פתרון ההתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי אדם מחייב שיתוף פעולה בין המדינות האחראיות לרוב ההתחממות הגלובלית עד כה, כמו ארצות הברית, לבין המדינות הצומחות במהירות המייצגות את הפליטות של המחר, כמו הודו.

זה גם דורש לחתוך הן את הגזים שמחממים את כדור הארץ בטווח הארוך, כמו פחמן דו חמצני, והן את אלו הפועלים בטווח זמן של עשור או יותר, כמו מתאן והידרופלואורופחמנים, או HFCs.

ביום שלישי, הנשיא ברק אובמה וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי התקדמו בשני סוגי הפליטות של התחממות כוכבי הלכת.

ראה גם:

לשני המנהיגים יש קשר אישי קרוב ומחויבות משותפת לטפל בהתחממות הגלובלית, על פי מקורבים, והם הכריזו על שורה של צעדים שמקרבים את שתי המדינות, ואת העולם בכלל, למניעת ההשפעות הקשות ביותר של ההתחממות הגלובלית.

הודו וארה"ב הודיעו ביום שלישי כי הסכימו ל"גישה משותפת" ליישום הפסקה מואצת של HFCs, הידועים כ"גז חממה סופר" לחימום כדור הארץ בצורה כה משמעותית אפילו בכמויות קטנות. יש לו פוטנציאל התחממות כדור הארץ שגדול אלפי מונים מפחמן דו חמצני.

מכיוון ש-HFC משמשים כיום כתחליף לכלורופלואורופחמנים, או CFC, המדלדלים את האוזון, בקירור, במזגנים ובקצף, החתכים יתרחשו באמצעותפרוטוקול מונטריאול, שהיא אמנה של האו"ם שמתייחסת לפגיעה בשכבת האוזון הסטרטוספרית, ולא במסגרת מערכת האמנה הנפרדת של האו"ם שהוקמה לטיפול בהתחממות כדור הארץ באופן ספציפי.

חיתוך HFC הוא כבר זמן רב יעד של ממשל אובמה, כמו גם של קבוצות סביבתיות ומדעני אקלים, שכן הדבר עשוי להפחית את ההתחממות הגלובלית בטווח הקרוב בכחצי מעלה צלזיוס, או 0.9 מעלות צלזיוס, עד סוף המאה.

עם זאת, המאמצים לדחוף תיקון לפרוטוקול מונטריאול התנהלו באיטיות מפחידה.

נקודת הדביקה העיקרית הייתה העובדה שמדינות הציעו ארבעה תיקונים מתחרים לאמנה, והכבידו את התהליך בדיונים על כל הצעה אינדיבידואלית, לדברי בריאן דיזה, יועץ בכיר של הנשיא אובמה ואיש הנקודה שלו בנושא שינויי אקלים.

בהצהרה המשותפת ששני המנהיגים הוציאו, הנשיא אובמה וראש הממשלה מודי התחייבו למסגרת שבה שתי המדינות יתמכו בתיקון לפרוטוקול הכולל תוספת מימון ממדינות מפותחות כדי לסייע למדינות מתפתחות לסלק את HFCs, יחד עם "אגרסיביות לוח זמנים להפחתת שלב" בשימוש ב-HFC.

בעיקרו של דבר, זה אומר שארה"ב והודו עשו הסכם להסכים על תיקון כאשר הצדדים לפרוטוקול מונטריאול ייפגשו בקיגאלי, רואנדה, באוקטובר.

עם זאת, אפילו זה משמעותי, אמר דיזי בשיחת מסיבת עיתונאים ביום שלישי בבוקר.

כעת, אומר דיזה, "אתה רואה בהירות כיצד לפתור את בעיית תיקון HFC הכוללת של פרוטוקול מונטריאול שלא ראינו בעבר."

למעשה, רק לפני כמה שנים, הודו התנגדה לכל תיקון שיבטל את ה-HFC בהדרגה.

"למודי ואובמה מגיע קרדיט על כך שלא נרתעו מנושאים שנויים במחלוקת היסטורית, כמו ריסון הידרופלואורופחמנים מסוכנים", אמר אנדרו סטיר, נשיא ומנכ"ל מכון המשאבים העולמי (WRI), צוות חשיבה סביבתי, בהצהרה.

"להגבלת פליטת HFC יש פוטנציאל גדול יותר להגבלת התחממות בטווח הקצר מאשר לכל גישה אחרת, פוטנציאלית למנוע עד מעלה אחת של עליית טמפרטורה גלובלית עד סוף המאה", אמר סטיר.

אשרור הסכם פריז

תוצאה נוספת שמשמעותית בחזית האקלים היא מחויבותם של שני המנהיגים להתקדם עם אימוץ הסכם פריז בנושא שינויי אקלים בהקדם האפשרי.

ממשל אובמה כבר התחייב לארה"ב להצטרף להסכם השנה, ובהצהרה המשותפת שפורסמה ביום שלישי, הודו הסכימה להתקדם גם לעבר מטרה זו.

ההֶסכֵּם, שנערך במשא ומתן בפריז בדצמבר 2015, הוא הראשון שהביא את כל המדינות לשולחן בשיתוף באחריות לצמצום מזהמי ההתחממות הגלובלית והגדלת טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת.

במקור חשבו שהוא ייכנס לתוקף ב-2020, אבל כל כך הרבה מדינות - 175 מדינות ליתר דיוק - חתמו עליו ב-22 באפריל, היום הראשון שהיה זמין לחתימה רשמית, שהבית הלבן מכוון אליו ייכנס לתוקף עד סוף שנה זו.

ההסכם ייכנס לתוקף ברגע שלפחות 55 מדינות המייצגות 55% מהפליטות העולמיות של גזי חממה יאשררו את האמנה, כך שהודו, שהיא הפולטת השלישית בגודלה בעולם של גזי חממה, על הסיפון תסייע בחציית הסף הזה.

לפי אמסד נתונים מקוון של WRI, אם הודו הייתה מצטרפת רשמית להסכם בשנת 2016, יחד עם המדינות האחרות שהכריזו על כוונתן לעשות זאת, ההסכם יהיה במרחק של פחות מ-1% מהפליטות העולמיות מהרף של 55%.

כניסה מוקדמת יותר לתוקף עשויה לסלול את הדרך לצמצום פליטות נוספים בשנים הקרובות.

מדענים אומרים שהמתנה עד שנת 2020, או אפילו מאוחר יותר, כדי להתחיל לצמצם את הפליטות תבזבז זמן יקר, בהתחשב בכך שלהתחממות כדור הארץ יש כבר השפעות גדולות ברחבי העולם, מ.גלי חוםאֶלים נמסויריעות קרח יבשתיות.

יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.