תחזיקי בסבתא שלך, אחרת היא עלולה להאיץ לבמה.

ברגע שמסתיימים השיעורים לקשישים, הדבר היחיד שעומד בינם לבין שארית חייהם הוא טקס סיום. האירועים העליונים האלה מלאים בנאומים, מחיאות כפיים ורגעים מתוחים בצורה מביכה. הם אמנם מתוכננים בקפידה, מהישיבה ועד הבמה, אבל יש הרבה שיכול לקרות באופן בלתי צפוי כאשר מטמון אנשים נדחסים תחת קורת גג אחת למשך מספר שעות.

מבובות מין מפוצצות ועד סבתות פשיסטיות, הנה כמה נקודות עיקריות מטורפות של טקס הסיום:

1. השכמה

"נרדמתי בזמן שהם קראו בשמות וממש התגעגעתי לשמי שקוראים לי. מה שעוד יותר מצחיק הוא שאף אחד משני הטרוגלודיטים שישבו לידי לא חשב להעיר אותי. היינולֹאהכל בזה ביחד. התעוררתי איפשהו סביב ה-Ls (מתאים) והבנתי שלכולם מסביבי יש את התעודות המזויפות שלהם במגילה אדומה קטנה. אז מה עשיתי? קמתי והלכתי לסוף התור וגרמתי להם להכריז מחדש את שמי כי אני ראוי לרגע שלי. כולנו עושים זאת." -מתי, בן 20

2. פשוט קופץ

"כשכולנו הולכים לזרוק את הכובעים שלנו ולהשמיע את הצעקה המשחררת הזו של "CLASS OF 2013", מישהו זורק לאוויר בובת מין (נקבה) מפוצץ! כמובן שזה מצחיק וכולנו מצחקקים אבל לא יכולתי לעזור אבל צחקו פעמיים כי ישבנו במקדש של כנסייה כמה רגעים לפני שהסגל הגיע והצמיד את הגברת העירומה המסכנה." -סוואנה, 24

3. לדבר משלהם

"הכיתה הבוגרת לפניי ערכה מסיבה מטורפת שני לילות לפני סיום הלימודים, והילדה (מספר 2 בכיתה שלה) שנשאה את הנאום בטקס השתתפה. היא כבר קיבלה את אישור הנאום שלה על ידי המנהלת אבל ברגע האחרון שינתה את נאום טקס לנאום שכולו על המסיבה הזו. אני מאמין שהשורה הראשונה הייתה משהו שדומה ל'כמו רבים מכם, התעוררתי בבוקר יום חמישי באסם בלי מושג איפה אני.' היא איבדה את המלגה ואכזבה הרבה מורים והורים היא גם פרסמה את כל הנאום בפייסבוק". -kcb92 באמצעותReddit

4. יציאת סטונר

"בסיום התיכון שלי, הם הכינו מצגת של כל התלמידים. הם כללו תמונה אקראית שבה הייתי עם 'הפרצופים המעורפלים', הלא הם הסטונרים. ההורים שלי ישבו שם וצפו בתמונה שלי עם תמונה ברורה סופר אבנים הוצג תודה רבה, למד!" -אוולין, 28

5. Eyes Wide Shut: מהדורת סיום

"עשינו מיסת סיום לפני כן והחשמל כבה באולם התחת הענקי הזה. החלק הכי מפחיד היה שזה קרה במהלך אחד הפזמונים. אז הנה, אני מקשיב לפזמון גרגוריאני ששר שני תריסר בני 18 בנים בחדר שחור גמור, אחד אחד, הבקיאים בטכנולוגיה החלו להשתמש בפנסים בטלפונים שלהם כדי להאיר את הלילה במשך 30 שניות מפחיד לא יכולתי לראות, וזה נשמע כאילו אני עומד להקריב." -דייב, בן 20

6. לאבד את הגולות שלך

"אז אחד מהחבר'ה ה'פופולריים' ניסה לגרום לנו לעשות קונדס על העיקרון כשעברנו על הבמה. הוא רצה שכולנו נסחב חופן של גולות וכשהעיקרון הושיט את ידנו ללחוץ את ידינו היה מקבל את פניו בלחיצת יד קרה וגבשושית של כדורי זכוכית גולות כמה חזק זה יגיע לבמה כשהן נופלות רק המון שאלות?

רובנו החלטנו שזה פשוט יותר מדי קורה מכדי להשתתף בו אז הלכנו לטקס בלעדיו. כשהבחור שהציע את זה עולה לבמה, אתה יכול לראות בבירור שהיד שלו מלאה במשהו. כשהושיט את ידו ללחוץ את ידו של העקרונות, הוא התחיל במבוכה לפרוק את הגולות לתוך ידו של העיקרון שמיד משך את ידו לאחור, הניח להן להשתרע על פני הבמה. מנסה לא לעשות סצנה, העיקרון עדיין לחץ את ידו עם מבט שואל על פניו והמשיך לנוע. ובכן, בדיוק כפי שהייתם מניחים, הבחורה הבאה מאחוריו קורנת כשהיא הולכת לצעוד בנעלי האספדריל החדשות שלה לכאורה, והיא נופלת לאחר שדרך על גולה! הילדה המסכנה הזאת נראתה כל כך נבוכה, כמו כל אחד מאיתנו. למרבה המזל היא הייתה היחידה שתפסה גולה מתחת למדרגה שלה, אבל אפשר היה לראות את הצוות על הבמה מדשדש את רגליהם מנסה לבעוט את הנותרים מהקצה." -רגינה, בת 24

7. רובים וכיסאות דשא

"לכן, בגלל שכיתת הבוגרים שלנו הייתה כל כך גדולה, היינו צריכים לערוך את הטקס שלנו באצטדיון כדורגל אמיתי בקרבת מקום. היציעים היו כל כך עמוסים באנשים, שמשפחות נאלצו להביא כיסאות דשא ולהקים מחנה בדשא שמסביב כדי לצפות בהם.

הטקס היה סוער. האווירה הייתה כמו אירוע ספורט. תחשוב על קנוני קונפטי, קרני אוויר, צרחות. באמצע הנאום הוולדיקטוריאני (על אחדות ויחד, כמובן) הייתה מהומה אדירה ביציעים.

בוא לגלות, לשתי משפחות מכנופיות יריבות נולדו ילדים באותה שנה ואחת מהן שלפה אקדח על השנייה. המשטרה הוזעקה, מישהו הוטפל, וכאשר ירד גשם קונפטי מהשמיים, 1,500 גראדים עם כיפות פוליאסטר היו רוחות רוח של לפחות שלושה אנשים שנלקחו משם באזיקים." -מאדי, בת 23

8. אופים אותו עד שמכינים אותו

"לפני כל היכרות, גב' ברנרד סיפקה ביוגרפיה חמודה לפני שכל תלמיד עשה את הטיול שלו. הייתי נשיקה ענקית. כל השנה, כדי לתמרן את המורה שלי לחבב אותי, הייתי מביא מאפים שאמא שלי קנתה ממאפייה מקומית עבור פעם בשבוע למורה שלי ואמרה לה שאמא שלי אפתה את זה מאפס, במיוחד בשבילה לאמא שלי לא היה מושג על כל זה והיא בהחלט לא יכולה לעשות חרא מאפס.

המורה שלי התחילה סיפור מקסים על תלמידה שהביאה לה אפוי טרי, (מאפס) פינוקים מדי שבוע כדי להאיר את השבוע שלה. שיחות הבוקר שלנו על עוגת הקפה הקרמל של 'אמא' שלי היו גולת הכותרת של השבוע שלה. אחרי שהיא אמרה עוד כמה דברים, היא קראה לי לבמה.

אמא שלי ואחותי היו כל כך לא מאמינות בתוכנית הקינוחים המפוברקת שלי, שהן צחקו כל כך חזק שליוו החוצה מחדר הנשפים של הולידיי אין. שנינו סיפרנו למורה שלי לאחר מעשה, היא לא מצאה את זה מצחיק כמו אמא שלי." -דניאל, בת 24

9. בליווי אמא

"הילד לידי הקיא במהלך ההתחלה. ההקאות הדיפו ריח של אלכוהול, היו כמה נתזים על הנעליים שלי. הוא ניגש ומה שנראה כמו אמא שלו הוציאה אותו מהזירה לאחר שקיבל את התעודה שלו". -אנדרו, בן 22

10. סבתא פשיסטית להגנה

"בסיום לימודיי, הייתי דובר הכיתה הבכיר הנבחר. נשמתי את נאומי על רחמים ואשמה, ואז הגיע הזמן לקבל תעודות. עכשיו, היה בחור בכיתה שלי שהיה פשיסט מושבע של בית ספר איטלקי״. התזה שלו הייתה בנושא זה.

כשקראו בשמו נשמע קול בוז מהחלק האחורי של החדר. זה היה מאוד מאוד מתוח. ואז, היה עוד דובר. כשהרמקול הזה הגיע ליציע, הבחורה הרנדו המוחלט הזה רצה על הבמה וחוטפת את המיקרופון. היא מזדהה עם כל הקהל שנאסף על שריקת בוז לפשיסט, כי זו הייתה 'דוגמה מגעילה לחלוטין לבריונות'. אני כמו, 'מה?' בכל מקרה, הדברים ממשיכים. זה היה מתוח עד כאב, רק התפללתי שזה ייגמר. כשהמוזיקה התחילה לעבד אותנו, היה אירוע אחרון. סבתא של הפאשיסט מיהרה לבמה. היא התחילה לצעוק 'תתבייש לך! אני נגעל בבית הספר הזה ובטקס הזה! בּוּשָׁה!' היא לא הייתה עוזבת. כשאנשים באו להוריד אותה מהבמה, היא העיפה לכולם את הציפור. המוזיקה קצת התחדשה. כולנו יצאנו משם בדאגה." -פיונה, בת 25

11. מג'ור חטיפים עם התמקדות בצ'יטוס

"רציתי לקשט כובע גראד חמוד כמו כל בחורה. ניסיתי למשוך את תשומת הלב של צ'יטוס באינטרנט במשך כמה שבועות לפני סיום הלימודים (כלומר תמונה פרובוקטיבית אחת של חופשת האביב), אבל הניסיונות שלי נכשלו. התואר שלי כובע נראה כמו הבמה הקטנה והמושלמת להפגין את ההערכה שלי. סיעור מוחות ארוך וקשה להמציא את החזון הסופי שלי: פסיפס צ'יטו המכסה את כולו עם זאת, קריירה של דחיינות בקולג' נכנסה לדרך, ומצאתי את עצמי מדביקה את צ'יטוס במהירות על הפער שלי קרוב מדי לתאריך שבו השתתפתי עם כובע סיום של פחות מחצי מכוסה בצ'יטוס הם נפלו בחום.

אחרי הפסיפס הכושל שלי עדיין נשארה לי חצי שקית של צ'יטוס ששמרתי בשרוולים המתנפחים של גלימת הסיום שלי כחטיף. עברתי על הבמה ולחצתי ידיים לנשיא האוניברסיטה שלנו. כשהתקרבתי לצלם הסיום שחיכה ממש ליד הבמה, הושטתי יד והוצאתי את תיק הצ'יטו שלי. אחזתי בו אפילו יותר בגאווה מאשר פתיל הנייר שעמד לתעודה שלי באותו יום.

המכללה לימדה אותי שעבודה קשה באמת משתלמת. לא, אני לא מתכוון לתואר ראשון --צ'יטוס הגיב על הפוסט שלי באינסטגרם!!!! אומרים שאתה מגיע לשיא בקולג'. אני מאמין בזה". - איב, 23

ברכות לכל התלמידים ששרדו את סיום הלימודים. נדרש אומץ כדי לעבור על הבמה, שלא לומר בלי למעוד. או להירדם.

הערת העורך: סיפורים אלה נערכו לשם הבהירות.