זרעי מלחמה

התחממות כדור הארץ סייעה לעורר את מלחמת האזרחים העקובה מדם של סוריה

אנדרו פרידמן

התחממות כדור הארץ מעשה ידי אדם סייעה לעורר את מלחמת האזרחים האכזרית בסוריה בכך שהכפילה עד פי שלושה את הסיכויים שבצורת משתקת בסהר הפורה תתרחש זמן קצר לפני פרוץ הקרבות, לפי מחקר חדש פורץ דרך שפורסם ב-2 במרץ. המחקר, שפורסם ב-2 במרץ. כתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, הוא הראשון שייחס את הבצורת בסוריה במידה רבה להתחממות כדור הארץ. בכך, היא מספקת ראיות רבות עוצמה המגבות את הערכות הפנטגון וקהילת המודיעין ששינויי האקלים עשויים למלא את התפקיד של "מכפיל איום" בעשורים הקרובים, ולדחוף מדינות שכבר חשופות לטלטלות אל מעבר לקצה ולסכסוך פתוח. מחקרים קודמים הראו שהבצורת, יחד עם גורמים נוספים כמו זרם פליטים ממלחמת עיראק הסמוכה, סייעו לראשות סוריה לסכסוך על ידי 2011, כאשר החלה המרד, לפני המעבר למלחמת אזרחים כוללת. כיום, סוריה שהיתה פעם קוסמופוליטית הצטמצמה להריסות, כאשר קבוצת הטרור הידועה כדאעש משתלטת על שטחים נרחבים. לפי ההערכות, לפחות 200,000 בני אדם מתו בסכסוך הזה עד כה.

הבצורת, שאחזה במדינה בין 2007 ל-2010, אילצה 1.5 מיליון חקלאים ורועים בצפון מזרח סוריה לברוח מאדמותיהם ולנסוע לאזורים עירוניים בחיפוש אחר מזון ועבודה. השינוי הדמוגרפי העמוק הזה עזר לערער עוד יותר את היציבות במדינה, אומר המחקר. המחקר מצא גם שחלק ניכר ממזרח הים התיכון, כולל סוריה, חלקים מטורקיה, לבנון, ישראל וירדן - שאין כיום מעוזים של יציבות - עלול להתמודד עם מצב קלוש עוד יותר המצב הביטחוני בעשורים הקרובים, כאשר ההתחממות הגלובלית מגבירה את הטמפרטורות ומפחיתה את גשמים ברוב האזור. על פי מחקר זה ואחרים, התחממות כדור הארץ יחד עם שימוש בלתי בר קיימא במים גורמת לסהר הפורה, שבו החלה החקלאות ורעיית בעלי החיים לראשונה לפני 12,000 שנה, לאבד את פוריותו.

"האזור הזה ימשיך להתייבש ולהמשיך להתחמם, אז זו רק בעיה שתמשיך להחמיר באזור הזה", אומר קולין קלי, המחבר הראשי של המחקר וחוקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטה של קליפורניה בסנטה ברברה. למרות שהבצורת לא גרמה ישירות למלחמה ולעלייה של דאעש לאחר מכן, שארה"ב ובעלות בריתה נלחמות באמצעות כוח צבאי, היא היוותה חלק משמעותי בהתדרדרות סדרת אירועים שהובילו לסכסוך הסורי הקטלני. מדיניות ממשלתית שעודדה שימוש בלתי בר קיימא במשאבי מים וסיפקה סיוע בלתי הולם לעקורים, בין היתר, הגבירה גם את פגיעותה של סוריה לסכסוך סביב זמן הבצורת. "לא אמרנו ואפילו לא ניסינו לומר שה ההתקוממות נגרמה על ידי שינויי אקלים", אומר קלי. במקום זאת, הבצורת הייתה אחת בשרשרת אירועים שהובילה לפריצת פעולות האיבה. "הפגיעות של [סוריה] הייתה כה חריפה שכל מה שנדרש היה משהו כדי לדחוף אותם מעבר לקצה", אמר בראיון.

קלי אומרת שהבצורת הניעה סדרה של אירועים שגרמו לאחד הסכסוכים הקטלניים ביותר של המאה ה-21 עד כה. "הרבה מהקהילות החקלאיות האלה נטשו את הכפרים שלהם והלכו לערים באותו זמן שבו נכנסו פליטים עיראקים", אומר קלי. "היה הלם אוכלוסייה גדול מאוד באזורים העירוניים האלה." באזורים עירוניים בסוריה נרשמה זינוק של 50% בין השנים 2002 ל-2010, מ-8.9 מיליון ל-13.8 מיליון, כתוצאה מפליטים שנמלטו מלחימה בעיראק וכן מאלה שנטשו את אדמתם בצפון מזרח סוריה. "זו עלייה עצומה באנשים לאזורים העירוניים הללו במהלך התקופה הזו", אמרה קלי ל- Mashable. "זה בכלל לא מפתיע שההתקוממות התרחשה זמן קצר לאחר מכן." ריצ'רד סיגר, מדען אקלים במעבדת למונט-דוהרטי של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק ושותף למחקר, אמר ל-Mashable כי החקלאים היו מוכנים להתמודד עם תקופת יובש של שנה עד שנתיים, אבל שלוש שנים עלו על יכולתם להתמודד. "המשך והחומרה של הבצורת הזו [שהייתה] סביר יותר בגלל שינויי האקלים האנושיים היו המפתח בהחלט בהנעת הקהילה החקלאית לעבר סף שבו לא הייתה להם הזדמנות אחרת מלבד להרים ולעזוב", אומר סיגר.

קלי אומרת שהמגמות ארוכות הטווח מעדיפות תנאים חמים ויבשים יותר בסהר הפורה, מה שעוזר להעמיס את הקוביות לטובת בצורת חמורה יותר ומתמשכת יותר. למגמות כאלה, לדבריו, אין "הסבר טבעי", אלא עולות בקנה אחד עם הצפוי מההתחממות הגלובלית. הנתונים מראים שהבצורת כבר משתנות באזור. לדוגמה, המחקר מצא ששלוש מתוך ארבע הבצורות הקשות ביותר שנמשכו שלוש שנים בסוריה מאז 1901 התרחשו ב-25 השנים האחרונות. חלה עלייה ארוכת טווח בלחץ פני הים במזרח הים התיכון, מה שעולה בקנה אחד עם סופות חלשות יותר ואוויר שוקע החונק מערכות סערה מתחילות. כמו כן, נראה כי מסלולי הסערה משתנים גם באזור, בתגובה להתרחבות הקשורה להתחממות כדור הארץ של דפוסי זרימת האוויר בין האזורים הטרופיים והקטבים, אומר קלי. דפוס זרימת האוויר המסוים המדובר ידוע בשם תא האדלי , והוא עוזר לתדלק סופות גשם טרופיות ממש מצפון ומדרום לקו המשווה, כאשר מדבריות ממוקמים מצפון ומדרום לאותם אזורים, שבהם האוויר שוקע בחזרה למטה. סיגר ואחרים אומרים שתא האדלי מתרחב ככל שהעולם מתחמם, ומציב חלקים מהים התיכון ודרום אירופה באזור היבש של האוויר היורד שלו. "נראה שיש תזוזה... לעבר הגברת שקיעה שמוצצת ללא הרף לחות מהאזור הזה", אומר סיגר. "יש לזה את כל הסימנים להיראות כמו הרחבה של האדלי תא."

המחקר מספק סקירה מקיפה של הגורמים שהובילו למלחמת האזרחים בסוריה. בכך, המחברים מבהירים כי לא קל לייחס משמעות לכל גורם אינדיבידואלי, כולל מדיניות ממשלתית שהובילה לשימוש בלתי בר-קיימא במים. "יכול להיות שכל זה היה מתרחש ללא הבצורת", אומר סיגר. עם זאת, האופן שבו זה התנהל היה קשור בבירור לבצורת ולשטף של עקורים פנימיים הקשורים אליה ולמלחמת עיראק שליד, הוא אומר. עד שנת 2010, אומר המחקר, עקורים פנימיים ופליטים עיראקים היוו 20% מדהים מהאוכלוסייה הסורית. "זה היה מאוד ברור אז מה קורה", אומר סיגר. "ההתפרקות החברתית ב-2010-11 הושפעה מהבצורת הזו", אמר.

חוקרים המתמחים בקשר בין אקלים לסכסוך אומרים שאי אפשר לדעת אם העקירה הקשורה לבצורת של יותר ממיליון סורים סייעה לעורר את המרד ומלחמת האזרחים שלאחר מכן. כמו מחקרים אחרים בתחום זה, המחקר אינו מספק את האקדח המעשן המצביע על המנגנון המדויק שדרכו המרד השפיע על המלחמה, במקום זאת מספק שפע של מה שניתן לכנות באולם בית המשפט ראיות נסיבתיות, שכן יש הרבה מחקרים מה שמצביע על כך שהנהירה של חקלאים עניים לאזורים עירוניים סייעה לערער את היציבות של מדינה שברירית ממילא. לכן, בעוד שהמחקר מציג מקרה משכנע שההתחממות הגלובלית עזרה להשפיע על החומרה ומשך הבצורת, קיימת אי ודאות גדולה יותר לגבי מידת הקשר האיתן בין הבצורת לבין הסכסוך עצמו, אמרו מומחים. "מה שאנחנו עדיין לא יודעים, הוא איך בדיוק העקירה הזו תרמה לתסיסה האזרחית בסוריה בסוריה. 2011. קשה מאוד לדעת את זה, מכיוון שיש מלחמת אזרחים בעיצומה, וכמעט בלתי אפשרי לחקור את המניעים של אנשים בדיעבד", אמרו פרנצ'סקו פמיה וקייטלין ורל, מייסדי המרכז לאקלים וביטחון, בהצהרה ל-Mashable. "בנוסף, קונפליקט הוא מפגש מבולגן של מספר גורמים וטרונות."

סולומון הסיאנג, חוקר מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי שפרסם מחקרים רבים על הקשר בין אקלים וקונפליקט, מתאר את הדילמה אחרת. "האתגר המרכזי שאנו עדיין מתמודדים איתו, מבחינה אנליטית, הוא להבין מה היה קורה בסוריה אלמלא גורמים לאקלים להשתנות", אמר סולומון הסיאנג, חוקר מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי שפרסם מחקרים רבים בנושא הקשר בין אקלים וקונפליקט. "סביר מאוד שהייתה מתרחשת בצורת גדולה ושהבצורת הזו הייתה מעלה את הסיכוי לסכסוך", אמר באימייל. העיתון, אומר הסיאנג, "מראה שהבצורת החמירה משינויי האקלים, כך שככל הנראה גם הסיכון לסכסוך החמיר". הוא הזהיר מלשייך את הסכסוך כולו "רק לחלק מהבצורת שגורמת על ידי בני אדם", אמר הסיאנג. הסיאנג ציין שהבצורת כנראה גרמה ל"מהפך גדול" בסהר הפורה בעבר. "הראיות מצביעות על כך שהאימפריה האכדית (שחולשת על סוריה ועיראק) קרוב לוודאי שהתמוטטה במהלך מגה בצורת רב שנים", אמר.

Femia ו-Werrell אמרו שהמחקר החדש משמעותי במיוחד עבור תחזיותיו שהעתיד יהיה חם ויבש עוד יותר באזור הסהר הפורה, מה שעשוי למנוע מחקלאים לחזור אי פעם במלואה לאדמותיהם ולהוביל ליותר יציבות פוליטית. יש עין על העתיד הקרוב כאשר האקלים הים תיכוני ממשיך להשתנות. אזכור לבנון וירדן, במיוחד, כמדינות פגיעות למגמות ההתחממות והייבוש הללו. מדינות אלה גם נלחצות בגלל זרם פליטים, הפעם ממלחמת האזרחים בסוריה, אומר סיגר. זה עלול לגרום לדומינו של סכסוך שיקרין החוצה מסוריה ועיראק. "אולי לא ראינו את הסוף של זה", אמר.

במשך שנים, מומחי ביטחון לאומי הזהירו כי ההתחממות הגלובלית עלולה לשמש כוח מערער יציבות שדוחף אזורים פגיעים אל מעבר לקצה ולעימות פתוח. הפנטגון הפיק "מפת דרכים" לשינויי אקלים ב-2014, שהציגה את הטענה של ראיית השפעות ההתחממות הגלובלית כמכפיל איום, ובמקרים מסוימים, כאיום מיידי." באסטרטגיית ההגנה שלנו, אנו מתייחסים לשינוי האקלים כאל "מכפיל איומים" כי יש לו פוטנציאל להחמיר רבים מהאתגרים שאנו מתמודדים איתם היום - ממחלות זיהומיות ועד טרור, אנחנו כבר מתחילים לראות חלק מההשפעות הללו שר ההגנה דאז, צ'אק הייגל, כאשר הדוח פורסם באוקטובר. "לאקלים משתנה יהיו השפעות אמיתיות על הצבא שלנו ועל הדרך שבה הוא מבצע את משימותיו." קהילת המודיעין הזהירה גם מהסיכונים שההתחממות הגלובלית מציבה, במיוחד במדינות שיש להן ממשלות שבריריות וגידול מהיר באוכלוסייה. המחקר החדש מגבה להעלות את האזהרות הללו. מרטין הורלינג, מדען אקלים במינהל הלאומי לאוקיאנוס ואטמוספירה, שעבודתו שלו זיהתה מגמות ייבוש הקשורות לשינויי אקלים במזרח הים התיכון, אומר שהמחקר החדש אמור לעורר מחקר ותכנון נוספים ליותר חוסר יציבות פוליטית. הורלינג לא היה מעורב במחקר החדש. "מחקר זה מזמין לשאול ברצינות אילו אזורים אחרים בעולם, במיוחד ברחבי דרום הים התיכון, יכולים לחוות גם תוצאות של נקודת מפנה שנגרמה על ידי בצורת הנגרמת על ידי אדם?" אמר הורלינג בשיחת מייל.

מומחים רבים דוחקים לראות בהתחממות הגלובלית אתגר לניהול סיכונים, וכשמסתכלים דרך הפריזמה הזו, ברור שאנחנו לא מצליחים להפחית סיכונים הקשורים לאקלים בחלקים מהמזרח התיכון. "הוספנו סיכון נוסף למה שהם כבר חלקים בעולם שהם די לא יציבים", אומר דיוויד טייטלי, המנהל את המרכז לפתרונות לסיכון מזג האוויר והאקלים באוניברסיטת פן סטייט. טייטלי, שעלה לדרגת אדמירל בחיל הים, היה שותף בכתיבת דוחות על שינויי אקלים וביטחון לאומי. הוא לא היה מעורב במחקר שפורסם ביום שני. תומס הומר-דיקסון, פרופסור באוניברסיטת ווטרלו בקנדה, שגם הוא לא היה מעורב במחקר החדש, אמר ל-Mashable כי המחקר "הוא האחרון בזרם של ניתוחים יסודיים שמבססים, ללא ספק, ששינויי האקלים עם זאת, דיקסון לא מסכים עם הדרך שבה המחקר מאפיין את התפקיד שמילאה הבצורת בשרשרת הסכסוך. הוא אומר שהבצורת לא הייתה רק "זרז" של סכסוך, כפי שאומר המחקר, אלא ש"היה לה תפקיד מזרזף עמוק". "ללא הבצורת, ההגירה ההמונית של חקלאים לערים לא הייתה מתרחשת, וללא ההגירה הזו, סביר להניח שהתסיסה האזרחית הייתה הרבה פחות חמורה (למעשה, ייתכן שהיא לא הייתה מתרחשת בכלל)", אמר. מצידו, קלי, הסופר הראשי, הוא כעת בוחנים את התפקידים של בצורת, מחסור במים ושינויי אקלים בתרומה לחוסר היציבות הפוליטית בתימן, שבה הממשלה הופלה לאחרונה על ידי קבוצת מורדים וארה"ב הייתה מעורבת בלחימה בשלוחה אדירה של אל-קאעידה.