הראיון הזה מגיע מהשותפים שלנו ב יזם פרויקט, כחלק מסדרת הבלוג #WednesdayWisdom שלהם בהשתתפות מנהיגי תעשייה ואנשי חזון מפריעים שפועלים לבניית עתיד היזמות.

קרול ראטריי היא מייסדת שותפה שלZoomDojo, חברת הון סיכון בשלב מוקדם המוקדש להשקעה ביזמים שאפתניים כדי להגדיר ולשלוט בדור חדש של מסחר. ישבנו עם קרול ראטריי כדי לדון בעתיד היזמות ובצורך בעוד נשים יזמיות.

מה הוביל אותך להקים את Zoomdojo?

לבן זוגי, ריטו באנגה ואני בנפרד, הייתה מעורבות פילנתרופית ארוכה בחינוך. מדי פעם היינו משווים הערות על מה שאנחנו עושים, חושבים או מודאגים, שנבעו מעבודתנו בתחום זה. אחד הנושאים שבהם דיברנו לעתים קרובות היה הקושי שסטודנטים התמודדו במציאת עבודה.

לאחר 2008 שיעור האבטלה של הצעירים זינק ולמרות שככל שהכלכלה החלה להתאושש ושיעור התעסוקה הכללי השתפר, תעסוקת הנוער המשיכה להישאר עומדת מאוד. מציאת עבודה נותרה תהליך קשה ומייאש עבור צעירים רבים. הנתונים הסטטיסטיים היו עגומים, וזה הודגש על ידי מה ששמענו ישירות מסטודנטים ששיתפו אותנו באתגרים והתסכולים שלהם בחיפוש העבודה.

האזעקה והדאגה שלנו גדלו ככל שהמודעות שלנו גדלה. המידע על העבודה היה מקוטע מאוד ואיזה מידע היה זמין הצטמצם בהיקפו או התמקד בעיקר במחפשי עבודה מנוסים ולא ברמת הכניסה. ריטו ואני החלטנו שאנחנו צריכים לעשות משהו כדי למצוא דרך לטפל בבעיות האלה. התחלנו בניהול תקופת האזנה ומחקר נרחבת שכללה סטודנטים, בוגרים טריים, הורים, סגל, מנהלי אוניברסיטאות, נאמנים וארגונים אחרים שהתמקדו בתעסוקת נוער , ובדיקה.

המסקנה שלנו מתהליך ההקשבה והמחקר הייתה שסטודנטים זקוקים לכלים פשוטים, רלוונטיים ומותאמים יותר לחיפוש עבודה ומוכנות לקריירה. הרגשנו מאוד כי על ידי שילוב החוויות המקצועיות, האישיות והפילנתרופיות שלנו נוכל ליצור פלטפורמה לסטודנטים לגשת למידע טוב על עבודה וליצור דרכים חדשות לחשוב על מסלולי קריירה שישפרו את הצלחתם בשוק העבודה של המאה ה-21.

זה הפך ל-Zoomdojo, יוזמה הכוללת פלטפורמת חיפוש עבודה גלובלית בקוד פתוח המספקת התמחות ורשימות משרות ומשאבים קשורים בנושא מוכנות לקריירה ושירותי ייעוץ לסטודנטים ולבוגרים טריים.

אילו נושאים עומדים בראשם בקרב בני עשרים ומשהו כשהם מתחילים בקריירה שלהם?

בהתבסס על שיחות ואינטראקציות עם בני עשרים ומשהו (מכאן אני אתייחס לקבוצה זו כאל דור המילניום) ואלה שמלמדים או מנהלים את בני המילניום בכוח העבודה, נושאים מובילים בראשם של בני המילניום סובבים סביב איזון בין עבודה לחיים, ביטחון ותפקיד הַגשָׁמָה.

אחת השאלות שאנו נשאלים לעתים קרובות בסדנאות שלנו היא "איך הצלחנו לעשות את כל מה שעשינו?" השאלה הזו מכסה הרבה שטחים, אבל היא בעצם עוסקת באיזון בין עבודה לחיים. כשאתה מפרק את זה זה אומר איך להישאר מחוברים (לחברים, למשפחה וכו'), לרדוף ולפתח תחומי עניין חיצוניים, להישאר בכושר ובריא, להיות פילנתרופיים תוך כדי בניית חיי משפחה מאושרים וחזקים. שילוב יעדי איכות חיים אלה עם איך להשיג, לשמור ולטפח אותם, תוך השגת הצלחה בקריירה מתאר את נושא האיזון בין עבודה/חיים. אני מאמין שהביטחון נמצא בראשם של בני דור המילניום.

כקבוצה שהגיעה לבגרה במהלך המיתון הגדול וכעדה למתחים ולמהומה עולמית מתמשכת, העולם נראה כמו מקום מאוד לא ודאי שמעבר לשליטתו. אתה יכול לעבוד ממש קשה במשך זמן רב ואז לגלות שכל מה שעבדת עבורו נעלם. בעולם שבו דברים בלתי צפויים קורים ללא הרף, נראה שבני המילניום יותר מאלו מהדור שלי בגילם מודעים וצריכים להבטיח טוב יותר את התוצאה העתידית שלהם. יש תחושה שכל צעד דורש מחשבה וניתוח סיכונים.

זה לא מתאר את כל בני המילניום, אבל יש מאמרים ומחקרים שתומכים בשינוי באופן שבו העולם נתפס על ידי בני המילניום בהשוואה לאופן שבו ראו אותו הוריהם או הבייבי בום שלהם. העתיד מרגיש פחות בטוח, מעורער יותר ודורש תכנון מחושב יותר.

לגבי הגשמה, הייתי מגדיר הגשמה כמציאת וחיי עבודה משמעותיים, תכליתיים ומספקים. באמצעות סקירת דוחות וסקרים, כולל אחד שערכנו, ודיונים עם מנהלים, למדנו שסטודנטים ואנשי מקצוע צעירים רוצים יותר מעבודתם (בהשוואה לדורות קודמים). יש ציפייה למשובים נוספים ותכופים מהמפקחים. יש ציפייה ליצור קשרים משמעותיים עם מנהלים ולמנהלים להיות יותר ממפקחים, אבל להיות גם מנטורים. ישנה ציפייה להיות מסוגל למדוד בצורה ברורה יותר את צמיחת הקריירה באופן שוטף ולהיות מסוגל לעקוב באופן קבוע אחר התקדמות וצמיחה בקריירה.

התקווה היא לעבודה משמעותית ומרתקת שמציעה חוויות למידה טובות. אם הציפיות לא מתממשות, יש סיכוי גבוה יותר מהדורות הקודמים לעבור לעבודה אחרת תוך זמן קצר. מאמרים אחרונים תומכים בכך. בדו"ח גאלופ (21 במאי 2016) דור המילניום: דור המילניום, הוא קובע כי 21% מבני המילניום החליפו עבודה בשנה האחרונה שבה נערך הסקר. דוחות אחרים מציינים את הקביעות הממוצעת בעבודה אחת במשך המילניום. להיות שנתיים, בהשוואה לבני הבייבי בום ולדור שלפני הבום שעמדו על ממוצעים של 7 ו-9 שנים בהתאמה.

זה אולי נראה בסתירה לצורך בביטחון, אבל ביטחון אינו עניין של פגיעה בעומס האם. במקום זאת, מדובר באיזון בין חיפוש אחר ביטחון פיננסי או "עמדה בטוחה" בחברה טובה לבין ביטחון שהושג על ידי פיתוח הון אישי אפילו תוך סיכון של הקרבת עושר פוטנציאלי עתידי.

הבנת מה גורם לבני דור המילניום לתקתק, וכיצד להתייחס ביעילות לחששות ולציפיות שלהם ולהגיב אליהם היא נושא מרכזי של דיון, מחקר וסקירה בימים אלה, שכן היא משפיעה על אופן התנהלות וניהול העסקים.

אילו יתרונות קיימים לנשים צעירות עם שאיפות סטארט-אפ?

חלה עלייה ברורה בתשומת הלב וההתמקדות בשיפור והקלה על הכלה רבה יותר באקוסיסטם הסטארט-אפים עבור נשים וקבוצות אחרות מיוצגות בתת-ייצוג, ואלה חדשות נהדרות. בעוד אנו רחוקים מלהגיע לנקודת המפנה להשגת שוויון מגדרי, מספר הסטארט-אפים בראשות נשים עלה במהירות בשנים האחרונות. הסטטיסטיקה מעודדת.

יש גם יותר נשים בתפקידי מנהיגות עסקית יחד עם יותר תשומת לב תקשורתית ליזמות. הזרקת זרקור ציבורי לנשים מייסדות ויוצרות יכולה בהחלט לעורר השראה ולהניע. זוהי מגמה עולמית וזו שחווינו ממקור ראשון.

כשזוגתי ואני היינו בסין לפני כמה שנים, הוזמנו לדבר באחת האוניברסיטאות הסיניות. קבוצות הסטודנטים שאירחו את אחת הסדנאות היו מועדון הפיננסים של האוניברסיטה ומועדון ה-Lean In של האוניברסיטה. לקח לנו דקה לעכל את שמו של המועדון האחרון. מי היה מאמין שבסין נפגוש חברים במועדון Lean In! שמחנו להיות עם כל הנשים הצעירות האלה שהיו כל כך מעוניינות ללמוד על סטארט-אפים ועלינו כמייסדות. הם עקבו אחרי מדיה חברתית, קראו ספרים והתרגשו להיות חלק מהקהילה הגדולה יותר של נשים יזמיות ומנהיגות. תשומת לב ומודעות ציבורית הם גורמים המניעים ומעוררים, במקרה זה, נשים צעירות לשאוף להיות כמו אלה שהן עוקבות אחריהם וקוראות עליהן.

מעבר לתשומת הלב התקשורתית, ניתן למצוא שינויים ושיפורים מהותיים בתחומים רבים אחרים. ארגונים נוספים עושים את הדחיפה לתמוך, לחנך ולקדם בנות במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). זה המפתח להגדלת מספר הנשים יודעות טכנולוגיה. התמיכה הפיננסית מקרנות הון סיכון מבוססות ובאמצעות קבוצות השקעה שהוקמו לאחרונה לנשים ממייסדות גדלה באופן משמעותי. תוכניות התומכות ומעצימות נשים יזמיות צמחו. דוגמה נפלאה לתוכניות כאלה היא Project Entrepreneur, המספקת מיומנויות, כלים והדרכה מוחשיים ונחוצים כדי לחנך ולהעניק השראה למייסדות ויצרניות. אנו מקווים שיותר יעקוב אחר הטרנדים והמגמות הללו.

המומנטום חזק ובניית היסודות ניכרת באמצעות חינוך, השראה ומאמצי תמיכה אחרים לספק לנשים צעירות הזדמנויות הרבה יותר גדולות ממה שהיו לפני עשר שנים. השינוי בקצב היה מעודד וזה זמן הרבה יותר טוב ליזמות שאפתניות.

עם אילו מחסומים הם מתמודדים?

למרות שהושגה התקדמות רבה בתמיכה בסטארט-אפים בראשות נשים, חסמים עדיין קיימים. אנחנו לא בנקודה להגיד, "כן, הצלחנו!" עדיין והנה הסיבה.

בעוד שבבתי ספר תיכוניים, בנות נמצאות בשווה לבנים בלימודי STEM, שינוי מתרחש ברמה הגבוהה יותר. לפי הפרויקט הלאומי לשיתוף פעולה לבנות, "בעוד שנשים מקבלות למעלה ממחצית מהתארים המוענקים במדעי הביולוגיה, הן מקבלות הרבה פחות במדעי המחשב (17.9%), בהנדסה (19.3%), במדעי הפיזיקה (39%) ובמתמטיקה. (43.1%). אנחנו צריכים לעשות יותר כדי לשפר את המספרים האלה. אנו זקוקים ליותר נשים שילמדו ויצליחו בתחומי STEM, שיהיו מאמצות STEM מוקדמות, מתאמות ומומחים. זה יעזור ליצור צינור של נשים עם מיומנויות המניעות חדשנות ויזמות.

נשים נוספות ב-STEM הן כמובן רק חלק מהתשובה. STEM הוא חשוב, אבל לא כולנו צריכים להיות מומחים ומומחים בתחום STEM. STEM הוא רק היבט חיוני אבל רק חלק ממה שמהווה חדשנות ויזמות. מניסיוני המקצועי, ברור שתורמים מרכזיים לקידום חדשנות הם היכולת ליישם חשיבה ביקורתית, להחזיק במיומנויות תקשורת חזקות, יחד עם היכולת לצעוד אחורה, לשקף ולהטמיע השקפות וזוויות רחבות יותר שהושגו בדרך כלל מחינוך אמנויות ליברלי מוצק. . כוחו של החינוך לאמנויות הליברליות בשילוב עם רמת נוחות או התאמת מושגי STEM, לדעתי, יוצרים נוסחה משכנעת ומהותית לבנות ולהעמיק את מאגר הנשים היזמיות. לכן אנחנו צריכים לעשות יותר עבודה כדי לקדם עוד יותר את המפגש בין נשים, STEM והאמנויות החופשיות.

כמו כן, עדיין חסרה מסה קריטית של נשים יזמיות להסתכל עליהן כמודל לחיקוי, מדריכות וספונסרות. כן, יותר בחדשות, אבל אין מספיק נשים בתפקידים ותפקידים שונים ברחבי האקוסיסטם של הסטארט-אפים. נשים צעירות זקוקות למייסדות, משקיעים ומנהלים ותיקים שיחפשו עצות ותמיכה. סטארט-אפים הם עבודה קשה, ואתה רוצה להיות מסוגל להישען על אחרים, בפרט, אלה שחולקים בסיס משותף וחוויות כדי לעזור לתמוך במאמצים שלך ושתוכל ללמוד מהם ולהסתכל עליהם כמקורות השראה.

גם צד המימון/קנייה מהווה חסם משמעותי. גיוס הון עדיין מאתגר עבור נשים מייסדות. קרנות הון סיכון (VC) מממנים מעט מדי סטארט-אפים בראשות נשים. דו"ח עדכני של CrunchBase, Women in Venture Report (TechCrunch 16 באפריל, 2016), מתאר כי "בין השנים 2010 ל-2015, 10% מדולרי ההיזמות בעולם, סך של 31.5 מיליארד דולר, מימנו סטארט-אפים שדיווחו על לפחות מייסדת אחת". רק 10 אחוז.

אחת הסיבות לכך שהחברות הון סיכון מממנות מעט סטארט-אפים בהובלת נשים יכולה להיות מיוחסת לעובדה שנשים נמצאות בתת-ייצוג בתפקידי קבלת החלטות בחברות הון סיכון. בדו"ח שפרסמו Deloitte ו-National Venture Association בשנת 2015, NVCA – Deloitte Human Capital Survey Report, הם מצאו כי מתוך המדגם של 2,500 עובדים ב-250 חברות, נשים ייצגו רק 11% ממאגר השותפויות. ופורצ'ן גילה שרק 6% היו מקבלי החלטות בחברות הון סיכון שהם חקרו. נשמע טפיחה, אבל אם יש לך "מועדון הון סיכון גבר" בעיקרו, סביר יותר שחברי המועדון יחליטו להשקיע בחברות המשקפות את פרופיל החברות. יהיה מעניין לראות אם נתוני ההשקעה בדולר יגדלו, ככל שיותר נשים יועברו לתפקידי קבלת החלטות בחברות הון סיכון. הייתי מקווה שכן, אבל נראה שאתגרי מימון אמיתיים יימשכו בטווח הקצר עבור נשים מייסדות.

מצד שני, אתה לא יכול להאשים את זה רק בהטיה מגדרית מושרשת הנובעת מסביבת מועדוני כל הבנים. כמשקיע, החלטות השקעה מתקבלות לאחר סקירת עסקאות רבות. מכיוון שיש מעט סטארט-אפים בראשות נשים שמחפשות מימון, יהיו פחות לסקור וסביר להשקיע בהם. אנחנו צריכים להגדיל את מספר הסטארט-אפים בראשות נשים, מה שמוביל אותי בחזרה לצורך למצוא דרכים להגדיל את הצינור באמצעות חינוך ואמצעים אחרים להאצת פיתוח יותר נשים יזמיות, ולהסיר את החסמים שיזמות צעירות עדיין עלולות להתמודד מולם.

ההצגה התקשורתית של בני המילניום אומרת שהם יוזמים ויזמים מטבעם, עם זאת, כמה מחקרים מראים שמספר בעלי העסקים מתחת לגיל 30 כיום נמוך ממה שהיה מאז שנות ה-80.

כיועץ לבוגרים טריים ולאנשי מקצוע צעירים, מה דעתך על מצב היזמות העתידי?

בסך הכל, מספר בעלי העסקים מתחת לגיל 30 אמור להיות נמוך מזה שהיה בשנות ה-70 וה-80. יש הרבה ספרות וראיות סטטיסטיות שזה המצב וראוי מאוד לסקירה. עם זאת, מהמקום בו אנו עומדים, אנחנו כל כך שקועים בקהילת הסטארט-אפים ובתרבות שקשה לסקר באופן אובייקטיבי מה קורה בסך הכל במערכת האקולוגית הזו.

מהמקום שלנו, ישנה פעילות ועניין רב ביזמות ובסטארטאפים המכוונים במיוחד לתמוך בקהל מתחת לגיל 30. ישנן תוכניות המוצעות באוניברסיטאות ברמת התואר הראשון והתואר השני, כולל מימון, מנטורים ומרחבי עבודה. מעבר למערכת האוניברסיטאית, התרבו טכנולוגיה ותשתיות אטרקטיביות וחסכוניות להקלה ולקידום יזמות.

מקורות מימון מ-VC מסורתי ועד אפשרויות מימון המונים חדשות סיפקו גישה והזדמנויות גדולות יותר ליזמים צעירים שואפים. יש מאמרים על "ילדות" שמציגים בני נוער, טווינים ואפילו ילדים צעירים יותר שמקימים עסקים.

לאחרונה, העבודה שלנו על קידום תעסוקה הובילה אותנו להסתעף כדי לייעץ ולבדוק סטארטאפים. אנו בודקים תוכניות עסקיות רבות ושופטים בתחרויות מגרש. ברור שאנחנו לא היחידים שמעורבים בפעילויות האלה, אבל זה מדגיש את הערוצים הרבים שיש למייסדים צעירים גישה לבקש סיוע ותמיכה.

אז מנקודת המבט שלנו, אנחנו מאמינים שהיום ישנה גישה גדולה יותר למשאבים מרכזיים שמקלים על פיתוח סטארטאפים. אמנם זה נוף שונה מאשר בשנות ה-70 וה-80, אבל כל עוד אנשים מוכנים לעבוד קשה בצורה מדהימה ומגוחכת, אני מאמין שמצב היזמות העתידי נראה במצב טוב.

מנקודת מבט של משקיע, אילו בעיות צריכים יזמים לחפש לפתור כעת?

זו שאלה מעניינת ללא תשובה פשוטה! נתחיל במה שאני מחפש בתור משקיע קודם כל ונעבור משם לאילו בעיות יש לפתור.

כמשקיע, אני רוצה להבין את הסיפור. כלומר, הסיפור מאחורי ועל המוצר, הצוות, השוק, ולאחר מכן השוו את כל זה לאפשרויות ההשקעה האחרות הקיימות כיום. אולי אני לא מסתכל ספציפית על הבעיות שצריך לפתור, אלא איך מייסד והצוות שלו מציגים את מה שהם תופסים כבעיה, את הגישה שלהם לטיפול בבעיה ומדוע זה עובד. זה הסיפור שלהם שאני צריך להבין ולהאמין בו מספיק כדי לרצות לעשות השקעה. הדבר המעניין כאן הוא שאולי אני אפילו לא מודע לכך שקיימת בעיה כזו, אבל לפי הסיפור שמוצג לי אני לומד ומשוכנע שיש בעיה ופתרון ששווה להשקיע בו.

הייתי אומר שיזמים, ככלל, צריכים לחשוב על מה שקורה סביבם וכיצד הם יכולים לשנות ולשפר מצב שמוביל לאחת או יותר מהתוצאות הללו: לשפר מוצר קיים, לשפר גישה, להפחית חוסר יעילות ועלויות, לחסוך זמן או לגשר על פער או להתאים וליישר אי התאמה. אתה יכול ליישם תוצאות אלה בתחומים רבים, כולל בריאות, אנרגיה, שימור, תחבורה, מזון, חינוך, מוצרי צריכה ושירותים, שווקים פיננסיים או מידע. בעיות קיימות בכל אחד מהתחומים הללו ובתחומים רבים אחרים. חלקם הם בעיות ובעיות גדולות שיש להן טווח והשלכות עולמיות כמו אבטחת מים ומזון, זיהום, הפחתת אסונות הקשורים לאקלים וריפוי מחלות ומניעת מגיפות. כאדם מודאג, בעיות גלובליות אלו ועוד רבות אחרות, אני מקווה שיהיו בראש סדר העדיפויות עבור רבים ברחבי העולם לפתור.

כשאני מסתכל קרוב יותר לתחומי העניין וההתנסויות האישיות והמקצועיות שלי, הייתי אומר שראוי להסתכל על בעיות כמו הבאות: בתחום הבריאות, פתרונות ביוטכנולוגיה לבעיות נפוצות שאוכלוסיה מזדקנת מתמודדת איתם; דרכים חדשות לא יקרות לחיסכון באנרגיה; גישור חדשני לא יקר על הפערים במתן הכשרת מיומנויות רלוונטיות; פתרונות הובלה והפצה טובים יותר עבור אנשים, כמו גם עבור סחורות ושירותים; או דרכים לעיבוד כמויות אדירות של מידע ונתונים בצורה חכמה מובנת, מהירה ונגישה. באמת הייתי מציע לחשוב קודם כל מקומי.

אני ממליץ לכל יזם שואף להתחיל בהסתכלות על הסביבה המקומית שלך ולשקול את הדברים הבאים: האם יש משהו שמטריד אותך מאוד מניסיון אישי או מקצועי? או, האם שמעת על בעיה שדוחקת אותך לתקן אותה? זו נקודת התחלה טובה. לאחר מכן הוגדר בעיות כדי לחקור ולקבוע אם יש לך גישה אפשרית לפתרון. רוב הסטארט-אפים המצליחים באמת התחילו מפתרון בעיה מקומית: כמה אנשים לא הצליחו למצוא נסיעות כדי להתנייד בסן פרנסיסקו, כמה יזמים לא הצליחו למצוא מקום עבודה במחיר סביר בעיר ניו יורק וקבוצה של נשים צעירות לא הצליחה להרשות לעצמם דרך למצוא דרכים נגישות ובמחיר סביר לבצע שדרוגים נדרשים לארון הבגדים שלהם בבוסטון!

בכל אחד מהמקרים, מה שהיה במקור בעיה מקומית ומצב אישי פגע בסופו של דבר ביישום אקורד אוניברסלי רחב יותר ופתרונות. הייתי אומר לכל יזם שאפתן, למד מה מפריע לך, לחבריך, למשפחה או לשכנים שלך. האם אתה יכול לעשות משהו שהם צריכים או לשפר את מצבם? האם יש דרך לשפר את החיים שלך או שלהם? תעשה את המחקר שלך. חפרו לעומק כדי לגלות את שורש הבעיה ולאחר מכן הבינו כיצד תוכלו לשנות או לשפר את המצב. גלה אם יש אחרים שזיהו את אותה בעיה שיש לך וכיצד תוכל להבדיל את הפתרון שלך משלהם. שוחח עם הרבה אנשים כדי לברר אם הפתרון שלך הוא מה שמתאים להם. אז תתחיל לעבוד הכי קשה שאתה יכול על הפתרון שלך.

תמיד תמצא משקיעים מוכנים ומוכנים לשמוע את הסיפור שלך, ללמוד על הצעת הבעיה שלך והפתרון שלך.