וידאו אינטרנט בטלוויזיה שלך. מחשבה יפה, נכון? כן, די מגניב. ישנם מספר לא מבוטל של פודקאסטים בהפקה שכנראה תיהנו לצפות בהם במרחק של יותר מ-1-2 רגל ממסך LCD. (או פלזמה או תצוגה אחרת.) והיי, אם אתה כל כך נוטה, אתה באמת יכול לחיות סגנון חיים נינוח כזה. TiVo מספקת את האפשרות. כמו אפל TV.

אבל נראה שהדחף של הצרכנים לגשר על הפער בין האינטרנט לטלוויזיה (שלא להתבלבל עם מפסיד-העל של מיקרוסופט, WebTV) אינו כה גדול.ג'קי צ'נג מ-Ars Technicaהאיר אור על סקר Macrovision/Harris Interactive שמתאר את אוכלוסיית צופי הטלוויזיה שלקחו על עצמם לממש את הטכנולוסט שלהם ולהביא את יוטיוב וספריית הפודקאסטים של iTunes ומקומות וידאו אחרים למקום המכונה באופן מסורתי הטוב ביותר. ספה בבית, והתוצאות די עגומות. העניין בווידאו אינטרנט על מסכי טלוויזיה הוא די קטן. כמה קטן? ממש קטן. כמעט קטן מכדי לחשוב עליו ברצינות רבה כרגע.

ואכן, למרות הפיתוי הברור של וידאו אינטרנט והעניין המשמעותי שהיה לצרכנים בהטבות בשרתים של גוגל, אפל ודומיהם, 95% מלאים מאוהבי הפודקאסטים שנשאלו (קבוצה של 2,254 מבוגרים נסקרה) לא לעשות את הקפיצה לטלוויזיה עם הבחירות האהובות עליהם. זאת למרות שכמעט מחצית התיימרו להוריד סוג של מדיה מהרשת; 25% מורידים תכניות טלוויזיה באופן קבוע; ו-15% מורידים סרטים באורך מלא - כולם למסכי המחשב האישיים שלהם.

יתרה מכך, רק 10% מהמשיבים בסקר נמצאו כבעלי עניין כלשהו במודרניזציה מלאה של היצע הבידור בטלוויזיה שלהם להתאמה מלאה של Web 2.0. אתה יודע מה הגילוי הזה אומר לי? זה אומר לי שהרעיון של תכניות טלוויזיה לפי דרישה שנאסף מהענן הוא עדיין משהו שלא מצליח לשנות את ההרגל העמוק של גלישה בערוצים. מכיוון שהאינטרנט הוא מקום לפי דרישה מטבעו, זה דרך המחשב השולחני או הנייד של האדם שהרוב המכריע של הבקשות האימפולסיביות להורדות וידאו מתבצעות. אפשרות הכל בבת אחת שטלוויזיה שידור סיפקה במשך עשורים רבים נותרה סטנדרט שעדיין מקובל במידה רבה כ"מספיק".