הדבר היחיד שאנחנו יודעים על פרטיות ואבטחת מידע הוא שאין לנו אף אחד מהם. המילים הללו נכונות יותר מדי יום, ואם שופט פדרלי מקבל את דרכה, מצב הפרטיות בכל העולם עומד להחמיר הרבה יותר.

אפל היאכרגע היאבקותעם ה-FBI ומשרד המשפטים, מתנגדים לדרישה לבנות דלת אחורית לאייפון שלו, שתחשוף את כל המידע הכלול במכשיר. זוהי אחת השאלות המשפטיות החשובות ביותר שהועלו אי פעם במאבק הבלתי פוסק של החברה לאיזון בין ביטחון הציבור לחירות האישית.

כל החלטה שתגיע בסופו של דבר במקרה זה תשלח גלי הלם אל העתיד, ותהיה חיונית בעיצוב מדיניות והחלטות טכנולוגיות בנוגע לפרטיות דיגיטלית. אבל בניסיון להבין את הכוחות המשפיעים על החלטה זו, זה אינפורמטיבי לראות את המצב בהקשר היסטורי. בעוד האתגרים העומדים בפני כל תקופה הם ייחודיים, אנו יכולים ללמוד מהתגובות - ולפעמים תגובות יתר - למקרים בהם התעוררו בעיות דומות בעבר.

איך כל זה התחיל

ראשית קצת רקע חיוני על המקרה הנוכחי:

ב-2 בדצמבר 2015, סייד ריזוואן פארוק ואשתו, טשפין מאליק, הרגו 14 בני אדם ופצעו 22 אחרים, כולל שוטר, בסן ברנרדינו קליפורניה במסיבת חג של מחלקת בריאות הציבור של המחוז.ההתקפה שלהםהיה אחד ממתקפות הטרור הקטלניות ביותר מאז ה-11 בספטמבר. בני הזוג השמידו בכוונה את כל הכוננים הקשיחים והטלפונים שלהם לפני המתקפה, מלבד טלפון העבודה של פארוק, אותו השאיר במכונית של קרוב משפחה.

ב-16 בפברואר 2016, שופט פדרלי בקליפורניה הוציא צו בדרישה מאפל לסייע ל-FBI בגישה לנתונים בטלפון זה, אייפון 5C עם iOS 9. באופן ספציפי, ה-FBI רוצה שאפל תשבית הגנות מובנות שננעלות להעלות או למחוק את הטלפון כאשר קוד סיסמה שגוי הוזן יותר מדי פעמים. כשהפונקציונליות הזו מושבתת, ה-FBI יכול להזין כל קוד סיסמה אפשרי בטלפון עד שהוא ייפתח. שיטה זו נקראת כינוי "האקינג של כוח אכזרי".

ה-FBI רוצה שאפל תשבית הגנות מובנות שנועלות או מוחקות את הטלפון כאשר קוד סיסמה שגוי מוזן יותר מדי פעמים

זו לא הפעם הראשונההממשלה הגישה בקשה כזו. לפני שחרורו של iOS 8 בספטמבר 2014, אפל יכלה ועזרה לאכיפת החוק לאחזר נתונים ממכשירי אייפון, למרות שהיא התנגדה בהצלחה לניסיונות ממשלתיים שהיא פועלת כדי "לפרוץ" למוצרים שלה - עד עכשיו. הפעם הממשלה מתעקשת.

המקרה הנוכחי שונה מכיוון שהעובדות טובות ככל שהן יתקבלו. הפשע מחריד, מבוצע על ידי מחבל ממניעים דתיים, המבצעים היו חברים בקבוצת מיעוט, והטלפון עצמו לא היה בבעלות העבריין, אלא של מעסיקו. העובדות, החוק והערעור הרגשי כנראה לעולם לא יסתדרו כל כך טוב לתיק ממשלתי שוב.

אפל כבר סייעה רבות ל-FBI בחקירה הזו. אפל העמידה את המהנדסים שלה לרשות רשויות החוק וסיפקה מידע שיש לה על שרתי ה-iCloud שלה. רק הנתונים הפיזיים בטלפון עצמו, עם מידע של כשישה שבועות שלא מגובה ב-iCloud, הם הנושאים כאן. טלפון העבודה הזה, עם כמה שבועות של נתונים חסרים שלא מגובים ב-iCloud, לא צפוי להיות המכשיר הדיגיטלי החשוב ביותר הקשור לפשע, אבל הוא כן מהווה זירת קרב מצוינת עבור ה-FBI לדחוף לסיוע הכרוך בפריצת טלפונים באופן כללי .

אם אפל עזרה כל כך הרבה בחקירה בעבר, מדוע היא מתנגדת לבקשה הזו? בין שאר הסיבות, הכלי להשבית את מחיקת הדיסק אינו קיים. אפל תצטרך לבנות אותו כדי לעזור ל-FBI לגשת לנתונים בטלפון. בניית כלי כזה תעוף גם מולהצהרות פומביותאפל והמנכ"ל, טים קוק, עוסקים במידע ופרטיות משתמשים מאז השקת iOS 8 ב-2014.

לא מדובר רק בטלפון אחד

מההגשות שלו לבית המשפט, ה-FBI מאמין שבניית הכלי "הדלת האחורית" הזה יכולה להיעשות באופן פרטי, במעבדות של אפל עצמה, עם קוד ייחודי שיאפשר לו לעבוד רק בטלפון של פארוק, והתוכנה לא תשמש שוב. קשה להאמין בכך מכיוון שאנו יודעים שאפל קיבלה בקשות רבות מסוג זה מרשויות אכיפת החוק, כולל תיק תלוי ועומד בניו יורק כדי לסייע ל-FBI לגשת לטלפון של אדם שהואשם בהחזקת סמים - רחוק מאוד מרצח וטרור.

אפל מכרה יותר מ-200 מיליון מכשירי אייפון ב-2015 לבדה. היכולת לפתוח אפילו שבריר מהם תהיה שווה מיליוני דולרים לכל מספר של קונים. גם אם אפל יכולה להימנע מהבעיה הברורה של מישהו שמעורב במבצעגניבת הכלי, הסכנה של שימוש כביכול "לגיטימי" היא סוגיה גדולה יותר ללא ספק.

אפל מכרה יותר מ-200 מיליון מכשירי אייפון ב-2015 לבדה. היכולת לפתוח אפילו שבריר מהם תהיה שווה מיליונים

לאחר שאפל מילאה פעם אחת לצו מסוג זה, הם בהחלט ייאלצו לעשות זאת שוב ושוב. ברגע שהפעמון הזה מושמע, קשה להאמין שממשלות העולם, ועוד פחות מכך ממשלת ארה"ב תוכל לעמוד בפיתוי לצלצל בה שוב ושוב. האם צו זה תקף, כאשר הוא מנותח חוקתי על פי דיני הפרטיות הקשורים לתיקון הרביעי והתשיעי? אם די בצו בית המשפט הזה כדי לאלץ את אפל לפרוץ למוצר שלה, מה מונע מזה לקרות ברוסיה, סין או טורקיה? מה לגבי ממשלות אפילו פחות פופולריות כמו איראן, סוריה או צפון קוריאה? לאפל יהיה קשה לבחור ולבחור לאילו מדינות יש מספיק חופש וריבונות כדי שהיא תציית לצווי בית משפט תקפים עם מיליוני לקוחות ומיליארדי דולרים על כף המאזניים במדינות מסוימות.

מה שמקשה כל כך על אי הסכמה משמעותית עם צו בית המשפט הוא שלצד התומך במעקב יש טיעון כה חזק מבחינה משפטית ועובדתית. לאף-בי-איי יש צו תקף, הנתמך בעילה סבירה. פארוק אשם ללא ספק בפשעים נתעבים וייתכן שיש לו מידע בטלפון שלו שיכול להוביל חוקרים לאנשים אחרים שעזרו לו לבצע את הפשעים הללו. הנתונים עשויים אפילו לסייע במניעת פשעים עתידיים. אם בית המשפט ביקש לערוך חיפוש בבית, בדוא"ל או במכונית, זה די והותר. בדרך כלל, יש לאכוף זאת ללא עוררין. אבל האכיפה כאן מעלה שאלות רבות וחשובות ומרחיקות לכת.

מתקרבים לעבר המדרון החלקלק

סוגיית הפרטיות המרכזית היא זו: מה החוק צריך לדרוש? האם די בצו שיפוטי זה כדי לאלץ את אפל לספק גישה לטלפון מוצפן? אם נניח בצד את צפון קוריאה, רוסיה, או אפילו גרמניה של תחילת המאה ה-20, איננו צריכים להסתכל מחוץ לגבולותינו כדי לראות שאימות שלטוני ושיפוטי אינו תמיד מספיק בניתוח המוסרי הסופי. שימוש לרעה בכוח הוא תוצאה תכופה של איומים אמיתיים או נתפסים על ביטחון הפנים והלאומי.

הראיות ההיסטוריות ברורות: כאשר עומדים בפני איום הנחשב ל"נסיבות מיוחדות", הממשלה שלנו מנצלת כוח לרעה

רק בשנה שעברה, בית המשפט האירופי לצדק פסל את מסגרת האיחוד האירופי-ארה"ב Safe Harbor להעברת נתונים אישיים בגלל ניצול לרעה של פרטיות ומעקב. אנו יודעים שה-NSA היה וכנראה עדיין עוקב אחר תעבורת הדוא"ל, בין שאר צורות התקשורת, באמצעותותוכנית מעקב PRISM, שגוגל וחברות אינטרנט אחרות שיתפו איתן פעולה. אנו יודעים שארה"ב עינה וכלאה אנשים ללא משפט במפרץ גואנטנמו. בשנות ה-50 מקארתי, הובר וה-FBI כלאו מאות ויותר מעשרת אלפים אחרים פוטרו מעבודתם לאחר שחשפו קשרים קומוניסטיים פוטנציאליים. החודש, לפני 74 שנים ב-1942, חתם פרנקלין דלאנו רוזוולט על הוראת ביצוע 9066 שהובילה לכליאתם של מאות אלפי יפנים במחנות ריכוז, כולל אזרחים אמריקאים ונשותיהם של אנשי שירות אמריקאים.

העדויות ההיסטוריות ברורות: כאשר עומדים בפני איום הנחשב ל"נסיבות מיוחדות", הממשלה שלנו מנצלת את הכוח לרעה, והפרטיות והחירות הן הדברים הראשונים שצריך ללכת. ראינו פעם אחר פעם שאחרי נקודה מסוימת, אולי לא ניתן לסמוך על הממשלה בכוח בלתי מפוקח. היא לא מצליחה לספק מגבלות חוקתיות ראויות, וכישלונות אלה ניכרים רק שנים מאוחר יותר. ראינו שהממשלה מתאמצת להצדיק התעללות או לשמור את ההתעללות בסוד. כאשר יתגלו התעללויות סודיות, הם יכחישו את ההתעללות הללו עד שזרם העובדות יהפוך את ההכחשה לבלתי אפשרית.

מדוע ההימור כה גבוה הפעם

מעבר לתקיפה שלטונית, עלינו לשקול גם שהסמארטפון הוא אובייקט מיוחד, אם לא ייחודי בהיסטוריה שלנו. לא ה"אנשים, הבתים, הניירות והחפצים" הפשטניים הם שהיו אמורים להיות מוגנים מפני חיפוש ותפיסה בלתי סבירים שנחשבו בתיקון הרביעי.

מכשיר בודד, השוקל רק כמה אונקיות, נושא אלפי תמונות המצורפות למידע על מיקום, מידע על שיחות קוליות ווידאו, הודעות טקסט, דואר אלקטרוני, מוזיקה, אינספור אפשרויות של יישומי תוכנה, נתוני מיקום גיאוגרפי וחיבור קבוע לרשת. .. ממש לכל מידע אנושי. מכשיר "קסום" כזה היה בלתי נתפס בעיני האבות המייסדים. בהתחשב במאזן הנזק המעניק גישה בלתי מוגבלת לכך, אולי כדאי לשקול הגנה גם מעבר לתיקון הרביעי.

מעבר למורכבות של הרהור נכון על הנס הטכנולוגי של הסמארטפון, ישנם שני מרכיבים קשים באמת לבעיה זו. ראשית, אנשים הולכים למות. זה לא שיקול פילוסופי סרק, אירוע שיווקי או בעיה פוליטית. אם אפל תצליח להתנגד למנדט הפריצה, הטלפון יהפוך למקום בטוח אפילו יותר מבעבר לתכנון פשעים, כולל התקפות טרור. עושי רשע ברחבי העולם ישתמשו בביטחון במכשיר החזק הזה כדי להקל על ביצוע התוכניות המרושעות שלהם.

אנשים הגיוניים יכולים לצדד בממשלה או באפל. עם זאת, איננו יכולים להתעלם מהבעיה, להכחיש את חשיבותה או להעמיד פנים שיש דרך ביניים

שנית, אם אפל תסייע בפריצה לטלפון, זו לא תהיה הפעם האחרונה שהם יתבקשו לעשות זאת. איזו ממשלה, אי שם בעולם, תנצל לרעה את הכוח הזה - והממשלה שלנו אינה מעל הפיתוי.

בהתחשב בנתונים שסמארטפון מחזיק, זה יוביל לרמת מעקב עולמית מעבר לכל מה שידוע בהיסטוריה האנושית. סופר המדע הבדיוני המכונן פיליפ ק. דיק תיאר איך תיראה חברה כזו ברומן שלותזרום לי הדמעות, אמר השוטר: "תהיה פיקוח אלקטרוני בכל מקום שתלך. לעולם לא תהיה לבד חוץ מהמחשבות שלך במוחכם שלך ואולי אפילו לא שם."

אנשים הגיוניים יכולים לצדד בממשלה או באפל בנושא הזה, ויש סיבות טובות לנקוט בכל אחת מהעמדות. עם זאת, איננו יכולים להתעלם מהבעיה, להכחיש את חשיבותה או להעמיד פנים שיש דרך ביניים. בסופו של יום, הממשלה או שתכריח את אפל - ובהרחבה כל יצרני טלפונים אחרים - לעזור לפרוץ לסמארטפון, או שלא.

באופן אישי, אני מקווה שהממשלה לא תצליח בניסיון שלה לאלץ את אפל לסייע בפריצה לאייפון אפילו עם ההשלכות השליליות הנובעות מהחלטה זו. אם למדנו משהו מסנודן, אסאנג' וגואנטנמו, החפים מפשע וגם האשמים יהיו נתונים להשלכות של ההחלטה הזו - וחלקם לא יחיו את זה.

PRISM, מקארתיזם ומחנות המעצר היפנים היו תוצאות של גישה ממשלתית בלתי מוגבלת לטכנולוגיה הרבה פחות מתוחכמת. הכוח והפוטנציאל להתעללות הם באמת, ללא היפרבולות, בלתי ניתנים לחישוב. אין מה להסתיר הוא מותרות שמעט מאוד אנשים, אפילו אנשים טובים, יכולים להרשות לעצמם, ואין היכן להסתתר זו ההגדרה של מדינת משטרה.

ממצא לטובת אפל בהחלט לא יהיה נוח עבור רשויות אכיפת החוק. אבל כמו שג'פרסון אמר פעם, "אני מעדיף להיחשף לחוסר הנוחות הכרוך בחופש רב מדי, מאשר אלה שמשתתפים במידה קטנה מדי ממנה."

ס. גרגורי בויד הוא עורך דין ויו"ר קבוצת פרטיות ואבטחת נתונים בפרנקפורט קורניט. הוא ייעץ ל-Mashable בענייני פרטיות, טכנולוגיה וקניין רוחני במשך שנים רבות.

יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.