מדענים ראו את פלוטו ככוכב לכת כאשר התגלה, אך מאוחר יותר הוא הפך לכוכב הלכת הננסי הראשון. עם זאת, זה לא הכי קרוב לכדור הארץ. קרס הוא כוכב לכת ננסי והעצם הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים הגדולה, ויש לו הבחנה חדשה כיום:עולם האוקיינוס. הנתונים העדכניים ביותר ממשימת השחר של נאס"א מוכיחים שלכמעט כוכב לכת יש מאגר עצום של מים מלוחים שמסתתר מתחת לפני השטח שלו. זה עושה את זה אאֶפשָׁרִיבית לחיים במערכת השמש.

חללית ה-Dawn המונעת על ידי מנוע יונים של נאס"א ביקרה ב-Ceres ב-2018, והתקרבה למרחק של 35 ק"מ מהשטח. תמונות מהגישה של שחר עוררו עניין כשהן הראו כמה נקודות אור במכתש אוקטור באורך 57 מייל (92 קילומטרים). הקוטר של הפלנטואיד כולו הוא רק 590 מיילים (950 ק"מ), כך שמכתש זה בולט למדי.

חוקרים שעבדו במשימת שחר השתמשו בגיאומורפולוגיה ובנתונים טופוגרפיים כדי לקבוע את מקור הכתמים אחת ולתמיד. כעת אנו יודעים שהכתמים הבהירים הם תוצאה של התגבשות מלח על פני השטח, והמרבצים הללו צעירים - ממיליוני השנים האחרונות. התמלחת עתירת המלח תתנדף בעוד כמה מאות שנים, אבל המכתש עצמו הוא בן כ-22 מיליון שנה. מדענים יודעים שמרבצי המלח צעירים יותר מכיוון שסרס נפגע לעתים קרובות מאסטרואידים קטנים יותר שיחשיכו את המשטחים הרפלקטיביים לאורך זמן.

הצוות זיהה שני מקורות למרבצי מלח על Ceres. הראשון היה בריכה רפשית של מי מלח ממש מתחת לפני השטח. לצרס אין חימום גיאולוגי פנימי, אבל ההשפעה שיצרה את מכתש אוקטור עינקה את המים. השלולית הזו התקררה אחרי כמה מיליוני שנים, אבל הפגיעה יצרה גם שברים שנמשכים עמוק לתוך פני השטח. השברים חוצים מאגר גדול יותר ואורך חיים של תמלחת בהמשך. עם הזמן, זה אפשר ליותר מי מלח לחלחל עד לפני השטח, שם היא התאדה והותירה אחריה עוד מלח.

אז, קרס הוא עולם אוקיינוס, לפחות במידה מסוימת. כל מה שאנחנו יכולים לומר כרגע הוא שמאגר המים המלוחים שלו הוא אזורי, אבל הוא עשוי להיות רחב יותר. זה מעלה את השאלה האם החיים יכולים לשרוד על קרס. תכולת המלח הגבוהה אולי לא נעימה לרוב האורגניזמים, אבל יש מיקרואורגניזמים לבביים בכדור הארץ שלא אכפת להם מסביבות מלח גבוהות במיוחד. אולי יש משהו כזה שחי גם באוקיינוסים של קרס.