בהתחלה, הסמטה נראתה כמו רבים אחרים: קירות בלוקים, אספלט מוזנח וגדרות שרשרת המגובות על בונגלוס חד משפחתיים בצבע בז'.

אבל היה הבדל אחד גדול. בקצה הסמטה האלמונית הזו בין הרחובות ה-122 וה-120 בהות'ורן, קליפורניה, נמצאת מעלית תת-קרקעית שיכולה להעביר רכב שטח קטן מתחת לאדמה. אה, והמעלית בגודל מכונית? זה בבעלות אילון מאסק. הבחור שמנהל את טסלה ו-SpaceX. והחברה המשעממת.

ביום שלישי ערך מאסק אירוע שיגור הוכחה לקונספט עבור מנהרת הניסוי שלו באורך 1.4 מייל במטה SpaceX, שנמצא ממש מחוץ ללוס אנג'לס. מאסק אמר שהוא בחר את המיקום של המנהרה הראשונה שלו, שעלותה 10 מיליון דולר לעשות, כדי שיוכל לצפות בהתקדמות מהחלון ליד שולחנו.

זה היהשנתייםמאז מאסק רטן בטוויטר שהוא יביס את לוס אנג'לס עם מנהרות מלאות בכלי רכב חשמליים אוטונומיים הנעים במהירות (הם לא חייבים להיות טסלים). השנתיים האחרונות היו מלאות במחלוקות, הגזמות וחלקלקותעיבודים. אבל זו הייתה הפעם הראשונה שחברי הציבור זכו לרכובמנהרת הות'ורן.

מה שהחברה המשעממת הראתה ביום שלישי לא היה הגרסה האוטומטית, היעילה ביותר, של עורק תת קרקעי מביס גודש שמאסק הציע ושהחברה פועלת לקראתו. ראשית, חברת Boring ביטלה את הקונספט המקורי של "גלגיליות" חוצות מנהרה המסיעות מכוניות. במקום זאת, מכוניות אוטונומיות יוכלו לנסוע ישר על המנהרה - כל עוד הן מצוידות ב"גלגלי מעקב הניתנים לפריסה", המצאה של חברת Boring המתוארת כגלגלים אופקיים שיכולים להיצמד לכל מכונית. הגלגלים הללו יאפשרו כביכול לרכבים לנווט במנהרה הצרה. במהירות של 150 קמ"ש.

בנוסף לשינוי הזה, מנהרת הניסוי היא כמובן עדיין בעבודה, עליה הדגישו מאסק וצוות החברה המשעממת לאורך סיור העיתונאים. המעלית איטית, והבנייה מחוספסת וחשופה. הדלקת האור הירוק לאותת "לך" עדיין נראית כתהליך ידני. במיוחד, הנסיעה במנהרה בטסלה דגם X הייתה מהמורות ולא עלתה על מהירות מרבית של 40 קמ"ש.

אבל מנהרת הות'ורןהואמנהרה, שנעשתה עם המכונות, החומרים והבטון ששונו של חברת משעמם; על זה שמאסק מסר. חברת Boring טוענת שהמנהרה משמשת כהוכחה לקונספט למערכת התחבורה מבוססת המנהרות שמאסק רוצה להתקין ברחבי לוס אנג'לס - ושאר ארצות הברית. במהלך הקיץ, מאסק נשבע לבנות מנהרה באורך 17 מייל בשיקגו ממרכז העיר לנמל התעופה או'הייר. הוא קיבל את הגיבוי של ראש העיר רם עמנואל על זה, שעלותו מוערכת במיליארד דולר. הפרויקט נמצא כרגעבבדיקה סביבתית.

"זה יהיה בסופו של דבר חלק מרשת הרבה יותר גדולה בלוס אנג'לס הגדולה שמאפשרת לאנשים לטייל בכל רחבי העיר", אמר אילון מאסק בזמן שדיבר עם חברי העיתונות.

אם החלום הזה יתממש, לעומת זאת, לחברת המשעמם יש עוד דרך לעבור. אפילו אם שמים בצד את כל האתגרים הטכניים, מנהרת הניסוי הזו הצליחה לעלות על רבים מהתקנות והמחסומים האופייניים המעכבים פרויקטים תחבורתיים בגללפקידי עירייה נלהבים; מאסק אומר שקבלת כל האישורים הדרושים יהיה האתגר הגדול ביותר של המנהרות. אז בשלב זה, "הוכחת הרעיון" היא לא כל כך הוכחה אלא שהיא אוקיי, אולי. (החברה המשעממתכבר ניקסמנהרת ניסוי במערב לוס אנג'לס לאחר שהשכנים נלחמו. התושבים תבעו ומאסק הגיש את הפרויקט הזה לטובת הות'ורן בנכס שלו.)

אז שוב, המנהרה המהירה של מאסק היא הראשונה מסוגה, מיוצרת עם ציוד קנייני, שהכל מהונדס בבית - ויש לו מתנה לחתוך את הבידוק ולמשוך ערים מתעניינות שמוכנות לוותר על התקנות שלהן. אז אם לשפוט לפי זה של מאסקרקורד, ייתכן שההוכחה שביקש להפגין היום עוד תתממש.

"זו המקבילה למנהרה של ברודווי", אמר מאסק. "אם אתה יכול לחפור מנהרה בלוס אנג'לס, אתה יכול לחפור אותה בכל מקום."

למטה, למטה, למטה

לאחר שהציגו את תבניות המנהרות המותאמות אישית של חברת Boring ואת המכונה המשעממת שלה בשם Godot ("כי חיכינו לזה כל כך הרבה זמן", אמר מאסק), עובדי חברת Boring הובילו אותנו אל טסלה דגם X לבנה עם דלתות כנפי הבז שלה מתנופפות לרווחה לִפְתוֹחַ. חברת משעמם מתכוונת שלכל כלי הרכב במנהרה יהיו יכולות אוטונומיות, כך שתוכל לספק את ההתחלות והעצירות הפתאומיות שמנהרה יעילה במהירות גבוהה דורשת. אבל, לעת עתה, היה לנו נהג בשם ג'ו.

לאחר שישב בפקק ברחוב סמוך, ג'ו הסיע אותנו ל"תחנת או'לירי" המערבית. התחנה קרויה על שם חבר צוות של חברת Boring Company שמת. כשנסענו למעלה, אישה החזיקה את ידו של פעוט בזמן שהם חצו את הרחוב, מביטה בנו בהשתאות. ואז, פתאום, היה שער, והרבה כובעי חברה משעממים.

נסענו על מעגל, בקוטר מעט ארוך יותר מדגם X. היו לו דקים והוא נראה במעורפל כמו סוזן עצלן, אם כי הוא לא המשיך להסתובב. במקום זאת, הרצפה נפתחה משני הצדדים שלנו. וירדנו.

ירדנו לאט לאט 30 רגל, כפי שג'ו תיאר זאת, מוקפים בקורות מתכת חשופות. הופיעה מנהרה לבנה מוקפת באור אדום, ירוק וכחול. זה נראה במעורפל כמו א2001: אודיסיאת החללמסדרון, אבל... גדול יותר. בדיקה מדוקדקת יותר גילתה דפנות ומסלולי בטון, עם שוקת באמצע, לפעמים דק, לפעמים פתוחה. לפי חברת משעמם, קוטר הפנימי של המנהרות הוא 12 רגל.

ואז, האור הפך לירוק. בתנופה, האצנו. הנסיעה הייתה מהמורות ולא מהירה במיוחד. ג'ו נהג עם ידיו על הגלגלים, אבל הוכיח שהוא יכול להוריד את הידיים מהגלגלים ו"גלגלי העקיבה הניתנים לפריסה" ידריכו אותנו. לאחר כמה דקות, האורות התחלפו לכחול, ויצאנו אל הרמפה שבה נכנסנו לראשונה למכונית. לא הייתה מעלית בקצה השני. אין יציאה יעילה במהירות גבוהה.

הנסיעה שלי במנהרת המבחן הות'ורן של חברת Boring Company הייתה כמה דקות נסיעה של 40 קמ"ש מתחת לאדמה, ולא הרבה יותר.

אז מדוע אילון מאסק כינה זמן קצר לאחר מכן את הנסיעה הראשונה שלו במנהרה "התגלות"?

כי, הוא אמר, הוא חושב שזה משנה הכל.

מוות לתנועה

המציאות של מנהרת המבחן לא הייתה מה שדמיינתי. אבל זה בין השאר בגלל שהחזון של חברת משעמם לגבי מה שתהיה המנהרה הזו השתנה בעצמו.

בכנות נדרש אילון מאסק להסביר באופן אישי כיצד המנהרות יפעלו כדי להבין כיצד הן יכולות לעזור לפתור את התנועה.

"זה הרבה יותר כמו כביש תת קרקעי מאשר רכבת תחתית", אמר מאסק. "זה לא שאתה עובר סדרה שלמה של תחנות."

הרעיון הבסיסי הוא שיהיו "תחנות" קטנות ברחבי לוס אנג'לס - מאסק רואה בעיני רוחו פי 10 תחנות לולאה כתחנות רכבת תחתית. נהגים בודדים יגיעו לתחנות אלו, שיהיו מעליות או רמפות, היכן שהמקום מאפשר זאת. חברת משעמם (או מי שבבעלותו ומתפעלת את מערכת המנהרות) תספק גם כלי רכב שיתאימו להולכי רגל ורוכבי אופניים; מאסק חושב שהם צריכים לשרת בין ארבעה לשבעה אנשים בכל פעם.

כל כלי הרכב - בין אם הם פרטיים או בבעלות מפעיל המנהרות - יצטרכו להיות מצוידים בגלגלי מעקב הניתנים לפריסה. אלו הם גלגלים בעלי אוריינטציה אופקית המתאימים מתחת לרכב ומתנדנדים החוצה כדי לשבת בצד של שני הגלגלים הקדמיים. הם בעצם נוסעים על קירות המסילה, שומרים על המכוניות לאורך המנהרה. מאסק מעריך שכל מכונית יכולה להוסיף אותם תמורת 200 או 300 דולר.

"מה שאנו רואים כפריצת דרך עמוקה הוא היכולת להפוך מכונית רגילה למיקרו-פוד או רכבת יציבה באופן פסיבי", אמר מאסק על גלגלי המעקב. "זה דבר קטן אבל מאוד עמוק. בעבר הלכנו עם החלקה חשמלית. אבל זה הרבה יותר מורכב. זו ממש המכונית שלך, ואתה רק צריך את התכונה הנוספת הזו."

אז אחרי שהופכים כל מכונית לתרמיל, מכוניות יורדות לתוך המנהרה. לאחר מכן, הם יסעו במהירויות גבוהות, לעולם לא יעצרו לצורך החלפת נתיב או כל דבר אחר שמאט את התנועה. הם יאטו רק ברגע שהם יגיעו ל"דורבנות", או מה שחברת Boring בעצם מבטלת את הרמפות.

"העורקים הראשיים יעברו סופר מהר", אמר מאסק. "רק כשאתה רוצה לרדת ממערכת הלולאה אתה מאט."

מאסק רואה בעיני רוחו שאפשר פשוט לפתור עומס ביציאות עם... הרבה הרבה יציאות. יציאה בגודל של שתי חניות. ועוד מנהרות. כמויות "אינסופיות" של מנהרות, מוערמות אחת על גבי השנייה.

אז איפה המנהרות?

חוויית המבחן במנהרת הייתה מהמורות הן במובן המילולי והן במובן הפיגורטיבי. ומאסק, וצוות חברת Boring Company, מודים שעדיין יש להם דרך לעבור לפני שמנהרות יבואו להציל את כולנו - אם כי, באופן טיפוסי של מאסק, הוא אמר שהוא חושב שזה יעבור הרבה בתוך עשור. (הערה: הוא אמר בעבר שהוא לא חושב שהחברה המשעממת תצליח בכלל. אז קח את זה עם גרגר מלח.)

"אם הדברים ילכו כשורה, אנו מקווים שהרשת כולה תהיה פעילה עד 2028", אמר מאסק. "עשר שנים נשמעות כמו אינסוף."

מאסק חושב שהאתגרים הגדולים ביותר יגיעו בצורה של תקנות וביקורת ביכורים ממשלתית.

אבל גם האתגרים הטכנולוגיים שעל חברת Boring להתגבר לא יהיו הישג של מה בכך. המכשולים הרגילים למנהור, הסביר מאסק, הם עלות ומהירות. מאסק חושב שההתאמת החומרים מחדש של החברה שלו ותהליך המנהור בפועל יוכלו להאיץ את מהירות המנהור הרגילה פי 15; נכון לעכשיו, לוקח כשנה לבצע מנהרה של מייל, לפי מאסק. ואינטגרציה אנכית - כולל ייצור חומרים באתר, הפיכת לכלוך מושלך ללבנים ושימוש במנועים אלקטרוניים של טסלה, יכולים לעזור להוזיל עלויות.

מאסק גם ריכך חלקהביקורת שלושל יוזמות תחבורה אחרות. הוא אפילו הכיר בהיבריס של הפרויקט - נקודת ביקורת שהשכנים והתקשורת ספגו לייק.

"זה נשמע כאילו יש לנו את כל התשובות, וזו תרופת פלא מיידית שכולם יכולים לקפוץ עליה, והבעיה נפתרה", אמר מאסק. "אבל ברור שאנחנו בשלבים הראשונים כאן. זה אב טיפוס מוקדם ואנחנו מבינים דברים.

אבל, באותו זמן, מאסק מת על הרג תנועה. והוא טוען שהפתרון של חברת Boring הוא הטוב ביותר שיש.

"ב-16 השנים שבהן אני גר בלוס אנג'לס, התנועה השתנתה בין מחרידה למייסרת", אמר מאסק. "מה שחשוב זה שיש דרך, סוף סוף, להקלה על עומסי התנועה בערים. אם מה שאנחנו אומרים הוא נכון, ואנחנו חושבים שכן, אז סוף סוף יש פתרון לתנועה".

הנה תקווה, אילון. כאן אנו מקווים שביורוקרטיה, בירוקרטיה ודברים מטרידים כמו קלט בשכונה ומחקרי השפעה, לא יפריעו למסע לסיום התנועה. למען הנסיעה שלך ולמען שלי.