קרדיט: Vicky Leta/Mashable
בתוך כיתה ורודה לוהטת הזוהרת באור השמש, 20 בנות נוער יושבות ליד מחשבים שולחניים משופצים, ומקישות על המקלדות שלהן עם מיקוד לייזר.
כולם מקודדים - וזו סצנה נדירה, בהתחשב בפער בין המיניםבטכנולוגיה ברחבי העולם. אבל יש עוד משהו לא צפוי בכיתה הזו: בנות העשרה בפנים חיות באפגניסטן, שם הנורמות התרבותיות חסמו באופן היסטורי בנות מבית הספר באופן כללי, שלא לדבר על חינוך מבוסס טכנולוגיה.
ראה גם:
הבנות האלה הן חלקבנות יכולות לקודד, תוכנית מבוא לקידוד אינטנסיבית בקאבול שפותחה על ידי עמותה מבוססת חינוךקרן האישה. הארגון העולמי החל את היוזמה לעזור לעורר ולהעצים בנות לעסוק בהזדמנויות קריירה במדעי המחשב.
בעוד שתוכניות עצמאיות שונות קיימות באפגניסטן כדי לגרום לבנות להשקיע בקידוד --בדומה למאמצים אחריםברחבי העולם -- הם מעולם לא היו קשורים למערכת החינוך הציבורית. ל- Girls Can Code, לעומת זאת, יש את חותמת האישור של משרד החינוך. וזה, טוען הארגון, עושה הבדל גדול במתן הזדמנויות יציבות לבנות.
בסופו של דבר, זה עוד מוכיח שבנותפַּחִיתקוד -- אפילו במקומות הכי לא צפויים.
גב' זקיה עומדת בראש הכיתה, מתחילה שיעור קידוד ל-20 בנות בתיכון בקאבול. קרדיט: קרן האישה
"אף אחד באף בית ספר ממלכתי באפגניסטן לא מלמד אף ילד לקוד - לא בנים, לא בנות", אומרת אליזבת רקטור, מובילת התוכנית של Girls Can Code.ניתן למעוך. "אז זה חדש לגמרי כתוכנית לימודים לבתי ספר ציבוריים."
וזה מעבר לקידוד. תוכנית Girls Can Code פועלת גם כדי לחבר את הבנות עם מנטורים והתמחויות, והזדמנויות חינוכיות נוספות במדעי המחשב כמו תכניות תעודה וקורסים במכללות.
"אף אחד באף בית ספר ציבורי באפגניסטן לא מלמד אף ילד לקוד - לא בנים, לא בנות".
הרקטור אומר שסוג זה של תמיכה מקיפה נעשית מתוך מחשבה על השערה אחת - שהיא יכולה להיות טרנספורמטיבית באמת.
"באמצעות התוכנית הזו, אנחנו מנסים לקבוע אם הוראת כישורי קידוד בגיל צעיר יכולה לשנות מהותית את מסלול חייה של ילדה צעירה", היא אומרת.
הושק באפריל 2016 במקביל לתחילת שנת הלימודים באפגניסטן, Girls Can Code יושם בשניים מבתי הספר לבנות הגדולים בקאבול - בית הספר ספאן קלאי ובית הספר אל-פתח. ארבעים בנות בגילאי 16 עד 18 נרשמות לתכנית הפיילוט, הנמשכת עד סוף שנת הלימודים בנובמבר.
הבנות בתוכנית נבחרו בגלל ביצועיהן הגבוהים הן בשיעורי מתמטיקה והן בשיעורי אנגלית. כישורים אלה, אומר הרקטור, חיוניים להצלחה בהתמודדות עם תוכנית לימודים מאתגרת.
התוכנית פועלת בנוסף ליום הלימודים הרגיל של הבנות - שעתיים ביום, חמישה ימים בשבוע. אחד מבתי הספר המשתתפים מפעיל את התוכנית שלו לפני תחילת יום הלימודים הרגיל, בעוד בית הספר השני מפעיל אותה לאחר מכן. עד תום התכנית יקבלו הבנות 300 שעות הדרכה המבוססת על פיתוח אתרים מדהים.
"תחשוב על הקריירה שלך בתיכון", אומר הרקטור. "האם היית הולך לשיעור קידוד שעתיים ביום, חמישה ימים בשבוע במשך שנת לימודים שלמה? זו התחייבות ענקית. אבל הבנות ממש מתרגשות".
קרן האישה התאימה את תוכנית הקידוד מקורס באוניברסיטה האמריקאית של אפגניסטן, הנלמד בדרך כלל לסטודנטים לתואר ראשון העוסקים בתואר ראשון. זה אינטנסיבי ומאתגר, ולא רק מלמד את הבנות את היסודות של HTML ו-JavaScript, אלא גם מקדם אותן ל-MySQL ו-PHP - שפות קידוד שלדבריו של רקטור לא ידועות בשום בית ספר תיכון, שלא לדבר על באפגניסטן.
"אנחנו באמת רוצים להעביר את כל 40 התלמידים מעבר לקו - וזה לא הולך להיות קל לעשות", היא אומרת.
עם תוכנית Girls Can Code, קרן האישה מקווה ליצור משהו שניתן להגדיל ולשכפל ברחבי אפגניסטן, כמו גם באזורים אחרים שבהם לארגון כבר יש נוכחות, כמו הודו, ישראל ופלסטין.
"אם אתה יכול להוכיח שאתה יכול לעשות זאת ביעילות עבור נערות מתבגרות באפגניסטן, דמיינו מה אנחנו יכולים לעשות באזורים מתפתחים אחרים", אומרת אנטונלה נוטרי וישר, מנהלת קרן האישה.ניתן למעוך. "זה הופך למודל נהדר להעצמת נשים בחינוך".
חדיג'ה, מימין, תלמידה בת 17 בתוכנית Girls Can Code, ועוזרת הוראה נשית משוחחות על שיעור בבית הספר Spen Kalai בקאבול, אפגניסטן. קרדיט: קרן האישה
בשנת 2002, אמְשׁוֹעָר900,000 בנים למדו בבית הספר באפגניסטן. נשים ונערות, לעומת זאת, הודרו כמעט לחלוטין מלימודים, עדיפות שנבעה משלטון הטליבאן באזור בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. אבל הודות לתוכניות פיתוח חינוכיות באזור שלאחר שלטון הטליבאן, יותר מ-8 מיליון תלמידים רשומים כעת לבית הספר באפגניסטן - וזה כולל יותר מ-2.5 מיליון בנות.
אפילו עם צעדים לקראת גישה רחבה יותר לחינוך, הזדמנויות לימוד לבנות באפגניסטן עדיין נדירות במקצת. אמְשׁוֹעָר1.5 מיליון בנות בגילאי בית ספר עדיין לא רשומות לכיתות. לפי נתוני ממשלה, יש רק 12 אחוזי אוריינות בקרב נשים באזור.
בעוד שבנות בערים גדולות כמו קאבול עשויות להיות מעודדות לחפש הזדמנויות חינוכיות, בנות באזורים מבודדים יותר של אפגניסטן לרוב נמנעת מגישה ללימודים לטובת פרנסת משפחותיהן.
מהירות אור ניתנת לריסוק
ייתכן שהציוץ נמחק
קרן האישה פועלת לשיפור הגישה והאיכות של חינוך בנות באזור כבר כמעט עשור. עבודתה התמקדה במידה רבה בעבודה עם מורים, פעילים וילדים מקומיים כדי לפתח הבנה של הצרכים של בנות האזור ושל ההקשר התרבותי. שיתוף הפעולה הזה כולל משוב חיוני על תכנות, וזה מה שהעניק השראה לעמותה ליצור תוכנית מקצועית.
"מה שהתחלנו לשמוע בתחילת השנה שעברה זה הורים ותלמידים שאמרו לנו, 'זה יוצא דופן. אנחנו מאוד מעריכים את התמיכה - אבל אתה צריך לעזור להכין אותנו לשוק העבודה'", אומר הרקטור. "ככה באמת הגענו ל- Girls Can Code".
אבל נתונים מעשיים הם שהיוו השראה להחלטה לעצב את התוכנית המקצועית סביב קידוד. מחקרי שוק שהתייעץ על ידי הארגון הצביע על כך שבחמש עד 10 השנים הבאות, כאשר בנות ייכנסו לשוק העבודה, משרות הקשורות ל-IT ישגשגו.
"ראינו את הגידול במשרות הטכנולוגיות באפגניסטן, ובמקביל שמענו הורים ותלמידים אומרים [הם] זקוקים ליותר הכשרה מקצועית", אומר וישר. "הצומת היה ברור. אחת התוכניות הייתה צריכה להיות משהו בטכנולוגיה או סביב הטכנולוגיה".
לא רק שהטכנולוגיה היא תחום צומח באזור וברחבי העולם, אלא שהיא גם מספקת לבנות גמישות בעבודה - שהיא חיונית בהתחשב בהקשר התרבותי של אפגניסטן.
"אני יכול לעבוד בבטחה מהבית, להרוויח כסף ולפרנס את המשפחה שלי".
הארגון מעריך ש-85 אחוז מהמשרות ב-IT באפגניסטן זמינות לנשים, כאשר רובן מאפשרות את הגמישות לעבוד בבית. זה עושה הבדל בעת ניווט הזדמנויות קריירה כאישה אפגנית, מכיוון שלעתים קרובות נשים אינן מורשות לעבוד במגורים קרובים עם גברים.
"לדעתי, עבודות ביתיות טובות אם הן מאפשרות לך להתחבר לעולם החיצון", אומר וישר. "וזה חלק חיובי בעבודות IT. הן עדיין פותחות צוהר לעולם החיצון".
חדיג'ה, סטודנטית בת 17 המשתתפת בתכנית, מודעת לגבולות שוק העבודה לנשים באפגניסטן. אבל היא מקווה שתוכנית Girls Can Code תאפשר לה לנווט במחסומים הנוכחיים בהצלחה.
"האבטחה לא טובה כאן [לאישה במקום העבודה]," מספרת חדיג'הניתן למעוךבאמצעות דואר אלקטרוני. "אם אני יודע לתכנן ולנהל פרויקט באמצעות טכנולוגיה, אני יכול לעבוד בבטחה מהבית, להרוויח כסף ולפרנס את המשפחה שלי".
מנקודת מבט מערבית, אפשר לצפות לקושי ביישום תוכנית המשרתת להעצמת בנות באפגניסטן. למעשה, צוות Womanity ציפה לאתגר עצום בהוצאת התוכנית לדרך. וישר מספרת שהקבוצה נערכה לדחיפה מצד משרד החינוך וההורים - ואפילו חוסר עניין מהבנות עצמן.
אבל הדחיפה הזו לא התרחשה.
ייתכן שהציוץ נמחק
"יש תדמית בציבור שאפגניסטן מדכאת קשות נשים ומגבילה את השאיפות שיכולות להיות לנשים", אומרת וישר. "זה לא נכון, ואנחנו רוצים לפרק את זה. בנות מאוד שאפתניות ומאוד להוטות לצאת לשוק העבודה. ולרוב, המשפחות שלהן תומכות בזה.
"יש קצת התנגדות, אבל יש גם הרבה תמיכה", היא מוסיפה.
להפתעת הארגון, משרד החינוך האפגני - הפועל כשומר סף להוראה בבתי ספר ציבוריים - ראה מיד יתרונות לתוכנית.
"יש דימוי בציבור שאפגניסטן מדכאת נשים קשות... זה לא נכון".
הרקטור מודה שאולי עזר שקרן האישה מציעה לבתי ספר הטבות הקשורות לתשתית כדי לתמוך בתוכנית. שני בתי הספר המשתתפים ב- Girls Can Code קיבלו מהארגון טכנולוגיה חדשה שתתמוך בתוכנית ללא עלות, כולל מחשבים מחודשים. למרות זאת, משרד החינוך אישר את היוזמה לאחר שלוש פגישות בלבד עם וומניטי.
למרות שאישור המשרד חיוני, הרקטור אומר שקבוצת מפתח נוספת נאלצה להשקיע בפרויקט: ההורים. למרות שהורים אפגנים מאופיינים לעתים קרובות כמגבילים את השכלת בנותיהם, הרקטור אומר שרבים מהורי הבנות עודדו אותן להירשם מלכתחילה.
השינוי הזה - מדיכוי החינוך תחת שלטון הטליבאן לפני 15 שנה בלבד לקידום חינוך לבנות - נובע בעיקר משיתוף פעולה בין ממשלת אפגניסטן וארגונים כמו Womanity, אומר הרקטור.
"אין סיכוי שיכולנו להיכנס פנימה, אפילו בתמיכת המשרד, ולהציג את התוכניות האלה בלי שיהיה לנו בסיס של אמון שהנשים בנתה במהלך תשע השנים האחרונות באפגניסטן", היא אומרת.
באופן מפתיע, החלק המאתגר ביותר בתוכנית היה למצוא אישה שתלמד את הבנות. מכיוון שחינוך לבנות היה, היסטורית, נדיר באזור, היה קשה למצוא מישהו שעונה לדרישות המדריכות הנכבדות.
הארגון רצה מורה מקומית מנוסה ונחושה לקידוד שדיברה אנגלית כשפה שנייה - והיא הייתה צריכה להיות אישה.
"המדריכות היו צריכות להיות נשים, בהתחשב במציאות התרבותית", אומר הרקטור. "האם תוכל לעשות את זה עם גבר? זה אפשרי - אבל יהיו הרבה יותר מכשולים תרבותיים ולוגיסטיים שצריך להתגבר עליהם".
אוניברסיטאות מקומיות סייעו בחיפושים, ובסופו של דבר הארגון מצא את גב' זקיה בת ה-23.
גב' זקיה, משמאל, והרצאת עוזרת הוראה של נשות בכיתה "בנות יכולות לקוד" של בית הספר ספן קלאי בקאבול, אפגניסטן. קרדיט: קרן האישה
"חשוב לי ללמד משהו שהוא כל כך חדש ופורץ דרך לבנות, ואני מוצא את זה הכי מתגמל לראות באיזו רצון הן מקשיבות, שמים לב ושואלות את השאלות שלהן", אומר זקיה.ניתן למעוךבאמצעות דואר אלקטרוני. "הם מביעים את האושר והכרת התודה שלהם בשיעור הזה, ואני מתרשם איך זה חיזק את תחושת ההישג, הביטחון העצמי והשאיפות שלהם".
והפילוסופיה של זקיה, יחד עם תוכנית הלימודים בקידוד, עובדת. הבנות מלאות רוח ומלאות השראה, על פי קרן האישה, רואות את הפוטנציאל של קידוד כקריירה.
באותה כיתה מצוירת באומץ מלאה במחשבים ועידוד בלתי מעורער, סטודנטים כמו הסנה בת ה-16 חוצבים דרך שפעם בלתי נתפסת עבור בנות האזור.
"לפני השיעור הזה, התחום האהוב עליי היה בריאות והיגיינה; רציתי להיות רופאה", מספרת הסנהניתן למעוך.
"אבל עכשיו, שיניתי את דעתי. בהשכלתי הגבוהה אני רוצה לשפר את המיומנויות שלמדתי בכיתה הזו ולהצטרף לתחום מדעי המחשב".
הערת העורך:שמות המשפחה של הבנות המשתתפות בתוכנית Girls Can Code, והשם הפרטי של המורה שלהן, הושמטו כדי להגן על זהותן.
קייטי דופר הייתה כתבת "טובות חברתיות" בניתן למעוךממאי 2015 עד יולי 2017, המכסה אקטיביזם, זהויות והשפעה חברתית. לפני עבודתה עםניתן למעוך, קייטי כתבה קטעים על מוזרות, חיוביות בגוף, סקס ומערכות יחסים עבורגרל. היא גם תרמה בעבר סיקור חדשות להט"בPinkNews.
