הסיכוי לציר זמן של טוויטר שנקבע לא לפי תאריך אלא לפי אלגוריתם שרירותי כלשהו גורם לי לפקפק במסירות שלי לפלטפורמה בת העשור.
ואני לא היחיד.
בחתיכת אירוניה מעודנת, טרנד הטוויטר העליון הנוכחי הוא#RIPTwitter, האשטאג המוקדש לביטול אלגוריתם ציר זמן חדש של טוויטרשעלול להגיעכבר בשבוע הבא. אם כן, רוב האנשים צופים את הסוף של טוויטר.
אני לא לגמרי מסכים, למרות שאני מכיר ציר זמן המבוסס על "הדבר הכי מעניין והכי רלוונטי, הכי חשוב שקורה בעולמך", כפי שניסח זאת מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי, ישנה את השירות באופן בלתי הפיך.
אנשים אומרים שטוויטר הופך לפייסבוק, אבל למען ההגינות, פייסבוק הפכה קודם כל לקצת יותר כמו טוויטר.
לפייסבוק היה קל להפוך את העולם שלה לגדול יותר. לעבור מרשת של חברים ותוכן עליהם למקום שחיבר אותך גם לחדשות ולאירועים של הרגע. אנשים בהחלט התעצבנו על תפיסת החדשות של פייסבוק, אבל אני חושב שעכשיו הם די רגילים לקרוא חדשות בפלטפורמה.
קשה יותר, לדעתי, לשירות שהתחיל על כל דבר ועניין, ללא נאמנות לאדם אחד או לסוג של תוכן, להפוך למשהו שמנסה למקד את תשומת הלב שלך. טוויטר תעשה את זה, כשמיליוני המשתמשים שלה יפנו את תשומת לבם למשהו חשוב, אבל הם לא יכוונו.
טוויטר זה מיוחד
טוויטר היא כבר מזמן בת דודתה הבלתי נתפסת של פייסבוק. ברור שהם קשורים. לשניהם היו פוסטים, אם כי אחד קורא להם ציוצים, ושניהם מחברים בין אדם לאדם. כמובן שההבדלים גדולים. טוויטר פתוח ופומבי, וצריכת התוכן שלו יכולה להרגיש כמו חתירה עם כלבים באמצע ספינה טרופה. כל כך הרבה מרחף, אתה לא בטוח במה לתפוס, מה חשוב, כמו נוסע אחר, ומה זה פסולת חסרת תועלת.
מזמן למדתי לנווט בגלים האלה ועברתי מחתירה לשחייה ועכשיו גולש לאורך פני השטח, צורכת במומחיות את מה שאני רוצה ומוסיפה לתמהיל כשאני חושב שאני יכול להציע ערך.
עם זאת, המאבק של טוויטר הוא שרוב האנשים אינם כמוני; הם מעולם לא התגברו על האופי המבולגן של הפלטפורמה. תמיד האמנתי שהאשטאגים, שהגיעו לאחר השקת טוויטר, הם עיקרון ארגון מצוין. כשטוויטר גילה איך להציג האשטאגים אופנתיים, חשבתי שזו מתת משמים. אבל זה לא הספיק לאנשים רגילים שאולי עדיין קישרו את ההאשטאג עם טלפונים.
טוויטר מנסה כבר שנים להפוך את השירות לברור ונגיש יותר, עד לרגעים החדשים, תכונה שהם הכריחו להזין למשתמשים קיימים וכזו שלא הצליחה לעורר השראה למשתמשים חדשים.
אלגוריתם זה
סידור מחדש של ציר הזמן עם אלגוריתם מאוד כמו פייסבוק הוא, כמובן, רעיון נורא. זה יהרוס את אחד הדברים האהובים עלי בטוויטר: סרנדיפיות.
פייסבוק לא גדול בסרנדיפיות, מכיוון שהרשת שלך מוגדרת בדרך כלל על ידי משפחה וחברים ופחות על ידי אלה שאתה עשוי לעקוב אחריהם מחוץ למעגל החברתי המרכזי שלך. כשאתה יוצר רשת חברתית בטוויטר זה כמו ציור מופשט שמקבל משמעות רק ככל שאתה לומד אותו זמן רב יותר. אתה עוקב אחר אנשים אקראיים לכאורה עד שהם חושפים את ערכם. לפעמים זה בגלל מישהו אחר שהם צייצו מחדש, אחר כך אתה עוקב אחריו. תקציר הטוויטר שלך הוא יצור חי שגדל ומעצב את עצמו מחדש, ומציע כל הזמן הפתעות חדשות.
אלגוריתם יסחט את ההפתעה הזו ישירות מהטוויטר. אתה תראה מה טוויטר חושב שאתה רוצה לראות. למרבה הצער, אולי לא תשים לב למה שאתה מפספס כי, ובכן, בכל מקרה לא ראית את זה.
בכל הכנות, אני אוהב את טוויטר ותוהה מה יקרה לי אם טוויטר יעשה שינוי דרסטי שלא רק שלא יצליח להצמיח את הרשת, אלא יתחיל דפלציה מהירה. לאלגוריתם הזה יש את הפוטנציאל הזה. זה יכול להרחיק את משתמשי ליבה כמוני ולא למשוך את האחרים שהם די מרוצים מפייסבוק.
אני אשאר ואקווה לטוב, אם כי אני די בטוח שהאלגוריתם הזה רחוק מלהיות הטוב ביותר.
