אלישה וויר מגלמת בלרינה ערפדית ב"אביגיל". קרדיט: Universal Pictures
צוות הבידור של Mashable בוחר את צפיית השבוע, תוכניות הטלוויזיה והסרטים שלנו שאתה בהחלט חייב להוסיף לרשימה שלך.
במבט ראשון עלאביגיל, למעריצי האימה היו הרבה סיבות להחליק בציפייה צמאת דם. הבמאים טיילר ג'ילט ומאט בטינלי-אולפין, חלק מצוות הקולנוע הידוע בשם Radio Silence, אחראים להחדיר לז'אנר שפע של דם טרי במהלך השנים האחרונות, הודות ל-2019מוכן או לאוהזכיינית Scream המחודשת. אז יש לך שלל ידועי אימה מודרניים מצורפים, כמוליסה פרנקנשטייןשל קתרין ניוטון,לִצְרוֹחַוצעקה VI'של מליסה באררה, כמו גםדן סטיבנס, שהפך להיות בן דוד חולמני מתיו הלאהמנזר דאונטוןלמלך השרץ בתנועות כמוהאורח, השליח,ואת הקרובהקוּקִיָה.
מידע זה מספיק כדי שיושבו אוהבי אימה לפניגְרוֹראפילו חושף את הקרס: ערפד בלרינה.טוויןערפד בלרינה!
ציור מהיסטוריה ארוכה של קולנוע ערפדים,אביגילחושף סיפור חדש על טורף וטרף, וזה די כיף. אלישה ויר, השחקנית האירית בת ה-14 שעלתה לאחרונה לכותרותמטילדה: המחזמר,מככבת בשם אביגיל. בטח, במבט ראשון, היא נראית כמו ילדה קטנה ומתוקה שאוהבת את הצבע הוורוד, נעלי ספורט נוצצות, ואגם הברבורים.אבל כשלהקת חוטפים חוטפת אותה ומובילה אותה לאחוזה מוזרה, הם מגלים במהרה שהם נשכו הרבה יותר ממה שהם יכולים ללעוס.
אביגיל משחקת כמו סרט אחות של Ready or Not.
קרדיט: Universal Pictures
לאחר כניסת ז'אנר מוצקה לאורך השנים, גילט ובטינלי-אולפין פרצו עם קומדיית האימהמוכן או לא, שבה מככבת סמארה וויווינג ככלה חדשה שנכנסת למשחק מחבואים קטלני בתוך אחוזת המחותנים החדשים והמרושעים שלה.אביגיל, שנכתב על ידי סטיבן שילדס (החור באדמה) וגיא בוסיק (שגם היה שותף לכתיבהמוכן או לא,לִצְרוֹחַ,וצעקה VI) משתמשת במסגרת דומה לאפקט מוצק.
הנה עוד אנסמבל כריזמטי אך אפור מוסרי (עד שחור לב גמור), לכוד באחוזה מלאה בסימנים אקסטרווגנטיים של כסף ישן ואיום על טבעי קטלני תלוי מעל ראשם כמו להב גיליוטינה. אפילו תהיה שמלה לבנה מכוסה בדם עד המערכה השלישית! אולם הפעם, השולחן מתהפך. זו לא משפחה חמדנית אכזרית שמתאגדת על ילדה בת 12 תמימה אחת. מדובר בצוות עב כרס של נוכלים שמתמודדים מול מפלצת מיתית בטוטו - אם כי עדיין ייתכן שאתה מחפש את זו בלבן.
דן סטיבנס נגד אלישה ויר זו הסיבה שהמוזרים הולכים לקולנוע.
קרדיט: Universal Pictures
כפי שהיה במקרה במוכן או לא,הדמויות בקומדיה האפלה ספוגת הדם הזו נעות בין מוזרות למגעילות לחלוטין. עבודת ה"בייביסיטר" המתועבת שלהם מתחילה בלמברט (ג'יאנקרלו אספוסיטו) הזועף שפורש את כללי ההתקשרות, ונותן לצוות הזרים הזה שמות קוד בהשראת חבילת העכברים, כדי שיוכלו לשמור את העניין האישי שלהם לעצמם. אבל לחכות לכופר שייכנס זה משעמם, ומשחקי היכרות חושפים פרטים טעימים. גם בלעדיהם, הגבס הזה שוקע את שיניהם בטון המשעשע המשעשע.
חייל מארינס לשעבר בשם ריקלס (וויל קטלט) מספק מטוסי וואן-ליינר מושחתים ביעילות חסרת רחמים. נהג המילוט האבנים דין (אנגוס קלאוד המנוח) הוא טיפש מטומטם, שהטיפשות שלו גורמת לצחוקים לפני סוף אכזרי מחוץ למסך. עם זריקת קעקועים דביקים בכוונה ואסתטיקת פאנק של נושאים חמים, סמי (ניוטון) עצבני כמעט מול האבדון, בעוד שלאוכף השרירים פיטר (קווין דוראנד) יש אווירת הימבו מנצחת. ג'ואי (בררה) משחקת אמא, מקבלת פחות הזדמנויות לפאנצ'ים, ולעתים קרובות יותר מציעה הדרכה מנחמת כשהיא לא רומזת לסיפור הרקע הדומע שלה. בעיניה, פרנק (סטיונס) הוא ניגוד חד ומבורך.
Mashable Top Stories
קרדיט: Universal Pictures
איפה שכולם שמחים להסתובב כשהם מחכים לכופר, פרנק תמיד בחיפוש אחר זווית. המבטא הקוסטי הקוסטי שלו יורק בוז כשהחיוך העקום שלו מרמז על איום. מאז העזיבהמנזר דאונטון, סטיבנס נהנה מהחופש לעצב את עצמו בהתמדה כמאסטרו של מהומה קולנועית. זה תענוג לראות אותו ממזר מוחלט מכיוון שזה נותן ריגוש חילופי, אבל יש לו גם קהל שצופה שההופעה של הקד הזה תהיה נוראית למראה!
כשמגיע הזמן להתמודד עם אביגיל במלוא תהילת הניבים שלה, לכל אחד יש את ההזדמנות שלו לרקוד איתה (לפעמים פשוטו כמשמעו). שמחה טעונה עוברת דרך סצנות שבהן ילדה קטנה אורבת למבוגרים מבוגרים, חמושים ואפילו בשרניים. אבל זה סטיבנס שהוא בן הזוג המושלם שלה. עם הניצוץ הזה בעינו, העוצמה שלו תואמת את זו של ויר, שעובר בזריזות מפוזה של טווין מבועת לחיה משתוללת לנבל על (טבעי) מונולוג.
מזנק מפגיע למרושע בקלות מדאיגה, ויר מספק ביצועים המדורגים עם אנשים כמו לינדה בלייר במגרש השדים,איזבל פיהרמן בפניםיָתוֹם,ופטי מקורמק פנימההזרע הרע. מהרגע שוויר נושאת את הניבים שלה, אביגיל שלה היא איקונית, ומוות בעל פני מלאך. עד שהיא החליפה תחפושות להשתוללות מטורפת, היא הגיעהM3GAN רמות של תהילת אימה מודרנית. כל שנייה שהיא על המסך היא סנסציונית.
אביגיל חושפת את המגבלות של רדיו שתיקה.
קרדיט: Universal Pictures
אביגילמציע תרסיס נדיב של מחזה זרוע במעיים, כולל כמה פירוטכניקות מדממות שמזכירותמוכן או לאהגמר הגדול של. מעריכים של גור או קומדיה שחורה כפוף בטוחים יצקצקו בהערכה, אבלאביגילהוא במיטבו כשהאפקטים המעשיים משתלבים בהצגות השחקנים.
ווייר לזנק על צווארם של שוביה המתנשאים זה כיף מפתיע. עם זאת, כשהיא מובילה אחד מהם במספר ריקוד מטורף, יש ריגוש מעוות עמוק שמשתפר עם כל סיבוב. עם זאת, התפאורה של ההופעה של בן זוגה לריקוד גורמת לרגע הגדול הזה להרגיש מעוך, הספונטניות המוכלת. רגע מרכזי נוסף בקליימקס מרגיש עמוס בבימויו. הסיקור שלו קוהרנטי אבל לא ראוי לציון מבחינה קולנועית, לא חי את התלקחות השראת האל-מתים שלו. בעוד שרצפים כאלה ללא ספק מרגשים בשערורייתם שלהם, אין להם הוד שאמור להעיד על צמיחה מסוימת מאזמוכן או לא. במקום זאת,אביגילמרגיש לפעמים כמו צעד אחורה, לסטות אל המפנק והלא ממוקד, כולל גמר שאמנם מלא בדם וקרב - מרגיש נפוח ללא ספק.
חלק מהבעיה אולי זהאביגילהוא לא הסרט שהשיווק מבטיח, בצורה בלתי צפויה. זה על ערפד בלרינה? בְּהֶחלֵט. עם זאת, בסרט הגילוי הזה הוא טוויסט שלא נחשף במשך 30 הדקות הראשונות לערך - גם בתוך שעה אחת ו-49 דקות ההרצה שלו. בעוד שהמערכה הראשונה הממושכת מאפשרת ליוצרי הסרט לפתח את האווירה ולהציג את הדמויות האנושיות הכאוטיות שלהם, היא גם דורשת הרבה סבלנות מקהל שיודע מה תהיה העלילה. באופן מוזר, הסרט הזה נחתך בהנחה שאלו בתיאטרון לא ראו את הטריילר של הסרט או אפילו את הפוסטר שלו, אז הסרט נגרר כשאנחנו מחכים שהבני אדם המטופשים יצליחו להתעדכן. למעשה, בדומה לסרטי גודזילה אמריקאים,סרט המפלצות הזה מבלה יותר מדי זמן על הדרמות האנושיות שלו - במיוחד זו של הגיבורה שלו.
ג'ואי של באררה מרגיש כמו הד שלצעקה Vזה סם, שמתעב אלימות אבל חייב לאמץ אותה כדי לשרוד - עוד דמות אם פלדה שנרדפת על ידי עברה אך נחושה להגן על ילד מההווה המסוכן שלה. בְּעוֹדאביגילנותנת לבאררה יותר לשחק מאשר רדוף, ההופעה שלה עדיין שטוחה עד כאב. התסריט נותן לג'ואי סיפור רקע קלישאתי שנועד לזכות בקלות באהדת הקהל, אבל הפיכת דמות לטוב מבחינה מוסרית לא הופך אותה למשכנעת. ככל שיותר ויותר סצנות חוזרות לחייו של ג'ואי מחוץ לבית, ההתמקדות באביגיל, ערפדים וכֵּיףאבוד.
עם זאת, למרות העקיפות הסנטימנטליות, הבימוי המסורבל והצעדים המפנקים,אביגילהוא פיצוץ. זה בדיוק הסוג של גונזו, מדליק ומטופש להמונים שהייתם מקווים לשקול את הנחת היסוד המקודמת שלו. ובכל זאת, הלוואי שהוא יזוז מהר ובאכזרי כמו הרקדן הקטנטן המטריד שלו.
עדכון: 18 ביולי 2024, 13:09 בצהרייםסקירה זו פורסמה לראשונה ב-19 באפריל 2024, כאשר אביגיל נפתחה בבתי הקולנוע. סקירה זו עודכנה כך שתכלול את אפשרויות הסטרימינג העדכניות ביותר.
קריסטי פוצ'קו היא עורכת הסרטים ב-Mashable. מבוססת בעיר ניו יורק, היא מבקרת קולנוע וכתבת בידור מבוססת, שטיילה בעולם במשימה, סיקרה מגוון פסטיבלי קולנוע, אירחה יחד פודקאסטים ממוקדי סרטים, ראיינה מגוון רחב של אמנים ויוצרי קולנוע, וקיבלה אותה עבודה שפורסמה באתר RogerEbert.com, Vanity Fair ו-The Guardian. חבר באיגוד בחירת המבקרים וב-GALECA כמו גם מבקר מוביל בנושא עגבניות רקובות, המוקד העיקרי של קריסטי הוא סרטים. עם זאת, היא גם ידועה כמי שגולשת על טלוויזיה, פודקאסטים ומשחקי לוח. אתה יכול לעקוב אחריהלְצַפְצֵף.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
