כל העיניים נשואות לפייסבוק על מאבק בדיבור שנאה קרדיט: B. TONGO/EPA/REX/Shutterstock
בעוד פייסבוק פועלת כדי להפוך לשקופה יותר לגבי האסטרטגיה שלה להילחם בדיבור שנאה, אחד ממנהיגי המדיניות הציבורית שלה פרסם ביום שלישי הסבר ארוך על התהליך. למרות כל הפרטים המאירים של הפוסט, זה הרגיש כאילו פייסבוק אומרת, "סליחה, חבר'ה, זה קשה."
ריצ'רד אלן, סמנכ"ל המדיניות הציבורית של פייסבוק באירופה, המזרח התיכון ואסיה, לקח את זההבלוג של פייסבוק לפרוש הכלכחלק מסדרת "השאלות הקשות" של הפלטפורמה.
יש כאן הרבה הקשר ורקע מספקים, במיוחד בעקבות ההסכמה האחרונה של הפלטפורמהלהילחם בקיצוניות ברשת לצד טוויטר ויוטיובכמו גם היוזמת אומץ אזרחי מקוונתהוא נחשף מוקדם יותר השנה.
ולמרות שפייסבוק עדיין מתמודדת עם פתרון נושא מורכב, זו דוגמה מבורכת לשקיפות עבור פלטפורמה שלא היה הרקורד הטוב ביותרמבחינת אופן הטיפול בתוכן פוגעני.
הגדרה - ויצירת הקשר - דברי שטנה
יש הרבה דיונים על הגבולות של דברי שטנה וכיצד המצע מחליט מה בדיוק מהווה דברי שטנה. אלן אפילו משווה את הנושא בגרמניה,בו נגענו בעבר, לזה באמריקה.
בגרמניה, למשל, החוקים אוסרים על הסתה לשנאה; אתה עלול למצוא את עצמך נושא לפשיטה משטרתית אם תפרסם תוכן כזה באינטרנט. בארה"ב, לעומת זאת, אפילו סוגי הדיבור השפלים ביותר מוגנים על פי חוקת ארה"ב.
זה הגיוני, במובן מסוים, לבדוק שם את גרמניה כאן; אחרי הכל, הפשיטות אליהן מתייחס אלןקרו בפועל.
וגרמניה היא אחת המדינות שישעשה הכל כדי לאלץ את פייסבוק להתמודדעם נושא דברי השטנה (וגם הסיבה שסמנכ"ל מפייסבוק EMEA מתייחס לזה בניגוד למנהל אמריקאי).
מה שמעניין במיוחד הוא שאלן מציע מספרים אמיתיים כדוגמה לאופן שבו פייסבוק מסירה דברי שטנה.
מהירות אור ניתנת לריסוק
במהלך החודשיים האחרונים, בממוצע, מחקנו כ-66,000 פוסטים שדווחו כדברי שטנה בשבוע - כלומר כ-288,000 פוסטים בחודש ברחבי העולם. (זה כולל פוסטים שייתכן שדווחו בשל דברי שטנה אך נמחקו מסיבות אחרות, אם כי זה לא כולל פוסטים שדווחו מסיבות אחרות אך נמחקו בשל דברי שטנה.*)
אבל רואה את הכוכבית בסוף? זה מתייחס לכל הסייגים הנלווים לדיווח על המספרים האלה. הנה צילום מסך מלא שלכֹּלמאלה.
וזה באמת הנושא כאן.
פייסבוק פועלת להילחם בדיבורי שטנה (וזה טוב!) ובדו"ח זה יש למעשה סטטיסטיקות (כולל המהלך להוסיף "3,000 אנשים לצוות הפעילות של הקהילה שלנו ברחבי העולם"). בנוסף, יש התייחסות לניסויי בינה מלאכותית שנשמעת מאוד כמוהמה אלפבית עשתהכדי לסנן הערות רעילות.
אבל, חבר'ה, זה, כאילו, סופר קשה וכדומה. ופייסבוק באמת,בֶּאֱמֶתרוצה שנדע את זה עד כדי כךמֵעַל- מסביר את הבעיה.
יש כל כך הרבה מוקדמות לקבוצה אחת של מספרים, שקל לאבד את הדעת איפה, אם בכלל, הושגה קרקע. למרות כל השקיפות, ההתקדמות בפועל נותרה מעוננת, הן עבורנו כמשתמשים והן, ככל הנראה, עבור הפלטפורמה עצמה.
הגיע הזמן לצאת לדרך
אלן ממצה בדוגמאות שהוא מפרט ובהסבר לחשיבות ה"הקשר" וה"כוונה". ועם סיבה טובה: ככל שהפלטפורמה גדלה, ניטור התוכן הפך לנושא גדול עוד יותר, כפי שמעידההגרדיאןשלסדרת "קבצי פייסבוק" האחרונה, שהדגיש נושאים רבים, החל מהתאבדויות שהוזרמו בפייסבוק בשידור חי ועד לכניסות וליציאות של המנחים של פייסבוק.
תראה, החומר הזההואקשה וטוב בפייסבוק שממשיכים לעבוד על זה (אנחנו מסתכלים עליך,לְצַפְצֵף) ומשתפים את הפוסט הארוך (מממממממממממגש) זה על זה.
חופש הביטוי תמיד היה נדבך אמיתי, במיוחד כאן בארצות הברית, ופייסבוק היא עדיין פלטפורמה חדשה יחסית (אתם יודעים, בהשוואה למשל, למכונת הדפוס). ושום דבר בעניין הזה לא הולך להיות חלק וחינני וכל פתרון שהם ימצאו הולך להיות קצת יותר מסובך מאשרהצפת עמוד הפייסבוק של דאעשעם נחמדות כדי להילחם בשנאה.
אבל אנחנו גם חכמים מספיק כדי להבין שלמילים יש משמעויות שונות לתרבויות שונות. אנחנו גם מבינים שזה דבר מבולגן ושזה ייקח זמן ו(הרבה) עבודה ושבסופו של דבר מישהו ישתגע.
יֵשׁכעת 2 מיליארד משתמשי פייסבוקבאופן גלובלי, כך שהנושאים האלה רק ימשיכו להסתובב עד שהפלטפורמה תיישם את הפתרונות שלה, וגם אז עדיין תהיה עבודה לעשות.
אז מהרו לפייסבוק שתהיה יותר פתוחה לגבי התהליך, אבל הגיע הזמן להתקדם עם פתרונות קונקרטיים יותר.
מרקוס גילמר הוא עוזר עורך חדשות ה-Real-Times של Mashable בחוף המערבי, ומדווח על חדשות טובות מיקומו בסן פרנסיסקו. מרקוס, יליד אלבמה, סיים את התואר הראשון שלו בברמינגהם-סאות'רן קולג' ואת ה-MFA שלו בתקשורת מאוניברסיטת ניו אורלינס. מרקוס עבד בעבר עבור Chicagoist, The AV Club, Chicago Sun-Times ו-San Francisco Chronicle.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.