"כולם הופתעו - ובכל זאת אף אחד לא הופתע", אמרה לי השבוע סברינה הרסי עיסא כשדיברנו על קריסתה של FitzGibbon Media, חברת יחסי הציבור בוושינגטון, שעד שסגרה את שעריה בפתאומיות ב-17 בדצמבר, ספרה. כמה מהשמות הגדולים בפוליטיקה המתקדמת בקרב לקוחותיה.

הסיבה לסגירה המהירה: האשמות על הטרדה מינית ותקיפה על ידי נשיא המשרד בעל השם, טרבור פיצגיבון. לאחר שאנשי הצוות של פיצגיבון דיווחו על יותר מחצי תריסר מקרים של הטרדה מינית ולפחות שני תריסר מקרים של תקיפה מינית למשאבי האנוש של המשרד,לְפִיהפינגטון פוסט, החברה נסגרה במהירות, ללא הודעה קטנה לצוות שהיה עמוד השדרה שלה. השכר של הצוות יינתק בסוף השנה, והם לא יקבלו בונוסים או חבילת פיצויים.

הרסי עיסא, מנכ"לתהיה מדיה נועזת, ונשים אחרות ששוחחתי איתן שהכירו את הסיפור הזה, אמרו שמה שקרה בפיצ'גבון היה שונה רק בגלל שההתעללות וההטרדות הוצגו בפומבי.

לפני שתשמעו משהו שונה, @fitzgibbonmedia נסגרה כי לא היינו עוקבים עוד אחר מנהיגותו של מטריד מיני סדרתי.- שון קרלסון (@itsthatseanguy)17 בדצמבר 2015

הטרדה מינית והתעללות בחברה כולה נפוצה אמנם, אבל היא גם בעיה עיקשת ומתמשכת במרחבים פרוגרסיביים ש"הסתתרה לעין", כדברי הרסי עיסא.

אבל נראה היה שהפרסום הציבורי של עוולות על ידי פיצגיבון היה נקודת שבירה עבור רבים במעגלי השינוי המתקדם והחברתי.

ב-Google Hangouts ובשיחות טלפון מאוחרות בלילה, בשלל ציוצים של דמויות בולטות בקהילה המתקדמת ובמיילים בשרתים פרטיים של רשימות, תחושה אחת התבהרה עד כאב: הסיפור הזה מוכר מדי, והוא חייב להיפסק.

"אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות יותר"

"הייתי ממש בשיחת טלפון עם מישהו אחר ששמע על התנהגות של שחקן רע אחר בתנועת השינוי החברתי כשהתחלתי לקבל פינגים על טרבור [פיצגיבון]," טרייסי ואן סליק, מנהלתמעבדת התרבות של מעבדת מעורבות אזרחיםאמר לי בראיון שנערך לאחרונה. השניים היו חברים, והיא אמרה שהיא עבדה עם החברה שלו בעבר. "זה היה כמו עומס יתר הזה."

כמעט מיד, לדבריה, התקשרה לשני חברים ותיקים שהם גם דמויות בולטות בתנועה לשינוי חברתי: הרסי עיסא ודאנה זנדט, מייסדת ושותפה ב-לוקס דיגיטל. הם ניהלו שיחות מסוג זה בעבר, בכנסים ובאירועי רשת, בטלפון ובאמצעות מיילים, לא מקוון ומקוון.

"כל ההתפרקות של פיצגיבון הייתה זרז, אבל אני חושב שהעובדה שכולם הופתעו, אבל אף אחד לא הופתע היה משהו שלכולנו ביחד נמאס להיות הנורמה", אמר לי הרסי עיסא. "פשוט לא ראינו אף אחד אחר, שפועל באופן פעיל לעבר מה שהסתתר לעינינו".

"דיברנו על זה, עזרנו לאנשים ברמה האישית", הוסיף ואן סליק. "עכשיו הגיע הזמן ללכת אחרי זה מערכתית ותרבותית. אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות יותר".

נמאס לי מהטרדות והתעללות בתנועות לשינוי חברתי. אז עזרתי להכין את זה:https://t.co/s8TQ3wWuy4הצטרפו אלינו! שתפו בהרחבה!#shinesquad- דיאנה זנדט (@deanna)29 בדצמבר 2015

יחד עם ז'אן ברוקס, אדריכלית מערכות אקולוגיות בחלל הטכנולוגיה, השיקה הקבוצהשיין סקאדכדרך אחת לטפל בהיסטוריה הארוכה והמכוערת של הטרדות ותקיפות מיניות בחוגי שינוי מתקדם וחברתי. במייל שהופץ ביום שלישי, הם מתארים את Shine Squad כמונעת מטרה, "להאיר אור על בעיה בלתי נסבלת המסתתרת לעין על פני התנועות שלנו למען צדק".

"אנחנו מאירים אור. אנחנו לא הולכים לתת לזה להיות מוסתר בחושך ומאחורי הקלעים יותר", אמר ואן סליק על שם המאמץ. "וחוליה? יש לנו את הגב שלך. אנחנו בזה ביחד."

"אתה לא לבד ואנחנו מוכנים להאיר אור על הדברים האלה", הוסיפה זנדט. "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר."

בניית תנועה, סיפור אחר סיפור

בליבת העבודה של Shine Squad עד כה היא שיתוף הסיפורים ובניית קהילה. האתר כוללסקרשבו נשים שחוו הטרדה או התעללות בתנועות צדק חברתי יכולות לשתף את סיפוריהן, לתרום מידע על "נזקים" שחוו ולציין לאילו משאבים הן זקוקות, כמו גם אילו משאבים הן יכולות להציע לאחרים. אין חובה לענות על שאלה. הרסי עיסא תיאר את עיצוב הסקר כ"בחר בהרפתקה משלך", ואמר שזה "מזעזע עד כמה הבעיה הזו נפוצה... אבל לא היה מאמץ ממשי לתעד את המספרים הקשורים לנרטיבים האלה".

"הסקר הוא חלק איסוף נתונים, חלקו הערכת צרכים וחלקו קהילה, כך שאנשים באמת יכולים להגיע אליו ולשתף במה שהם רוצים", הסביר ברוקס. "יש רק כוח בידיעה שקהילה מתכנסת. יש תחושת העצמה שקשורה לזה. נשים מרגישות שזה עוזר לשתף את הסיפור שלך, גם אם זה לא אומר שהוא מתפרסם".

כבר עכשיו, האתר מכיל זרם הולך וגדל של סיפורים על הטרדות במקום העבודה, בחלק מהמקרים גרועים יותר מאחרים. כל סיפור הוא אנונימי, בעיצובו.

"כאב לי ראש ושאלתי אם למישהו יש עודף אספירין", נכתב באחת ההגשות. "עמית גבר הציע לי כדור מתוך מיכל, ובזמן שבלעתי אותו עמית אחר הודיע ​​לחדר, 'האם אנחנו לא מגישים את זה בדרך כלל לנשים במרטיני?'".

אישה אחרת כתבה על גבר ש"עכשיו די גדול בפוליטיקה מתקדמת", שאמר לה בצ'אט בפייסבוק שהוא 'בוהה בצורה לא הולמת במחשוף שלי במהלך ישיבות צוות'. עוד אחת נזכרה שסיפרה למנכ"ל הארגון שלה ולממונה עליה שלא נוח לה לעבוד עם יועץ שהטריד מינית אישה אחרת. התגובה?

"אמרו לנו שלמען הקריירה שלנו, אנחנו לא צריכים 'לעשות עניין גדול מזה, כי זו באמת המילה שלה נגד שלו'", כתבה.

"בנה עם, לא בשביל"

Shine Squad רק בימיה הראשונים. בעוד המארגנים יצאו לפעולה כמעט מיד לאחר ש"ההתפרקות מדיה" של FitzGibbon Media, כפי שניסח זאת הרסי עיסא, יצא לציבור, האתר עלה לאוויר רשמית ביום שלישי. עם זאת, זה כבר משך את תשומת לבם של מנהיגים בתנועות צדק חברתי והקהילה המתקדמת. מממנים גילו עניין, היו הצעות לתמיכה אחרת כולל סיוע משפטי פרו-בונו.

"זה לא רק ארבעתנו", אמר ואן סליק. "ארבעתנו פיתחנו את Shine Squad, אבל אנחנו גם מקבלים פניות מאנשים מארגונים שונים שאמרו שאנחנו רוצים לעבוד איתך".

החשבונות שנאספו כאן מזכירים לי כמה סיפורים ארגוני חדשות משאירים אחריהם כשהם לא משקיעים בקוראיםhttps://t.co/OsttzoyvHM- שדרג את Meme-garita (@margarita)30 בדצמבר 2015

בעוד כל אחד מהמייסדים דיבר על שותפויות פוטנציאליות, הם גם היו מכוונים להפליא בדבריהם, ותיארו זאת כ"טריאז'" או "שלב גילוי". המארגנים אמרו שהם רוצים לא רק לתת לניצולים לספר את סיפורם וליצור קהילה בינם לבין עצמם, אלא להכתיב כיצד נראים מאמצים מוחשיים.

"הערכנו אנקדוטיות, אבל אין לנו מספרים קשים", אמר זנדט. "אנחנו גם לא יודעים מה אנשים באמת צריכים. אני לא מתכוון להיכנס ולהגיד, 'זה מה שאתה צריך לעשות עכשיו, אחרי שאמרת שהיית קורבן לאלימות הזו'. אנחנו רוצים לשתף פעולה ולבנות עם, לא בשביל".