ביום שני מציינים את יום השנה הרביעי למָוֶתשל מייסד ומנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס.

כמו בשנים קודמות, מנהלי אפל זוכרים את ג'ובס ואת מורשתו.

ראה גם:

לזכור את סטיב בגלל מי שהוא היה ובמה הוא עמד. אנו מכבדים אותו בכך שאנחנו ממשיכים בעבודה שהוא כל כך אהב.pic.twitter.com/6UiXBjYe3l- טים קוק (@tim_cook)5 באוקטובר 2015

מנכ"ל אפל, טים קוק, שלח אימייל לצוות אפל. Mashable סקר את המייל, שבו נכתב בחלקו, "סטיב היה אדם מבריק, וסדרי העדיפויות שלו היו פשוטים מאוד. הוא אהב את המשפחה שלו מעל הכל, הוא אהב את אפל, והוא אהב את האנשים שאיתם הוא עבד כל כך קרוב והשיג כל כך הַרבֵּה."

מאמרים אחרים שיתפו המנהלים פיל שילר ואדי קיו וחברת מועצת המנהלים של אפל אנדריאה יונג. Mashable ראה חלקים מהמאמרים הללו, שפורסמו לאינטראנט של אפל.

במאמרו מספר פיל שילר, סגן הנשיא הבכיר של אפל לשיווק עולמי, על זמנו בהרצאות מרכזיות עם ג'ובס "מהיום שהוא חזר ב-1997 ועד היום שהוא עזב אותנו".

שילר כותב,

היו כל כך הרבה זמנים טובים. היינו יושבים מאחורי הקלעים במהלך המופעים בחושך מאחורי קיר ענק ובצד השני של החומה היה קהל, בין אלף לששת אלפים איש. אנחנו צופים במסך הענק הזה שמוקרן הפוך ואתם מכירים כל שקופית, כל סרטון, כל הדגמה, ואנחנו רק מחכים. ואז תשמעו את מחיאות הכפיים של התרועות. אתה פשוט מתמלא בכל כך הרבה אושר וגאווה -- על כל העבודה הזו במשך חודשים שהגיעה לרגע הזה. נחזור לשם עם סטיב והוא מרגיש אותו דבר. וזה מזין אותנו לאורך כל ההופעה. אלה תמיד היו רגעים משותפים נהדרים עם סטיב.

אדי קיו, סגן הנשיא הבכיר של אפל לתוכנות ושירותי אינטרנט, כותב על הקשר האישי שלו עם ג'ובס.

בעבודה איתו תמיד הרגשתי שיש קשר אישי. זו לא הייתה רק עבודה. ובמובן מסוים, לפעמים הוא היה אח; לפעמים הוא היה דמות אב, תלוי מה זה היה. אבל [זה היה] כבן משפחה בכל זאת. וזה היה מישהו שלא רצית לאכזב. מעולם לא הרגשתי כך לגבי מישהו אחר שעבדתי איתו. אתה מרגיש כך לגבי המשפחה שלך. אתה לא רוצה לאכזב את אבא שלך, אולי לא תרצה לאכזב את [אחיך] או את הילדים שלך או את אשתך. אבל אתה בדרך כלל לא מרגיש ככה לגבי הבוס שלך, כשלעצמו. הייתה תחושה אחרת. היה לו את זה. הוא יצר את זה. ואני חושב שזה חלק מהמגע האישי של מערכת היחסים שלפחות הרגשתי שיש לי איתו סביבו.

אנדריאה יונג, הנשיאה והמנכ"לית של העמותה Grameen America וחברת דירקטוריון של אפל מאז 2008, שיתפה את מחשבותיה כידידה של ג'ובס.

כמנכ"ל, יש לך ימים טובים וימים רעים, ואני זוכר שהיה לי יום עיתונות רע. סטיב היה חבר אמיתי - הוא התקשר אליי בטלפון ואמר, "פשוט תתעלם מזה. זה קשה אבל למדתי. אם אתה לא נכשל, אתה לא מנסה. כמה מההצלחות הגדולות בעולם מגיעות מלמידה מטעויות המשיכו להתקדם". הוא היה מתחשב ואכפתי. זה הסטיב שהכרתי. הנגיעות הקטנות האלה.

האימייל המלא של קוק לצוות נמצא למטה:

קְבוּצָה,

היום מלאו ארבע שנים לפטירתו של סטיב. באותו יום איבד העולם איש חזון. אנחנו באפל איבדנו מנהיג, מנטור, ורבים מאיתנו איבדו חבר יקר.

סטיב היה אדם מבריק, וסדרי העדיפויות שלו היו פשוטים מאוד. הוא אהב את משפחתו מעל הכל, הוא אהב את אפל, והוא אהב את האנשים שאיתם עבד כל כך קרוב והשיג כל כך הרבה.

בכל שנה מאז פטירתו, הזכרתי לכולם בקהילת אפל שאנו חולקים את הזכות והאחריות להמשיך בעבודה שסטיב אהב כל כך.

מהי המורשת שלו? אני רואה את זה מסביבנו: צוות מדהים שמגלם את רוח החדשנות והיצירתיות שלו. המוצרים הגדולים ביותר עלי אדמות, אהובים על הלקוחות ומעצימים מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם. הישגים נוסקים בטכנולוגיה ובאדריכלות. חוויות של הפתעה ותענוג. חברה שרק הוא יכול היה לבנות. חברה עם נחישות אינטנסיבית לשנות את העולם לטובה.

וכמובן, השמחה שהביא ליקיריו.

הוא אמר לי כמה פעמים בשנותיו האחרונות שהוא מקווה לחיות מספיק זמן כדי לראות כמה מאבני הדרך בחיי ילדיו. הייתי במשרד שלו בקיץ עם לורן ובתם הצעירה. הודעות וציורים מהילדים שלו לאביהם עדיין נמצאים שם על הלוח של סטיב.

אם אף פעם לא הכרת את סטיב, אתה כנראה עובד עם מישהו שכן או שהיה כאן כשהוביל את אפל. בבקשה עצרו את אחד מאיתנו היום ותשאלו איך הוא באמת היה. כמה מאיתנו פרסמו את הזכרונות האישיים שלנו ב-AppleWeb, ואני ממליץ לך לקרוא אותם.

תודה על כיבוד סטיב על ידי המשך העבודה שהוא התחיל, ועל כך שזכרת גם מי הוא היה וגם בשביל מה הוא עמד.

טים