מרכזי המעצר של אוסטרליה מהחוף מוקפים בסודיות, ועכשיו סרט תיעודי מבקש לחשוף מה באמת קורה בפנים.

רודף מקלטבוחן את אחת התוצאות המדאיגות יותר של מדיניות ההגירה הנוקשה של אוסטרליה: האנשים הכלואים בין מולדתם לאוסטרליה. על עיתונאים נאסר בעיקר על ידי ממשלת אוסטרליה לבקר במרכזי המעצר מאז הקמתם, עםיַקִיר חריגים, מה שהפריע לכל דיווח מעמיק.

בימוי הקולנוענית האוסטרלית אווה אורנר,רודף מקלטכולל קטעים שצולמו בחשאי באי נאורו ומנוס, פפואה גינאה החדשה. זו הפעם הראשונה שהסרט המתעמת הזה מוצג לציבור.

הוא מספר את הסיפורים המזעזעים של האנשים שראו ממקור ראשון בתנאים בתוך בתי המעצר, כולל מבקשי מקלט, עובדי תמיכה וצוות אבטחה.

תסכול ארוך ממדיניות ההגירה של אוסטרליה

אורנר, שמתגורר בארה"ב מאז 2004, היה במצוקה מהגישה של ממשלת אוסטרליה למדיניות ההגירה בשנים האחרונות.

"אני צופה באימה, באמת, מאז שעזבתי", סיפר אורנרMashable אוסטרליה. "הייתי באוסטרליה בשנת 2001, כאשרמשבר טמפהקרה... כאשר קבוצה של האזארים האפגניים שנמלטו מהטליבאן ניסתה להגיע לאוסטרליה בסירה לא הוכנסה ונשלחה למרכז מעצר שהוקם בחופזה בנאורו".

תקרית זו הובילה למדיניות שנקראת "הפתרון הפסיפיק", שראתה מרכזי עיבוד ימי שנוצרו בנאורו, האי מאנוס ואי חג המולד כדי להתמודד עם זרם פליטים, במיוחד אלה המגיעים בסירה. זו הייתה מדיניות שהוקמה תחת ראש הממשלה לשעבר, ג'ון הווארד.

מלבד כמה שנים של הפוגה כאשר המרכזים הללו נסגרו - נאורו ב-2008 עד שנפתחה מחדש ב-2012 ומנוס ב-2004 עד שנפתחה מחדש ב-2013 - המצב בתוך מרכזי המעצר הימיים הללו השתנה מאוד.

במיוחד, טען אורנר, תחת ראש הממשלה לשעבר טוני אבוט. "אני חושבת שכשטוני אבוט נכנס לממשלה ב-2013, זה החמיר באופן דרמטי, עם דברים כמו הסירות שנגררות חזרה לאינדונזיה", אמרה.

אורנר מתכוון לזו של אבוטמבצע גבולות ריבוניים, מדיניות משנת 2013 שבה כל סירה שהובילה מבקשי מקלט למים אוסטרליה הוחזרה לאחור. המשמעות היא שכל פליט שיגיע בסירה יסרב להתיישב באוסטרליה, במקום שיועבר לשכנה.פפואה גינאה החדשהאוֹקמבודיה. הממשלה אמרה שמדיניותה הקשוחה, שעדיין פעילה כיום, נחוצה כדי להרתיע אנשים מלעלות לסירות עם מבריחי אנשים ולהציל חיים. פעילים, כמו אורנר, לא מסכימים.

הוריו של אורנר, דור ראשון לאוסטרליה, היו יהודים פולנים שהיגרו לאוסטרליה בשנות ה-50. שלושה מסבים וסבתו של אורנר מתו בשואה. למזלה שגדלה בדמוקרטיה בריאה, אורנר אמרה שהיחס הקשה של ממשלת אוסטרליה לפליטים הוא משהו שהיא לא הייתה מעלה על דעתה להיות עדה לחייה.

"לא חשבתי שכל כך הרבה אנשים יקבלו מידע מוטעה לגבי כל זה וכל כך שאננים לגבי זה. פשוט חשבתי שאני צריך לעשות משהו, והמשהו הזה הוארודף מקלט" היא אמרה.

המשימה הרגישה של יצירת Chasing Asylum

תשעים אחוז מChasing Asylum'sהתקציב מומן על ידי אנשים וקרנות, עםאת יתרת הכסף שגויס באמצעות מימון המונים. כ-1,000 אנשים תרמו לסרט, אמרה אורנר, מכיוון שהיא לא רצתה ללכת לאף סוכנויות מימון ממשלתיות כדי לעזור לתמוך בעבודתה.

"החלטתי מוקדם מאוד שאני לא רוצה ללכת לאף סוכנות ממשלתית, כי ברור שיהיה סכסוך", אמרה. "הממשלה פוגעת בסוכנויות מימון הסרטים [שלה] במשך זמן רב, אז חשבתי שלא יהיה טעם ללכת בדרך הזו".

אורנר, שצולמה במשך 18 חודשים, נסע ברחבי העולם כדי ללכוד את הסיפורים של אלה שהושפעו ממדיניות החוף של אוסטרליה. נושאי הראיונות נעו בין עובדי אבטחה ותומכים לשעבר במרכזי מעצר ועד להורים אבלים של הנספים בתוכם.

"האנשים שיכולים לדבר איתך, עומדים כעת בפני עונשי מאסר."

"אני עושה סרטים דוקומנטריים כבר 20 שנה, וזה ללא ספק הסרט הכי קשה שעשיתי אי פעם", אמר אורנר. "זה סרט על מקומות שאסור לך להיות בהם, או שאסור לך ללכת אליהם, אנשים שאסור לך לדבר איתם. האנשים שיכולים לדבר איתך, עומדים כעת בפני עונשי מאסר".

חוק כוח הגבול האוסטרלי,שנכנס לתוקף ב-1 ביולי 2015, מונע מ"עובדים אמונים" לחשוף או לבצע רישום של "מידע מוגן".

במילים פשוטות, החוק נועד להרתיע את חושפי השחיתויות, שמופיעים בהם בולטרודף מקלט.למיטב ידיעתה של אורנר, היא מאמינה שלא עשתה שום דבר לא חוקי ביצירת הסרט.

"הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור הזה. הם בדרך כלל כאלה, אם אתה צריך לבשר", אמר אורנר. רבים מהחושפים שדיברו בסרט הופנו לאורנר, שאמר כי כנות היא המפתח לזכייה באמונם.

"אני חושב שכולם היו מרוצים שהם השתתפו בזה, אבל זה היה מאוד רגשי לכולם. כולם נפגעו בצורה כלשהי מהזמן שעבדו במתקני הכליאה שלנו ורובם בכו במהלך הראיונות שלהם. הייתי מציע ש לרבים מהם יש הפרעת דחק פוסט טראומטית", אמרה.

קטעים סודיים מתוך האי מאנוס ומנאורו מופיעים בכבדותרודף מקלט. אורנר לא ידון כיצד הושגו הצילומים, שכן כיום אסור לצלם בתוך בתי המעצר הללו.

אורנר מאמין שאנשים צריכים להיות מודעים לאופן שבו מטופלים מבקשי מקלט בתוך בתי המעצר. "אנחנו לא יכולים לפעול כדמוקרטיה ולא להראות לאנשים שמצביעים לממשלות מה קורה", אמרה.

העובדים בתוך מרכזי המעצר של אוסטרליה

רבים מעובדי התומכים הצעירים שסייעו לעצורים במרכזים אלה מצאו את עמדותיהם באמצעות פרסומות בפייסבוק. הם התקבלו לעבודה למרות שלא היו להם כישורים, לדברי אורנר.

"הם לא היו מוסמכים כעובדים סוציאליים, לא היה להם ניסיון בעבודה עם פליטים, לא ניסיון בעבודה במעצר", טען אורנר.

"הם פרסמו מודעה על נסיעה לנאורו, ובאותו זמן זה נשמע ממש נחמד".

"הם היו חבורה של ילדים שראו מודעה בפייסבוק, חלקם ניהלו מקדונלד'ס או ארזו קופסאות במפעלים. אני חושב שזה אומר הרבה על מדיניות הממשלה".

ניקול ג'אדג' הייתה אחת מעובדות התמיכה הבודדות בנאורו שהתבטאו פנימהרודף מקלט.

השופטת הסבירה כיצד משרת עובדת התמיכה שהשיגה פורסמה בפייסבוק, שם היא נרשמה בקבוצה אוניברסיטאית של ארגון הצדקה, צבא ההצלה.

"הם פרסמו מודעה על נסיעה לנאורו ובאותו זמן זה נשמע ממש נחמד", אמרה בסרט. "הם גרמו לזה להישמע כמו חופשה של שבועיים, כאילו אתה יכול להביא את החברים שלך".

תוך יומיים-שלושה מההרשמה, שופט נחת בנאורו לצד קבוצת חברים. שם נאמר להם להתערבב עם העצורים, להסביר את הלוגיסטיקה והמיקום לעצורים ואף לעזור להם להתמודד עם התנאים המאתגרים בפנים, שבהם אנשים פגעו בעצמם או התאבדו.

בסיפור מצוקה במהלך הסרט, נאמר לשופט שעובדי התומכים יקבלו הנחיות כיצד להשתמש בסכין כדי לעזור לכרות כל עצירים שתלו את עצמם.

דובר צבא ההצלה אישר זאתMashable אוסטרליהשהיא השתמשה ברשתות החברתיות כדי למצוא עובדים פוטנציאליים ב"שלבים מוקדמים של גיוס". עם זאת, הארגון לא הבהיר אם שופט מצא את ההזדמנות באמצעות פייסבוק.

"הרישומים שלנו מציינים שגב' השופטת ציינה שהיא שמעה בתחילה על ההזדמנות לעבוד ב-Nauru RPC (מרכז עיבוד אזורי) באמצעות תוכנית של צבא ההצלה שהתנהלה באוניברסיטה שלה", אמר הדובר.

צבא ההצלה כבר לא עושה שום עבודת רווחה באי, שכן החוזה שלו הסתייםבפברואר 2014על ידי ממשלת אוסטרליה. בעקבות זאת, נטלו את התפקידים על ידי עובדים סוציאליים מטעם "הצלת הילדים",עד אוקטובר 2015לפני מסירתוטרנספילד(נקרא כעת Broadspectrum).

"עסקנו בזה בעבר"

אורנר הזמין את ראשי ממשלת אוסטרליה לשעבר מג'ון הווארד למלקולם טרנבול, כמו גם את שרי ההגירה לשעבר והנוכחיים לדבר עלרודף מקלט.כולם דחו.

כולם מלבד מלקולם פרייזר המנוח, שכראש ממשלה היה אחראי לקליטת פליטים וייטנאמים גדולה לאוסטרליהבסוף שנות ה-70. האנשים האלה לא הגיעו רק באמצעות תוכניות הומניטריות, אלא גם בסירות.

"רציתי להראות שעסקנו בזה בעבר, כשאנשי הסירות הווייטנאמים הגיעו לאוסטרליה ועזרנו להם".

"רציתי להראות שעסקנו בזה בעבר, כשאנשי הסירות הווייטנאמים הגיעו לאוסטרליה ועזרנו להם", אמר אורנר.

פרייזר האמין שאוסטרליה צריכה לעזור בגלל מעורבותה במלחמת וייטנאם, מה שגרם לאנשיה לברוח. זה לא שונה מהמעורבות הצבאית של אוסטרליה באפגניסטן, סוריה או עיראק, טען אורנר.

"עכשיו מגיעים משם פליטים. אנחנו מעורבים צבאית אבל לא נעזור להם, למעשה אנחנו עושים את ההיפך. אנחנו מענים אותם", אמרה.

אורנר הקדישה את הסרט לפרייזר, שנפטר בשנת 2015. היא הייתה אסירת תודה על מעורבותו, במיוחד מכיוון שהייתה לו השפעה כזו על חייהם של פליטים וייטנאמים.

"היתה התמונה היפה הזו בהלוויה של פרייזר, שבה הקהילה הווייטנאמית חלקה לו כבוד אחרון", אמרה. "הם החזיקו שלט שאומר 'מלקולם פרייזר, המושיע שלנו' וחשבתי, ילד, לרוב הפוליטיקאים לא תהיה קבוצה של אנשים כאלה שתחלוק להם כבוד בהלוויות שלהם".

האם Chasing Asylum ישנה דעות לגבי מעצר בים?

העולם חווה כיום את המספר הגבוה ביותר של עקורים, בהיקף של 59.5 מיליון בני אדם,על פי UNHCR. אורנר אמרה שהיא פשוט רוצה לראות יחס אנושי יותר למבקשי מקלט, על ידי סיום המעצר בים והגדלת קליטת הפליטים באוסטרליה.

"אחד הדברים הגדולים שאנשים זורקים לעברי בחזרה הוא 'מה אתה רוצה שנעשה, נכניס את כולם?' - ואף אחד לא תומך בזה, האנשים הליברליים ביותר באוסטרליה אומרים שאנחנו יכולים פשוט לעצור את המחנות, להפסיק לפגוע באנשים ואולי להגדיל את כמות הצריכה שלנו.

"[מעצר מחוץ לחוף] עולה לנו הון תועפות. אין תוכנית לעתיד, מלבד לזרוק על זה מיליארדי דולרים ולא להשיג כלום".

אורנר אמרה שהיא "ריאליסטית" לגבי כוחו של הסרט ויכולתו ליידע את הציבור, למרות המסתורין שעוטף את מרכזי המעצר באוסטרליה.

"אני חושב שמה שהוא עושה זה לפזר הרבה מידע שגוי. זה נושא מבלבל, מסובך ואני מקווה שהצגנו את העובדות בצורה ברורה ותמציתית, שאין עוררין על כך. אני רוצה שאנשים יראו את הסרט ויחשבו עליו. מה אנחנו עושים ואם זה נוח איתם", אמרה.

היא גם מקווהרודף מקלטנתפס על ידי מי בממשלת אוסטרליה שמחליטים על מדיניות ההגירה של המדינה: פוליטיקאים. "רק קומץ היה במנוס או נאורו. עכשיו הם לא צריכים ללכת, הם כנראה לעולם לא ילכו", אמרה.

"הם יכולים לצפות בסרט ולראות מה אנחנו עושים. כשהם יושבים עם הילדים שלהם בלילה, הם יכולים לחשוב אם זו המורשת שהם רוצים להשאיר ואם זו אוסטרליה שאנחנו רוצים להיות".

מופיע בשאלות ותשובות של ABCביום שני, ראש ממשלת אוסטרליה, מלקולם טרנבול, לא הראה סימנים לשינוי מדיניות מבקשי המקלט של הממשלה כשהשיב לשאלת מבקש מקלט באי מאנוס ממוצא איראני-כורדי, Behrouz Boochani.

בוחאני שאל את ראש הממשלה איזה פשע הוא ביצע ומדוע הוא עדיין במעצר לאחר שלוש שנים. טרנבול יעץ לו שלא להגיב על מקרים מסוימים ובמקום זאת דיבר בהרחבה על מדיניות מבקשי המקלט של אוסטרליה.

"היו לנו 50,000 כניסות לא חוקיות. היו לנו 1,200 הרוגים בים, מהם אנחנו יודעים. זה היה קטסטרופה. הצלחנו להחזיר את האבטחה על הגבול. למבריחי האנשים אין עסקים", אמר טרנבול.

ייתכן שהציוץ נמחק

"זו מדיניות קשוחה, אני מעניק לך את זה, זו מדיניות קשה", אמר טרנבול. "אבל בממשלה ובפוליטיקה, לעתים קרובות עומדות בפניך בחירות קשות והחלופה אינה תיאורטית".

פנו למשרד ההגירה והגנת הגבולות לקבלת תגובה בנוגע לסיפור הזה.

יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.