ברוכים הבאים לטאון-בק יום שלישי, שבו Mashable מגביר את הדי המוזיקה בעבר. עם מגמות ז'אנר והשלכות לאחור, אנו מסנתזים מוזיקה ונוסטלגיה.

מסבירChromeoלמישהו שלא מכיר את הלהקה זו משימה קשה. האלבום החדש של צמד האלקטרו-פאנק נקרא White Women. ההופעה החיה של Chromeo משופרת מבחינה אסתטית על ידי מקלדות המונחות על רגלי נשים עם עקבים מפלסטיק. שירי עט של דייב 1 ו-P-Thugg עם שמות כמו "Bonafide Lovin' (Tough Guys)", המכילים מילים כמו, "לא אכפת לך SMS/מה שאתה צריך זה ליטוף מתוק". חושב שיש לך את זה?

תחשוב שוב. הכותרת נשים לבנות הוא קריצה לצלם הפורה הלמוט ניוטון ולאוסף 1976 שלו באותו השם. הסינגל האחרון "Jealous (I Ain't With It)" נוקט בגישה הפוכה מ"Bonafide Lovin'" -- הוא כתוב מנקודת מבט של אנדרדוג: "האם זו באמת אשמתי?/אני מקבל צמרמורת כשאני רואה אותה עם אלה בחורים אחרים / לובשים את הז'קט שקניתי."

דייב 1 ו-P-Thugg (המכונה דייב מקלוביץ' ופטריק ג'מאייל) מתעסקים איתנו -- והם נהנים לעשות את זה. ב אראיון קודם, מקלוביץ' מגלה ש-Chromo נועד לבלבל, שהם "מטפחים עמימות בכוונה". השילוב המסקרן הזה של מצח גבוה/נמוך ניכר יותר מתמיד ב-White Women, הכולל שיתופי פעולה עםטורו י מויוסולאנג' נואלס.

Mashable שוחח עם Macklovitch בטלפון כדי להציץ לעברם של הצמד, כדי לקבל תחושה כיצד נוצר זוג החברים הוותיק הזה - החל בתמונה של השניים כשותפים לדירה לפני יותר מ-10 שנים. שמור את הלשון שלך מהודקת היטב בלחיים.

שאלות ותשובות עם Chromeo

Mashable: מה קורה בתמונה הזו?

אני לובש תלבושת מאוד מאוד מפוקפקת, זה הדבר הראשון שקורה. אנחנו עומדים מול הדירה שלנו במונטריאול ש-P ואני חלקנו כשהיינו שותפים לדירה. גרנו יחד שם אולי שנה וחצי או שנתיים -- זה היה בשנים 2010-2001.

האם P היה שותף טוב לדירה?

שנינו היינו קצת שמוצצים באותם ימים. הוא היה בסדר. אני מרגיש שהיו לנו כמה ויכוחים על מנות, אבל חוץ מזה זה היה טוב. זה היה כיף -- הדירה הרגישה לנו ממש גדולה, ובדיוק אז התחלנו יחד את Chromeo. מכיוון שהיינו החברים הכי טובים לנצח, היינו שותפים לדירה בהתבסס על העובדה שהיינו חברים, אבל אני זוכר בבירור שבדיוק בזמן שעברנו לגור יחד בדירה הזו, הקמנו את Chromeo.

הייתם חברים מאז שהייתם בני נוער... איך הייתה קבוצת החברים שלכם ועם מי הסתובבתם?

ובכן, P היה מבוגר ממני בשנה בתיכון, ובתיכון זה כמו שנות כלב, אז שנה אחת זה כמו 20 שנה, באמת. אני חושב ש-P היה מאוד מאוים ממני כי הייתי הרבה יותר טוב ממנו בגיטרה, אז כשהיינו בלהקה ביחד, הייתי הרבה יותר טוב ממנו; הוא הרגיש מאוים והוא ירד בדרגה לבס. אני חושב שהוא הרגיש משהו לגבי זה ואיכשהו לחצנו, הפכנו לחברים הכי טובים כמו שבוע אחר כך.

וזה תמיד היה מבוסס על הומור, ידידות שלנו; תמיד היינו מפצחים בדיחות והיו לנו את המערכונים האלה -- היינו הולכים למסיבות בית והצחיקים את כולם על ידי ביצוע המערכונים שלנו. וכמובן שהייתה לנו להקת התיכון שלנו, אז היינו מנגנים ביחד ומתחילים לנגן בברים מקומיים במונטריאול ואנשים מהתיכון שלנו היו באים לראות אותנו.

אני ו-P תמיד היינו גרעין של דברים מהסוג הזה, כי תמיד היה לנו את המראה המובחן הזה - סוג של בחור גבוה ורזה ובחור שמנמן נמוך יותר שתמיד התעסקו. אנשים באמת הכירו אותנו. הם זיהו אותנו בכל מקום אז כשהלכנו למועדונים כולם ידעו מי אנחנו.

בהחלט התעסקנו באיסוף תקליטים ובקניית ויניל ישן, ובכל סוף שבוע היינו הולכים לחפור תקליטים ישנים ביחד. עסקנו גם בגרפיטי. אבל פעם אחת נתפסנו ו-P ממש התהפך מול השוטר, בצורה של "אני לעולם לא אצא איתו שוב". אני חושב שהוא פחד מדי, אז זה בא והלך.

הסתובבת עם הנשים?

ל-P הייתה הצלחה עם הנשים, אני בהחלט לא. אנחנו מדברים על עשרות שנים של שיטוטים. אני זוכר שבשלב מסוים כשסוף סוף יש לי חברה, P אמר שהוא ממש לא אוהב אותה, אבל הוא אמר, "אתה צריך להחזיק אותה, כי כל בחורה שאוהבת אותך, אתה צריך להיות בר מזל ופשוט להחזיק מעמד. אֶל."

והחזקתי בה כמה חודשים, אבל אז רציתי להיפרד ממנה, אז תיאמנו את הפרידות שלנו ביחד, וזה היה ממש כיף. אני זוכר ש-P גידל בורי כדי שהחברה שלו סוף סוף תתגבר עליו.

האם זה עבד?

זה באמת עבד. הוא גידל בורי כל כך ארוך שהילדה שלו אמרה, "אחי, או שאתה הולך לחתוך את זה או שניפרד," והוא היה כמו, "סליחה, זה אני."

אני זוכר שנסענו פעם אחת ממונטריאול למיאמי כדי ללכת להתארח בדירה הישנה של סבא וסבתא שלי שם למטה, וזה היה ממש כיף. היינו נוסעים כל הזמן לניו יורק כי היו לנו חברים שם למטה; אני אפילו לא יכול לספור את מספר הפעמים שעשינו את הנסיעה הזו.

כפי שניתן לראות, יש מיליון פעמים קלאסיות. הפעלת Chromeo הייתה באמת הרחבה של זה. בהתחשב באהבתנו למוזיקה הזו שגילינו כבני נוער, מהולה בחוש ההומור והחברות שלנו - כך התחילה הלהקה.

אז האהבה הזו למוזיקה -- מה דרבן את זה? למה הקשבתם בימים הראשונים שהיה מכונן עבור Chromeo?

ברור שאנחנו מדור ההיפ הופ, אז היינו צעירים מכדי להכיר את המוזיקה שממנה הושפע Chromeo. מעולם לא הקשבנו להול ואוטס ולריק ג'יימס כשהיו בחוץ כי היינו צעירים מדי. גילינו את מוזיקת ​​ההיפ הופ, ודרך ההיפ הופ גילינו את כל הדגימות. והיינו כמו, "אוי אלוהים, התקליט הזה של סנופ דוג הוא למעשה תקליט פאנקדלי."

אתה יודע שבתיכון, תמיד היית צריך לקבל את הדבר הסודי שלך שאף אחד אחר לא עוסק בו, אבל אתה פשוט יודע על זה והרגשת מיוחד ככה, וזה היה הקטע שלנו: לדעת מהסוג הזה של מוזיקה כי אף אחד אחר לא באמת הבין את זה. היינו מזדיינים עם אנשים, היינו מנגנים את התקליט של וורן G ואז מנגנים את התקליט של מייקל מקדונלד, והיינו כמו, "אוי אלוהים, זה אותו דבר", והרגשנו ממש מגניב לעשות את זה.

ובשלב מסוים אנחנו כל כך אובססיביים לגבי התקליטים הישנים של שנות ה-70 וה-80, שבסופו של דבר התחלנו - רצינו ליצור מוזיקה כזו בעצמנו באמצעות סינתיסייזרים אנלוגיים ושירה ושירי אהבה. אני מניח שעם Chromeo מצאנו דרך להפוך אותו למקורי ולמעשה להפוך אותו למודרני.

שמעתי שהשתמשת גם במחשב משנת 1995... זה עדיין קיים? מה הסיפור מאחורי זה?

אחרי ימי הלהקות הצעירות בתיכון, התחלנו לעשות ביטים של היפ הופ, ו-P הוא זה שנתן לי את התוכנה שהוא קיבל על דיסק בוטל מדודו. הוא שם את התוכנה על המחשב של ההורים שלי במרתף, וקניתי סמפלר ישן כדי שאוכל לעשות איתו ביטים.

עד היום יש לנו את אותו מחשב עם אותה תוכנה. אני חושב שיש לו 15 הופעות של זיכרון, וזו אותה תוכנה מ-1995, או 97' -- אולי 96', 98' - אני לא יודע, איפשהו שם בסביבה. זה עדיין אותו דבר, עדיין יש לי את זה -- אנחנו עדיין משתמשים בו עבור כל שירי Chromeo.

אנחנו רואים יותר אנשים שמסתכלים אחורה על טרנדים מונעי מוזיקה/נוסטלגיה... מה לדעתך מדרבן את המגמות הללו? יש הרבה דברים בהשראת שנות ה-80/90 שיוצאים מברוקלין היום...

זה תמיד היה שם. הרגע קיבלת את המחזור של 20 שנה של נוסטלגיה, עכשיו הכל קשור לסיינפלד. סיינפלד הוא כמו נושא הנוסטלגיה של כולם.

למען האמת, עם המוזיקה שלנו, למרות שנוסטלגיה הייתה נקודת ההתחלה שלה, אנחנו מוודאים שהמוזיקה שלנו תיראה ותרגיש מודרני כי עצם היותה להקת נסיגה לא מעניינת אותנו. הסיבה שבגללה אנחנו משתפים פעולה עם אנשים כמו Toro Y Moi ו-Solange ו-Ezra Koenig מ-Vampire Weekend, והסיבה לכך שהאלבום החדש הזה שלנו השפיע יותר מכל הדברים הקודמים שלנו היא בעצם בגלל שהוא הכי מודרני.

למרות שיש בזה משהו רטרו ובטכנולוגיה אנלוגית -- וכן, אנחנו משתמשים במחשב ישן וכל זה -- הרגישות, האריזה, המעטפת של המוזיקה שלנו והדיאלוג שיש לנו עם מוזיקאים אחרים היא למעשה מודרני. מה שאני תמיד אומר, זה שאם היינו בשנות ה-80, לא הייתה לנו קריירה. איך יכולתי להתחרות עם פרינס? אני אהיה הכביש של פרינס אם היה לי מזל, אתה יודע מה אני אומר?

זו תהיה חוויה…

החבר'ה האלה באמת יכלו לשחק! אני ממש שמח שלא חזרנו בימים ההם.

אם היית יכול לחזור לזמן שבו התחיל Chromeo ולומר לעצמך דבר אחד מהתצפית שיש לך עכשיו - כל דבר - מה זה היה?

זה הולך להיות בסדר. אתה זורק בטויוטה Rav4 של P נושאת מגבר משלך לנגן בפיטסבורג מול ארבעה אנשים. לעולם לא אשכח. הַתמָדָה!