ויש קריפי רע," אמר. "המצמרר של היום הוא ההכרח של מחר."

ראה גם:

לפארקר היו גם כמה מילים קשות לחברות התקליטים, בטענה שלהקות יכולות פשוט לעקוף אותן. "עכשיו אתה יכול להיות אדון לגורל שלך," אמר. "אני לא בטוח למה תירשם בחברת תקליטים."

אלא אם כן הם זקוקים נואשות למקדמה, סבור פרקר, ללהקות טוב יותר לבד. הוא התנצל בפני חבריו בתעשיית ההקלטות אך הציע כדוגמה מצוינת את ההצלחה האיטית של להקת האינדי Foster The People.

הטיעון של פרקר: המהפכה הדיגיטלית הסירה מחסומים לשיתוף מוזיקה. ליצור עותק נוסף של שיר כבר לא עולה כסף נוסף וקל מתמיד לקבל המלצות על מוזיקה מחברים. התוצאה היא שהתוויות נשארות מאחור כי יש להן שכבות של בירוקרטיה ופרוטוקולים שהם כבר לא צריכים. להקות מגיבות באמצעות אמצעי הפצה אחרים (כגון Spotify) כדי לקחת אחריות על גורלן.