ההתחממות הגלובלית עלולה לגרום לזינוק במבקשי מקלט אירופאים בעשורים הקרובים

אירופה נאבקת כיום לקלוט זרם של פליטים מסוריה מוכת המלחמה, אפגניסטן, עיראק וחלקים מאפריקה. גרמניה לבדה קלטה יותר ממיליון אנשים מאז 2015, רבים מהם ביקשו מעמד של מקלט. גל ההגירה הזה הוביל לתהפוכות פוליטיות, עם עלייתן של מפלגות ימין בגרמניה, פולין, אוסטריה והונגריה, בין היתר.

עכשיו אמחקר חדש, שפורסם בכתב העתמַדָע, מראה שהעלייה הנוכחית בפליטים עשויה להיות תצוגה מקדימה של מה שעתיד לבוא, בעיקר בגלל ההתחממות הגלובלית. מחקרים כבר קשרו את שינויי האקלים למלחמת האזרחים בסוריה והניפו דגלים אדומים לגבי האופן שבו שינויי האקלים יכולים לשמש כמכפיל איומים, ולהגדיל את הסיכויים לסכסוך. עם זאת, עבודה חדשה זו, של חוקרים מאוניברסיטת קולומביה, היא הראשונה לבחון את ההשפעה הקרובה של שינויי האקלים על הגירה, כפי שנמדדה באמצעות בקשות מקלט לאיחוד האירופי.

ראה גם:

אחד הלקחים המרכזיים של המחקר הוא שלשינויי האקלים תהיה אפקט גלגול משמעותי, שאם לא מוכן מראש, עלול לגרום לחוסר יציבות פוליטית הרבה יותר ממה שניתן היה לצפות אחרת.

בהנחה שהקשרים של המחקר בין שינויי אקלים והגירה נכונים, אז גם מדינות עשירות ויציבות יחסית שמצליחות להסתגל בהצלחה לשינויי האקלים ברמה הלאומית לא יהיו חסינות מהשפעה מערערת היציבות של מדינות שלא מצליחות כל כך, במיוחד אזורים כבר חווה מחסור במזון ובמים.

באופן ספציפי, המחקר משתמש במחקר שנקבע בעבר על האופן שבו שינויי האקלים משפיעים על תפוקת היבול והפרודוקטיביות הכלכלית כדי להגיע למסקנה שבקשות מקלט לאיחוד האירופי יעברו עלייה מואצת בתרחישים שבהם פליטת גזי החממה העולמית נשארת גבוהה, והטמפרטורות הממוצעות יגדלו בעוד כמה מעלות. פרנהייט.

בהנחה שכל השאר שמשפיע על ההגירה יישאר קבוע (הנחה מרכזית), המחקר מצא כי בקשות המקלט עד סוף המאה יגדלו בממוצע של 28 אחוזים גם אם הפליטות יופחתו בחדות וההתחממות הגלובלית הנוספת תוגבל. עם זאת, לאורך נתיב עסקים כרגיל, שהעולם מתקרב אליו כיום, יהיה עלייה של 188 אחוז בבקשות מקלט נוספות בשנה. זה יתורגם ל-660,000 בקשות נוספות מדי שנה, אשר ניתן להשוות לעלייה שעשתה גרמניה ב-2016.

החוקרים חקרו כיצד שונות האקלים במהלך התקופה שבין 2000 ל-2014 ב-103 "אזורי מקור" להגירה אירופית השפיעה על בקשות המקלט. לאחר מכן הם השתמשו בטכניקות סטטיסטיות ובחבילה של מודלים ממוחשבים כדי להעריך כיצד בקשות מקלט עשויות להשתנות, בהתבסס על ההתחממות הגלובלית, עד סוף המאה.

המשתנה המרכזי, מצאו החוקרים, היה כיצד הטמפרטורה משנה את תנובת התירס, שכן הם הגיעו למסקנה שהטמפרטורה היא מנבא חזק יותר של נדידת האדם מאשר שינויי משקעים. ברגע שהטמפרטורה מתחממת מדי, התשואות היבול פוחתות, מה שמניע אנשים לזוז. הטמפרטורה האופטימלית, הם גילו, הייתה 20 מעלות צלזיוס, או 68 מעלות פרנהייט, במהלך עונת הגידול. ברגע שהטמפרטורות עלו על זה בהרבה, ההגירה תתגבר.

Anouch Missirian, דוקטורנט באוניברסיטת קולומביה ומחבר שותף של המחקר החדש, אמר שהמחקר משמעותי מכיוון שהוא שופך אור על האופן שבו שינויי אקלים יכולים להחמיר משברי הגירה שיש להם מספר טריגרים, כמו זה המתמשך.

"הופתענו לגלות קשר חזק בין בקשות מקלט לטמפרטורה על פני אזור הגידול והעונה של תירס (וגידולי יסוד אחרים) של פאנל כל כך מגוון של מדינות", אמר מיסיריאן בדוא"ל.

למרות שהמחקר החדש אינו מכסה את פרק הזמן של משבר הפליטים הנוכחי, מיסיריאן אומר שהוא כן מציע כמה מסקנות לגבי התפקיד ששינוי האקלים מילא בו.

"מה שלדעתי ניתן לומר בבטחה הוא שמשבר הפליטים הנוכחי נובע מסדרה של גורמים באינטראקציה זה עם זה, ביניהם מניעים סביבתיים, ואנחנו מראים כאן שהטמפרטורה חשובה - אבל יש הרבה אחרים (פוליטיים, כלכלית וכו')", אמרה.

"האם המשבר היה קורה ללא זעזועים של מזג האוויר וההחמרה שלהם על ידי שינויי אקלים? אולי. האם זה היה בגודל זהה? כנראה שלא. הממצא שלנו [על] הקשר בין בקשות מקלט לטמפרטורות [שאותן] אנו מתארים בעיתון גם מצביע על כך ששינויי האקלים צריכים להחמיר את המצב, כשכל השאר שווה", הוסיפה.

חוקרים שאינם קשורים למחקר החדש אמרו כי מדובר בתוספת חשובה להבנתנו כיצד שינויי האקלים עשויים לעורר גלים של פליטי אקלים. לפני המאמר החדש הזה, היה מחסור במחקר הקושר שינויי אקלים והגירה בצורה קפדנית מבחינה מדעית.

מרשל בורק, עוזר פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, שחקר את הקשרים בין שינויי אקלים וקונפליקט, אמר שהמחקר תורם "תרומה עצומה".

"הקשר הפוטנציאלי בין אקלים להגירה דובר רבות, אבל לא היו מחקרים שהצליחו ליצור קשר ברור בקנה מידה רחב, ובו בזמן להבין מה המנגנון הפוטנציאלי - והעיתון הזה עושה את שניהם", אמר.

קולין קלי, מדען אקלים במכון המחקר הבינלאומי לאקלים וחברה של קולומביה, שפרסםמחקר 2005המראה את הקשר בין מלחמת האזרחים בסוריה לבצורת היסטורית, אמר כי למרות שמדובר באזור שנחקר גרוע יחסית, תוצאות המחקר משכנעות.

"אני חושב שהמחקר די יסודי ושהקשר בין שינויי האקלים למספר המהגרים המבקשים יותר ויותר מקלט הוא מוצק מאוד", אמר בדוא"ל. "זו תוצאה לא מפתיעה והיא באמת מובילה את הנקודה שמדינות עשירות יותר אינן חסינות מפני אקלים ותופעות מזג אוויר קיצוניות שחוויות במדינות פחות מפותחות".

דינמיקה זו, שבה השפעות של שינויי אקלים בחלקים מסוימים של העולם מובילות להשלכות רחוקות, יכולה להיחשב כאפקט הגלישה. תחזיות שינויי אקלים מראות בעקביות שהמדינות שיחווה את ההשפעות הקשות ביותר מההתחממות הגלובלית נמצאות קרוב לקו המשווה, כאשר מדינות עניות יותר באמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה סובלות הכי הרבה מעליית טמפרטורות, עליית פני הים והשפעות אחרות.

זו אירוניה אכזרית שהמדינות הללו הן אלו שתרמו הכי פחות להתחממות הגלובלית, כשהעולם המתועש מסתדר הרבה יותר טוב ברוב תרחישי ההתחממות.

המחקר החדש, יחד עם מחקרי אקלים אחרים, מצביעים על כך שבנוסף לצמצום פליטת גזי חממה שגורמים להתחממות כדור הארץ מלכתחילה, יהיה זה חכם להיערך כעת לזרם של פליטי אקלים. האופן שבו ממשלות אירופה ערערו מגל ההגירה במהלך השנים האחרונות היא אינדיקציה אחת לכך שחוסר תכנון עלול לגרום לתוצאות שליליות.

מייק הולמה, גיאוגרף מאוניברסיטת קיימברידג', שמתח ביקורת על מחקרים הקושרים אקלים לקונפליקט, האשים את המחקר החדש בכך שהוא מעלה את הטמפרטורה מעל לגורמים אחרים שסביר שיהיו משמעותיים יותר בהתנהגות של מבקשי מקלט. "הייתי חושב שמלחמת אזרחים, דיכוי פוליטי, מוסדות אזרחיים חלשים ורמות נמוכות של השכלה וכו', הם מנבאים חזקים יותר של בקשת מקלט", אמר באימייל. "אבל זו שאלה שהכותבים האלה לא שואלים. ובכל זאת זה משנה."

"לאמץ אפוריזם - אם הכלי היחיד בערכת הכלים שלך הוא מודל אקלים סטטיסטי מנבא אז כל בעיה תיראה כמו בעיה בצורת אקלים", אמר.

עם זאת, סולומון הסיאנג, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שהוא חוקר בולט של האופן שבו שינויי אקלים עשויים להשפיע על קונפליקט ועל פריון כלכלי, אמר שהמחקר החדש מציע לקחים שעלינו לשים לב אליהם. הסיאנג, כמו Hulme, לא היה מעורב במחקר החדש.

"כאשר האקלים משתנה במיקום רחוק, זה עדיין ישפיע על אנשים שמרגישים מוגנים אחרת כי המשפחות המנסות לברוח צריכות מקום ללכת אליו", אמר בדוא"ל.

"גישה אחת לניהול זרם עולה של מבקשי מקלט תהיה לבנות חומות ולהסתגר מהעולם. סביר להניח שזו תהיה טעות עמוקה", אמר הסיאנג.

"האזורים העשירים בעולם יצרו לאזרחים הזדמנויות ביטחוניות וכלכליות באמצעות שימוש נרחב באנרגיה, בעיקר דלק מאובנים. תופעת לוואי של הצלחה זו היא שינויי האקלים העולמיים, שיהיו ההרסניים ביותר לאוכלוסיות עניות יותר באזורים חמים יותר. כאשר קהילות בורחות מחוסר היציבות והאלימות שנבעו מהשינוי הגלובלי הזה, נראה שהכרח מוסרי שאנו, הנהנים, נמצא דרכים לקבל בברכה, להגן ולהגן. להכיל אותם".

"נצטרך לבנות מוסדות ומערכות חדשות כדי לנהל את הזרם הקבוע הזה של מבקשי מקלט. כפי שראינו מהניסיון האחרון באירופה, ישנן עלויות אדירות, הן לפליטים והן למארחים שלהם, כאשר אנו נתפסים ברגליים שטוחות. אנו צריך לתכנן מראש ולהתכונן", אמר הסיאנג.

העבודה החדשה מתווספת למחקרים שפורסמו בשנים האחרונות ומראים שיש קשרים מורכבים, אך ברורים, בין שינויי אקלים וקונפליקט. עמדות צבא ארה"בהתחממות כדור הארץ כמכפיל איומים, שכן הוא עשוי להגביר את חוסר היציבות ולגרום לצבא להיות מעורב בעוד סכסוכים או משימות הומניטריות.

הממצאים על שינויי אקלים ומבקשי מקלט, שנשענים על הקשר בין שינויי טמפרטורה ופרודוקטיביות היבול, מוסיפים סיבה נוספת למומחים להיות מודאגים לגבי העתיד הדיסטופי.

לדברי מארק לוי, סגן מנהל המרכז לרשת מידע בינלאומית למדעי כדור הארץ, החוקר את הקשרים בין שינויי אקלים וקונפליקט, המחקר החדש ראוי לציון במיוחד.

בדוא"ל הוא אמר שהמחקר "... הוא דוגמה לספר לימוד לתצפית המפוכחת לפיה מחקרים העושים שימוש בשיטות החזקות ביותר ובנתונים הזמינים הטובים ביותר מוצאים את ההשפעות המדאיגות ביותר. זה אמור להפחיד את כולם. " הוא אמר.

"עבור רוב החששות החברתיים, כאשר המדע שוקל בקפדנות גוברת, הסיכונים נוטים להיות יותר ניואנסים או פחות חמורים ממה שהציבור דאג. זה ההפך".