עורכי דין בארה"ב הםטועןאותה חברת אוזניות ורמקוליםבוס, אוספת בסתר מידע על מה שהמשתמשים מאזינים לו כשהם משתמשים באוזניות האלחוטיות של Bluetooth.

אדלסון, עורכי הדין הפועלים בשמו של הלקוח קייל זאק מאילינוי, טוענים שמידע על מה שזק מאזין לו דרך אוזניות Bose שלו נאסף ללא ידיעתו או הסכמתו המפורשת בכל פעם שהשתמש באפליקציה סלולרית נלווית של Bose בשםBose Connect.

האפליקציה מאפשרת ללקוחות אינטראקציה עם האוזניות, עדכון תוכנה וגם ניהול איזה מכשיר מחובר בכל עת עם האוזניות. אם האוזניות משמשות להאזנה למשהו, פרטים על מה שמושמע יופיעו באפליקציית Connect.

מידע זה נאסף לאחר מכן על ידי Bose ונשלח לצדדים שלישיים, כולל חברות כמומִגזָר, המאפשרים איסוף נתונים מאפליקציות אינטרנט ומובייל ומאפשרים אותם להמשך ניתוח.

עורכי הדין טוענים כי מעשיו של Bose מסתכמים בהאזנת סתר בלתי חוקית וכי המידע שנאסף עלול לחשוף מידע אישי רב על לקוחות. לכאורה, קייל זאק לא היה קונה אוזניות של Bose אם היה יודע שהמידע הזה ייאסף והוא טוען עוד שהוא מעולם לא נתן את הסכמתו לאיסוף מידע זה.

לבוז ישהוכחשהטענות והצביעו על מדיניות הפרטיות באפליקציית Connect המפורשת לגבי העובדה שהיא אוספת נתונים לא מזוהים לשימוש של Bose בלבד ואינה מוכרת נתונים מזוהים לכל מטרה לרבות "פרסום התנהגותי". Bose גם מציינת שמה שלקוח מאזין לו באוזניות גלוי ל-Bose רק אם הלקוח משתמש באפליקציית Connect והיא פתוחה ופועלת.

בהתחשב בפונקציונליות המוגבלת של האפליקציה, באמת לא ברור מדוע מישהו ישתמש באפליקציית Connect למטרה זו באופן רציף.

רוב התוכנות משתמשות במעקב

רוב האפליקציות המותקנות בטלפון יאספו נתונים על השימוש בו וישלחו אותם בחזרה, ללא זיהוי, לניתוח. ניתן בהחלט לצבור נתונים אלה מבלי לתת כל פרט על משתמש בודד. לכן, לא ניתן למשל לומר אם אנשים שמשתמשים באפליקציה כל יום נוטים יותר להשתמש בתכונות מסוימות. כמובן, חברות מסוימות אכן אוספות את רמת הפירוט הזו.

אז למה משמשים נתוני המעקב האלה?

מפתחים משתמשים במידע זה כדי לעקוב אחר מגוון דברים, כולל סטטיסטיקות לגבי השימוש באפליקציה. חברות בדרך כלל עוקבות אחר כמה משתמשים פעילים יומיים וחודשיים יש להן וכמה משתמשים מפסיקים להשתמש באפליקציה לאחר פתיחתה בפעם הראשונה.

מפתחים מעוניינים גם לברר אם האפליקציה נתקלת בבעיות, כמו קריסות למשל. הם גם מתעניינים באילו תכונות של האפליקציה משתמשים הלקוחות, באיזה רצף הם השתמשו בהם ולכמה זמן.

מגוון חברות, כולל אפל וגוגל, מספקות אמצעים לאיסוף נתונים סטטיסטיים אנונימיים ממשתמשים. הנתונים נשלחים חזרה לשרת ועושים זמינים לניתוח. סוג מעקב זה שונה מאוד מהמעקב שנעשה למטרות פרסום. במקרה זה, נאסף מידע שניתן לזהות ומשמש להתאמה אישית של מודעות שיוצגו ישירות דרך האפליקציה או דרך שירותים אחרים.

הצהרות פרטיות נסתרות אינן מספיקות

הצהרות פרטיות עבור אפליקציות, אתרים ותוכנות אחרות צריכות להבהיר, ולפני שהמשתמש מתחיל להשתמש באפליקציה, איזה מידע התוכנה אוספת, עם מי היא תשותף ולאילו מטרות. עם זאת, רוב התוכנות לא עושות זאת. חברות פשוט מדלגות על הצגת הצהרת הפרטיות למשתמש ומתייחסות לעובדה שניתן לגשת להצהרה איפשהו באתר או באפליקציה, במועד מאוחר יותר.

בעיה נוספת במספר רב של מדיניות פרטיות, היא שהם כתובים בשפה משפטית ואינם מבהירים איזה מידע נאסף ולאיזו מטרה.

לא רק החברות מתייחסות לפרטיות כמחשבה שלאחר מכן. לקוחות גם נאבקים בהבנת היסודות של זכויותיהם לפרטיות ומה בעצם עושה הצהרת פרטיות. בשנת 2014, Pew Researchנמצאש-52% מהאמריקאים שנשאלו האמינו בטעות שעצם קיום מדיניות פרטיות בכלל פירושה שחברות שומרים על סודיות כל המידע שהם אספו על משתמשים.

באַחֵרבסקר, רק 20% מהמשתמשים שקראו חלק כלשהו במדיניות הפרטיות הרגישו שהם הבינו לגמרי את מה שהם קראו.

באופן אירוני, האתר של משרד עורכי הדין אדלסון אינו כולל קישור ברור למדיניות הפרטיות שלו. הצהרת הפרטיות שלה קבורה ב"כתב ויתור” שאומר בצורה מועילה: “אנא קרא בעיון את תנאי השירותים וההודעות המשפטיות הבאים ("הסכם זה") לפני השימוש באתר EDELSON.COM. קצת קשה לעשות אם אתה צריך לבקר באתר כדי להגיע אליו.

יש להתייחס לפרטיות כמניע בסיסי של עיצוב בתוכנה. מצב זה משתנה, במיוחד כאשר חברות התמקדו בהגנה על פרטיות הלקוחות, לא מפני החברות עצמן, אלא מפני רשויות אכיפת החוק, השירותים החשאיים והממשלה בכלל.

אולי גם, האיום בתביעה משפטית מצד חברות כמו אדלסון, יוכיח תמריץ נוסף לעשות את הדבר הנכון.